אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האתגרים של השר החדש לשירותי דת

דעה

האתגרים של השר החדש לשירותי דת

הרב יעקב אביטן הולך להיכנס לאחד המשרדים הנפיצים יותר פוליטית, משרד שמתנקזות אליו הרבה סוגיות הקושרות את יחסי הדת והמדינה יחדיו, המתינות שלו תעמוד למספר מבחנים

21.05.2020, 12:52 | תני פרנק

אין ספק שאחד המינויים המפתיעים ביותר בממשלה הנכנסת הוא השר החדש לשירותי דת, הרב יעקב אביטן. אביטן הוא רב המועצה האזורית חוף אשקלון ובמקביל מכהן כסגן ראש העיר אשקלון וחבר מועצת העיר מטעם ש"ס. הוא עקף בכך את כל חברי הכנסת של המפלגה שאולי קיוו לקבל קידום לתפקיד שר. אומרים על הרב אביטן שהוא נעים הליכות ומקובל על אוכלוסיות רבות ומגוונות. הוא אף צוטט בראיון לפני הבחירות לרשויות המקומיות האחרונות כאומר שהוא לא יקרא לסגירת עסקים בשבת, על אף שהוא בהחלט בעד לשמור על הסטטוס קוו.

כמי שהולך להיכנס לאחד המשרדים הנפיצים יותר פוליטית, משרד שמתנקזות אליו הרבה סוגיות הקושרות את יחסי הדת והמדינה יחדיו, המתינות שלו תעמוד למספר מבחנים. לפני שניגש לתיאור המשימות הדחופות העומדות בפניו, צריך לציין כי האופוזיציה החדשה, שהחלק הדומיננטי בה מורכב ממפלגות עם אג'נדה חילונית, צפויה להעמיד אתגרים כמעט קבועים בפני הקואליציה בתחום הדת והמדינה בכלל ובשירותי הדת בפרט. גם במפלגת ימינה יאתגרו את הקואליציה, אם מהצד החרד"לי ואם מהצד הליברלי. נראה כיצד יתנהל השר החדש כאשר יידרש להשיב לשאילתות ולהצעות חוק פרטיות בנושאים אלו במליאת הכנסת.

כך או כך, לאחר שנה וחצי ללא ממשלה כלל, ישנן מספר סוגיות בוערות על שולחנו של השר לשירותי דת הנכנס. ראשית, עליו יהיה לגשת למלאכת חידוש הרכבי המועצות הדתיות. על פי החוק, הרכבי המועצות הדתיות – הדירקטוריון של המועצות – נדרשים להתחדש על פי ההרכב הפוליטי בכל עיר עד שנה לאחר הבחירות לרשויות המקומיות. תאריך זה עבר כבר בסוף אוקטובר האחרון, מה שאומר שבשלב זה אנחנו כבר למעלה מחצי שנה עם מועצות דתיות שפועלות למעשה ללא פיקוח ציבורי. מבקר המדינה כבר ביקר בחריפות את הסחבת בחידוש ההרכבים על ידי השרים הקודמים, שנולדה בין השאר בגלל המורכבות של יצירת התיאום הפוליטי בין הגופים השונים: המשרד לשירותי דת, מועצת הרשות המקומית והרבנים המקומיים.

בניין המועצה הדתית בתל אביב, צילום: צביקה טישלר בניין המועצה הדתית בתל אביב | צילום: צביקה טישלר בניין המועצה הדתית בתל אביב, צילום: צביקה טישלר

משימה נוספת היא בחינת חידוש תהליכי מינוי רבנים מקומיים ואופן כהונתם. למעשה, ברוב הערים לא מכהנים רבנים ולעתים מכהן רב מבוגר שאיננו מתפקד. רבני ערים חותמים על תעודות הנישואין והכשרות ומהווים סמכות רוחנית והלכתית, כפי שהרב אביטן בעצמו היווה לתושבי מועצת חוף אשקלון. גם חלק מאלה המכהנים לא ממלאים היטב את תפקידם. באותו דו"ח על המועצות הדתיות מ-2018, העלה מבקר המדינה שורה של בעיות וכשלים תפקודיים של רבני הערים. אחת הסיבות לכך היא שהרבנים מתמנים לתקופה בלתי קצובה ויכולים לכהן 30 ו-40 שנים בתפקידם ללא שיועמדו לבחירה מחודשת. עם זאת, רבנים שמונו סמוך לגיל 70, ימצאו את עצמם מחוץ לתפקיד כבר בגיל 75, ללא אפשרות הארכה או עמידה לבחירה נוספת. זה מה שקרה לרב אריה שטרן, רב העיר ירושלים, מה שהוליד סערה פוליטית סביב הדרישה להארכת כהונתו.

נדרשות גם רפורמות בתחום הכשרות והקבורה. אמנם אגף הכשרות נמצא ברבנות הראשית, אך ישנו פסק דין שטרם יושם, אשר קבע שיש להפסיק את העסקת משגיחי הכשרות בידי בעלי העסקים, דבר הדורש הסדרה בחקיקה ראשית, מה שמצוי בסמכות השר. בתחום הקבורה פורסם דו"ח חריף מאוד של מבקר המדינה במרץ האחרון, אשר מעלה צורך דחוף בהסדרת הסמכויות בין הרגולטורים השונים בתחום הקבורה, כאשר המשרד לשירותי דת הוא הבולט שבהם.

ישנם שינויים נוספים הנדרשים על מנת להתמודד עם תחלואי המערכת, כמו הגברת השקיפות בשירותי הדת, עמידה ביעדי תוכנית העבודה של המשרד, שיפור הפיקוח הבריאותי על המקוואות והסדרת רישיונות העסק שלהם, יישום הנחיות לשוויון מגדרי במועצות הדתיות, ובחינה מחדש של אופן הבחירה של הרבנים הראשיים הבאים שעתידים להיבחר בשנת 2023. מתינות והתחשבות בצרכי כלל צרכני שירותי הדת הן תכונות חשובות, אך האתגרים הלא פשוטים האלה מחייבים עבודה מאומצת ותכונות של בולדוזר. האם נמצא אותן אצל השר החדש אביטן? ימים יגידו.

תני פרנק הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות