אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עיר הבה"דים וכביש 6 בדרך לבורסה צילום: סיון פרג'

בלעדי לכלכליסט

עיר הבה"דים וכביש 6 בדרך לבורסה

קרן נוי כבר מימשה פרויקטים שרכשה בכספי הגיוס של הקרן הראשונה שלה המתמחה בתשתיות, נוי 1, בהם פרויקט סולארי של כלל תעשיות, המטרונית והלוואת מזנין לכביש 6. עם זאת, נותרו בה נכסים בשלים בשווי של יותר מ־800 מיליון שקל

20.05.2020, 22:18 | גולן חזני

קרן נוי בוחנת הנפקת מניות של נכסי הקרן הראשונה שלה, נוי 1. לכלכליסט נודע כי בימים אלה הקרן עורכת בדיקות מול עורכי דין, רואי חשבון וגוף חיתום כדי לקבל אינדיקציות על היתכנות המהלך המורכב, שלא נעשה בבורסה. נוי הקימה ועדה בהשתתפות הגורמים הללו והמנהלים השותפים לבחינת האפשרות הזו. בניגוד לקרנות שנסחרות היום בבורסה, המשתמשות בכספי הגיוס כדי לרכוש נכסים, נוי מכוונת להנפיק חבילה של נכסים בשלים, שפועלים ומניבים ברובם תשואות שנתיות דו־ספרתיות.  

קראו עוד בכלכליסט

חלופה מהירה

בפני קרן השקעות בתחום התשתיות יש כמה אפשרויות לאקזיט: מכירה בשלבים ראשונים של ההקמה, אחרי התכנון אך לפני הביצוע; מכירה במהלך ההקמה; או כשהנכס כבר פועל ומניב תשואה. לפי מדיניות הקרן, שהוקמה במאי 2011, אורך חייה הוא 10 שנים עם אפשרות להארכה בשנתיים. הנפקה בבורסה יכולה להיות אלטרנטיבה מהירה, לעומת אפשרות של מכירה לגורם מוסדי או לקרן תשתיות אחרת.

נוי, שהוקמה ומנוהלת בידי פיני כהן, רן שלח וגיל־עד בושביץ', כבר מימשה חלק מהפרויקטים שרכשה בכספי הגיוס של נוי 1. בין היתר מכרה הקרן את חלקה בפרויקט כלל סאן, פרויקטי אנרגיה סולארית של כלל תעשיות; סונן, פרויקט אנרגיה סולארית בצפון איטליה; מטרונית - פרויקט הסעת המונים בצפון; והלוואת מזנין לכביש 6.

פיני כהן, רן שלח וגיל־עד בושביץ פיני כהן, רן שלח וגיל־עד בושביץ', מקימי ומנהלי קרן נוי | צילום: סיון פרג' פיני כהן, רן שלח וגיל־עד בושביץ

עם זאת, בקרן יש נכסים בשלים שטרם נמכרו: 49% בדרך ארץ - חברת כביש 6, שבה מחזיקה נוי עם הפניקס וכלל ביטוח כשותפות; 37% מעיר הבה"דים, כששותפיה הם מנרב, אלקטרה ומשפחת זיסאפל; פרויקט תרמו־סולארי מגלים (מול פרויקט אשלים), שבו היא מחזיקה 50% ושותפיה הם ג'נרל אלקטריק וברייטסורס.

כן מחזיקה נוי בשישה פרויקטים סולריים - שובל, אליפז, מסלול, גרופית, קטורה ויטבתה – שעבורם העניקה הלוואות של כל ההון העצמי; פרויקט חלוציות בשותפות עם אנלייט, שבו העמידה 10% והלוואה של כ־70% מהוון העצמי; פרויקט מבטחים תלמי בילו, גם כן עם אנלייט, שבו נוי מחזיקה 50%; ובעלות מלאה במרכז אנרגיה למשרדי הממשלה בירושלים.

חלקה של נוי בנכסים שלא נמכרו מגיע לשווי של יותר מ־800 מיליון שקל. האפשרות הנוחה יותר מבחינתה היא להנפיק את חלקה בנכסים המדוברים. כלומר, משקיע שירכוש מניה של החברה המונפקת יקבל את חלקה היחסי של הקרן בנכסים. אפשרות נוספת היא של הכנסת נכסים שלמים לגיוס, כולל חלקם של השותפים, שיקבלו מניות בחברה שאליה יוכנסו הנכסים טרום ההנפקה, על פי חלקם היחסי. אפשרות שלישית היא הנפקה של כל נכס בנפרד, והסיכוי למימושה נמוך יותר.

התשואה השנתית הממוצעת של קרן נוי 1, שהוקמה לצורך השקעה במיזמי אנרגיה ותשתיות, עומדת על 15.5%, אך מדובר בתשואה ברוטו שלא כוללת את דמי הניהול שגובים שלושת השותפים בקרן והוצאות נוספות. נוי 1 גייסה 850 מיליון שקל, ובסה"כ 2.6 מיליארד שקל כולל גיוסים להשקעות משותפות (co-investment). מרבית משקיעי נוי 1 השקיעו גם בבאות אחריה, קרן נוי 2 וקרן נוי 3. נוי 2, שהוקמה ב2015 וגייסה 1.25 מיליארד שקל (2 מיליארד שקל כולל עסקאות co-investment), הניבה עד היום תשואה ממוצעת של כ־13%. נוי 3, שהוקמה ב־2018 וגייסה 1.6 מיליארד שקל (ובסה"כ 1.9 מיליארד כולל עסקאות co-investment), מצויה בתקופת ההשקעות. בסך הכל גייסה נוי עד היום כ־7 מיליארד שקל בשלוש הקרנות ובמספר עסקאות של השקעות משותפות. נוי מאופיינת במעורבת גבוהה בניהול ובהשבחת הנכסים שהיא רוכשת, ולפיכך אינה ממהרת למכור אותם.

המוסדיים השקיעו

הגיוס הראשון של נוי, שנעשה בשלושה מהלכים, הגיע לכ־850 מיליון שקל מגופים מוסדיים. בין משקיעיה הגדולים ניתן למצוא את חברות הביטוח הפניקס, מנורה, כלל ומגדל, בתי ההשקעות אלטשולר שחם ומיטב דש, בנק הפועלים ועמיתים. אליהם הצטרפו פסגות, הלמן־אלדובי, גלעד הוותיקה, הקרנות של לאומי ועוד. כלל ביטוח החליטה לא להשקיע בקרן השנייה שהוקמה ב־2015.

מקרן נוי לא התקבלה תגובה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות