אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עבודה מהבית, פגישות Zoom? מה יישאר ביום שאחרי הקורונה צילום: pixabay

עבודה מהבית, פגישות Zoom? מה יישאר ביום שאחרי הקורונה

וובינרים במקום כנסים, עירוב של המשפחה בעבודה או למידה מרחוק – אילו שינויים שהתרחשו בעולם העבודה בעקבות הקורונה יישארו, ומה ייעלם מיד עם החזרה לשגרה

22.05.2020, 10:00 | מעין מנלה
בני אדם הם יצורים סתגלניים. דברים שלפני חצי שנה נראו לנו לא מתקבלים על הדעת הם חלק מהמציאות היום. אנחנו לא לוחצים ידיים ולשמחתם של חלקנו גם לא מתחבקים עם זרים, אנחנו מדברים אחד עם השני בווידאו ועובדים בכל מצב - גם עם ילדים על הברכיים. הכל קורה כל כך מהר ולהכל מתרגלים. משיטוח עקומות, דרך אקספוננציאלי ועד אסטרטגיית יציאה, קפסולות, שיגרה חדשה והנורמלי החדש - המונחים שנכנסו והשתלטו במהירות רבה כל כך על השיח רק ממחישים את קצב השינויים ועוצמתם. משבר הקורונה שינה את הדרך שבה אנחנו עובדים, בכך אין ספק. אנשים עברו לעבוד מהבית, חברות ערכו צימצומים, עברו לראיין מרחוק, להכשיר מרחוק, למכור מרחוק – הכל עבר לאונליין. אבל מה מכל זה יישאר?

קראו עוד בכלכליסט

החזרה לשגרה קרתה וקורית גם היא מאוד מהר, פתאום פותחים הכל, פתאום מגיעים למשרדים למסגרות החינוכיות וממש תכף גם למסעדות ובתי הקפה. האם באמת תהיה שיגרה חדשה או שהשינויים שקרו בעקבות הקורונה הם זמניים ויחלפו עד ההתפרצות הבאה.

1. עבודה מרחוק

 

המלכה הבלתי מעורערת של הקורונה בעולם העבודה היא העבודה מהבית. אפילו לפני ההנחיות של משרד הבריאות חברות רבות שהייתן להן האפשרות שלחו את העובדים לעבוד מהבית. השיח על עבודה מהבית לא החל עם הקורונה אבל ההתפרצות בהחלט זירזה את התהליכים בכך שהכריחה חברות שרצו להמשיך לפעול לאפשר לעובדים להישאר בבית גם אם בעבר הן לא השתוקקו לעשות זאת. בעוד שטוויטר הודיעה לעובדיה שהם יכולים להמשיך לעבוד מהבית ללא קשר למגיפת הקורונה באפל החליטו להחזיר את העובדים למשרדים בהדרגה. פייסבוק הודיעה אתמול כי היא מתכננת להעביר חלק גדול מכוח העבודה שלה לעבודה מהבית בעשור הקרוב ולעבור לפעילות במבנה מבוזר באופן קבוע. האם העבודה מהבית תישאר גם כשאיום הקורונה יחלוף?

יוסי אקרמן, צילום: עדי הלמן יוסי אקרמן | צילום: עדי הלמן יוסי אקרמן, צילום: עדי הלמן

"אנשים מדברים על עבודה מהבית ועצם המושג הוא שגיאה. הבית נועד לדברים אחרים אבל המושג של עבודה מרחוק או עבודה מבוזרת לדעתי יישאר", אומר אומר יוסי אקרמן, נשיא אלביט מערכות לשעבר, שותף-מייסד, רשת מתחמי היזמות OpenValley. "הקורונה הוכיחה לנו שאפשר לקבל תפוקות גם מרחוק וזה גורם למנכ"לים לחשוב האם חובה שכל העובדים יישבו בלי יוצא מן הכלל כל יום במפעל המרכזי. גם אני כשהייתי נשיא אלביט לא האמנתי בעבודה מרחוק אבל מה שהקורונה עשתה היא הראתה שזה לא גרוע כמו שחשבנו, שאפשר לתפקד גם מרחוק. לכן, אמנם העבודה מהבית לא תישאר במאה אחוז, רוב האנשים יחזרו לעבוד כמו שהיה פעם אבל לא כולם - למשל, במקומות מסויימים יחליטו ש-20% מהעובדים יעבדו מרחוק. תהיה גמישות רבה יותר והארגונים יהיו פחות נוקשים בהתנגדותם לעבודה מרחוק".

העבודה מהבית בעקבות הקורונה היוותה חציית רוביקון מבחינת ארגונים רבים, אומר אבי שניר, מנכ"ל אלביישן. "בהרבה אירגונים העבודה מהבית לא הייתה עניין של החלטה, מישהו זרק אותם מהמטוס לצניחה הזאת בגלל שלא הייתה ברירה. אחרי שעברו לעבודה מהבית וראו שזה עובד טוב וחוסך זמן לעובד קשה יותר למעסיקים לטעון שהעבודה מהבית אינה אפשרית או אפקטיבית. אז אמנם לא כולם יעבדו מהבית אבל תהיה הרבה יותר גמישות", הוא אומר. 

בעוד שבחברות גדולות החזרה למשרדים יכולה להוות בעיה לוגיסטית, בחברות סטארט-אפ קטנות כביכול אין בעיה לחזור לעבודה פיסית מהמשרד. אבל החשיבה על עבודה מהבית הפכה להיות אסטרטגית והשיקולים עבור חברות סטארט-אפ השתנו. "אחד האתגרים הגדולים של סטארט-אפ הוא שהם לא רוצים להיות בנחיתות מול אמזון או פייסבוק או סטארטאפים אחרים ולכן הם נאלצים להוציא חלק גדול מהתקציב על משרדים נורא יקרים. הרבה מהם ראו אפקטיביות מאוד גדולה במעבר לעבודה מהבית במהלך הקורונה ולכן הם והמשקיעים שלהם שואלים את עצמם אם לקחת את ה-200 אלף דולר שהם מוציאים על המשרדים בשרונה בשנה ובמקום זה לגייס עוד שני מהנדסים. זו שאלה מאוד דרמטית לסטארט-אפ שמתנהל על תקציב שבמיוחד עכשיו צריך למשוך ליותר זמן. יש כאן סוגייה כלכלית שהאקסיומה לפיה אם אני כסטארט-אפ לא נמצא בשרונה אני בנחיתות - לא נכונה יותר", אומר צחי וייספלד, מנכ"ל אינטל איגנייט, תכנית הצמיחה לסטארטאפים של אינטל.

תפיסה אחת שהעבודה מהבית בעת הקורונה שינתה היא זו של מדידת העובדים לפי תפוקה ולא לפי שעות עבודה. קשה מאוד לעקוב אחר שעות העבודה של עובדים מהבית מבלי לרגל אחריהם ולדרוס את פרטיותם, מה שכן ניתן למדוד זה תוצרים והשלמת משימות. לכן, במקום להגדיר משרות לפי שעות ביום עבודה ההגדרה ומדידת ההצלחה תהיה חייבת להתמקד בתפוקה ועמידה ביעדים.

2. כנסים ותערוכות

כנסים ותערוכות הם חלק בלתי נפרד מעולם העבודה, העסקים והיזמות. במהלך המשבר הם בוטלו בזה אחר זה ותוך זמן קצר, כעוף החול, החלו לחזור ולעבור אט אט לאונליין. כנסים ומפגשים נועדו גם ללמידה אבל בעיקר למינגלינג ונטוורקינג. השאלה איך עושים את זה אונליין, האם ניתן לתרגם ולייבא את הייתרונות בפגישות הבלתי אמצעיות גם למרחב הדיגיטלי, והאם בכלל נרצה? האם הוובינרים והכנסים ימשיכו להתקיים במרחב הוירטואלי גם אחרי הסרת המגבלות?

"עד לא מזמן, אצלי לפחות, "וובינר" נתפס בתור משהו מאוד מסויים, כמעט באופן בלעדי כלי עבור חברות וגופים להעביר תוכן לכמות גדולה של אנשים, בהרבה מקרים לטובת תהליכי הטמעה של מוצר. ברור לי שכבר אז ההגדרה הזו הייתה מצומצמת מאוד, אבל לא נתקלתי במספיק וובינרים רלוונטיים עבורי ובטח שלא נמשכתי לקחת חלק בהם בשביל שהצורה שבה תפסתי את הכלי הזה תשתנה", אומר איל הופמן, מנכ"ל מרכז החדשנות Highroad המתמחה בטכנלוגיות אורבניות. "ואז הגיעה הקורונה. כמו בהרבה דברים ובמגוון רחב של עולמות תוכן, המשבר שינה בצורה מאוד חדה וגם מאוד פתאומית, הרבה דברים שהפכו טריוויאליים עד כדי שהפסקנו להקדיש מחשבה ל'למה' ו'איך' אנחנו עושים אותם והאם יש אלטרנטיבות. בפרט, השינוי הזה התרחש בכל עולם האירועים והכנסים העסקיים, מתוך היעדר ברירה, כמובן. בהתאם, גם תחום הוובינרים קיבל תנופה מאוד משמעותית, השאלה האם מדובר בשינוי זמני מתוך אילוץ, או שמא זה כאן כדי להישאר".

האם גם כשנוכל להגיע לפגישות וללמוד בכיתות - נעדיף וידאו?, שאטרסטוק האם גם כשנוכל להגיע לפגישות וללמוד בכיתות - נעדיף וידאו? | שאטרסטוק האם גם כשנוכל להגיע לפגישות וללמוד בכיתות - נעדיף וידאו?, שאטרסטוק

כמו עם העבודה מהבית המעבר למרחב הווירטואלי איפשר גם למכורים לכנסים לגלות ייתרונות שהם לא דימיינו. "פתאום גילינו שסביב שולחן וירטואלי, קל יותר לאסוף את כל האנשים שרצינו. קל יותר לתאם בין יומנים, אפילו אם חלק מהאנשים נמצאים באזורי זמן שונים. זה לא משנה – הצד השני של כדור הארץ קרוב אלי כמו הבניין ליד, זה היופי. המסקנה שלי היא שגם אירועים פיזיים שנקיים בעתיד, ישודרו בכל מקרה גם במתכונת מקוונת", הוא אומר. "זה ייקח עוד תקופה, אבל כנסים פיזיים יחזרו להתקיים, אנשים ימשיכו לנסוע לפגישות ואירועים ברחבי העולם, אבל יזכרו שאפשר גם אחרת. גם לעולם הוובינרים יש יתרונות וחסרונות כמובן, אך כעת ברור שמדובר בתחליף ראוי, ולעיתים אף עדיף על פני האירועים הפיזיים".

3. גיוס טאלנטים

שוק העבודה השתנה בעקבות המשבר הכלכלי. טאלנטים מוכנים יותר להתפשר על שכר ועל סוג החברות בהן הם מוכנים לעבוד אבל אלה שינויים שקשורים למשבר הכלכלי ונשים אותם רגע בצד. שינויים נוספים שקשורים לעולם הגיוס אשר התרחשו בעקבות השינוי בצורות העבודה הם המיקום של המשרדים והפינוקים החומריים שהורעפו על טאלנטים.

"המציאות שהייתה לפני שלושה חודשים היא שאם לא היית בשרונה או ברוטשילד לא יכולת לגייס את הטאלנטים המובילים כי הם רצו לסוע עם הקורקינט לשרונה. היום נוצרה הזדמנות לגייס עובדים שלא גרים בתל אביב ולא יעבדו בתל אביב כי למדנו שאם המשרד לא יהיה בשרונה זה לא נורא ושהעובדים פרודוקטיביים גם מהבית. לא צריך להגיע עם הקורקינט ואפשר להיות במשרדים רק פעם בשבוע", אומר וייספלד.

המלחמה על הטאלנטים השתנה שכן הדרישות שלהם נעשו לא רק צנועות יותר אלא גם ממוקדות בדברים אחרים. "תעשיית ההייטק נהגה להתחרות על הטאלנטים על ידי הדברים החיצוניים והחומרניים כמו: טיסות מפנקות, אירועי חברה נוצצים, מנוי לחדר כושר, שף פרטי, בריכה, ימי פינוק ועוד, אנשים הבינו שהבסיס זה להיות חלק מחברה יציבה עם פוטנציאל ומוצר רלוונטי", אומרת שרון פרידמן דור, סמנכ"לית משאבי האנוש בחברת BRINGG. מכיוון שהצורך הבסיסי והקיומי של עובדים רבים נשבר בבת אחת אנשים עכשיו מחפשים הגנה וביטחון וזה גם מה שחשוב להם בבחירת מקום העבודה הבא.  "החלטנו לקחת משאבים רבים ולהשקיע אותם בדברים כמו הכשרות והעשרות מקצועיות שיוכלו להעניק לעובדים מענה על צורך זה. משאבים שחלקם הושקעו בפינוקים בעבר הוסטו להעשרה מקצועית, לדוגמא שפת תכנות העשרה משהו שיכול לשרת את העובדים ולהעניק להם עוד יציבות

שרון פרידמן דור, צילום: אורי פריזאת שרון פרידמן דור | צילום: אורי פריזאת שרון פרידמן דור, צילום: אורי פריזאת

", היא אומרת.

4. למידה מרחוק

בדומה לתהליך של העבודה מהבית, גם בכל הקשור לקורסים אונליין ולמידה מרחוק הן באקדמיה והן בארגונים – נפרץ מחסום תודעתי. האקדמיה עברה תוך ימים ספורים למודל של לימודים מרחוק וגם ארגונים שבעבר לא רצו או לא שמו בראש סדר העדיפויות לאמץ הדרכה והכשרה מרחוק התחילו לעשות זאת באופן מאוד מהיר.

"השקענו הרבה מאוד בחשיבה על שילוב של למידה אונליין, עם למידה עצמאית ולמידה בכיתה בצורה שתאפשר מעורבות גבוהה וריכוז בתהליך – אנחנו רואים שבארגונים בעקבות הקורונה ירדו הרבה מחסומים. ארגונים שהסתכלו בצורה מסויימת על למידה עכשיו מסתכלים בצורה אחרת ומבקשים לעשות יותר דברים שהם on demand, דברים שהם לאו דווקא במרחב הפיזי", אומר שניר. עם זאת, הלמידה בכיתות פיזיות לא תיפסק לחלוטין. יש ארגונים שמעדיפים למשל כדי לגוון את השיגרה לעשות הכשרות מחוץ למקום העבודה ולא באופן וירטואלי. מה שכן, הגמישות בהכשרות ובלימודים תהיה רבה יותר שכן תהיה בחירה בין יותר אופציות.

בתדיראן למשל העבירו את ההדרכות המקצועיות למתקינים שעובדים עמה בשוטף ל'קמפוס אונליין' בו נערכות הדרכות מקוונות דרך האפליקציה של החברה. "כאשר חשבנו על פיתוח הקמפוס אונליין, חשבנו כיצד אנחנו בונים פלטפורמה שהיא פה בשביל להישאר גם הרבה אחרי משבר הקורונה. בעיני זה הרבה יותר טוב ממפגשי זום, כי הם לא מחייבים את המתקין להיות זמין בשעה מסוימת ולפנות את יומו כדי להיכנס להדרכה, אלא הוא יכול לעשות את זה בזמנו החופשי, אפילו באמצע הלילה אם נוח לו", אומרת נופר ממרוד, סמנכ"לית השיווק של תדיראן. "ההדרכות המקוונות הן כלי טוב וחשוב שימשיכו איתנו עוד חודשים קדימה, גם לאחר שנוכל לחזור לשגרת חיינו הרגילה ולהתקהלויות ההמוניות. עם זאת, בעיני אין תחליף למפגשים פיזיים מחבקים, בהם אנחנו פוגשים את האנשים,מחליפים איתם מילים ונהנים מחברתם. אני מקווה שבהמשך נוכל לחזור ולעשות זאת".

 

נופר ממרוד, צילום: תדיראן נופר ממרוד | צילום: תדיראן נופר ממרוד, צילום: תדיראן

5. תרבות ארגונית ב-Zoom

 

העבודה מרחוק הביאה איתה אתגרים חדשים הקשורים בתרבות ארגונית ושימור עובדים. איך שומרים על אווירה, תרבות ותחושת שייכות כאשר העובדים לא נמצאים פיזית במשרד. איך משמרים עובדים או יוצרים תחושת מחוברות אצל עובדים חדשים. האם העובדה שכולם עובדים מרחוק משנה משהו בהיררכיה הארגונית ובדרך ביצוע המשימות?

 

"חברות כמו גוגל או פייסבוק יצרו תרבות של עבודה מרחוק עוד לפני הקורונה, אנשים התרגלו לכך שיש תרבות ארגונית גם אם הם אינם מגיעים פיזית למשרד. לעומת זאת, בחברות חדשות יחסית שאין להן תרבות של עבודה מרחוק יש אתגר של שימור עובדים לאורך זמן", אומר וייספלד. "אנחנו יודעים שבסן פרנסיסקו אנשים עוזבים אחרי חצי שנה מקומות עבודה שמציעים משרדים מפנקים ותנאים מעולים, אז חברת סטארט-אפ שמחליטה לעבוד מהבית כשיש מעט מאוד חיבור אמוציונלי לפחות בהתחלה עלולה להיות בבעיה של שימור עובדים".

 

כאשר המיקום הגיאוגרפי והפיסי אינם משחקים תפקיד גם ההיררכיה והמבנה הארגוני יכולים להשתנות. "נוכחנו לגלות שהארגון הפך ל'שטוח' לחלוטין. נוצרו צוותי עבודה ברחבי העולם שעובדים בסינכרון מלא. התקופה הזו לימדה אותנו שתרבות ארגונית חזקה שבה העובדים מחוייבים, מחוברים למטרות ומרגישים שיש להם יכולת השפעה, היא דבר קריטי להצלחה אפילו יותר בתקופות מאתגרות כמו הקורונה. בתקופה הזו בגלל שלפיזיות היתה פחות משמעות עשינו כמעט כל פעילות לוקאלית לגלובאלית: שיעורי ספורט, למידה והדרכות, עידכונים שוטפים ועוד", אומרת קרן הלפרין , סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת הסטרטאפ NAMOGOO.

 

6. המשפחה והעבודה

 

כשהבית הפך גם למקום העבודה, כשהכנסנו הבייתה באמצעות הווידאו חברים לעבודה, בוסים ולקוחות, הגבולות, שהיו גם כך מטושטשים, נמחקו כמעט לחלוטין. בעת שילדים לא היו במסגרות החינוכיות 'הפרעות' מצדם בפגישות וידאו של העבודה או הופעה של בני זוג בפריים במהלך ישיבות צוות הפכו לגיטימיות. מצד אחד הזליגה של העבודה לחיים הפרטיים וחוסר היכולת להפריד הובילו לסטרס ותחושה של שחיקה אצל חלק מהעובדים ומצד שני אנשים שפתאום בילו זמן עם המשפחות שלהם הבינו שאפשר גם אחרת. כל הנושא של איזון בין הבית לחיים הפרטיים קיבל טוויסט חדש בתקופת הקורונה והשינוי הזה יכול להשפיע גם על הדרך שבה אנשים יעבדו בעתיד.

 

צחי וייספלד, מנכ"ל אינטל איגנייט, צילום: אבירם ולדמן צחי וייספלד, מנכ"ל אינטל איגנייט | צילום: אבירם ולדמן צחי וייספלד, מנכ"ל אינטל איגנייט, צילום: אבירם ולדמן

"שנים יש את הסוגייה הזאת של יתומי הייטק וקרה משהו די משמעותי במשבר הזה שחיבר בחזרה את הגרעין של הבית. במקומות שבהם זה לא גרם לפירוק זה יצר חיבור שגם אם ייפתחו את השמים לגמרי הוא מותיר טעם של עוד, של להשאיר יותר מהבית, כי הגזמנו לגמרי בסדרי גודל", אומר וייספלד. "בעברי במייקרוסופט היו חודשים בהם הייתי ארבעה ימים בבית. אני רואה לא מעט מהחברים שלי מסביב שנמצאים כל הזמן בחוץ ואני מקווה שמשהו מזה יישאר כי למדנו, חלקנו, שאפשר גם בלי הטירוף הזה. אולי זה ייצר חיבור מחדש לגרעין המשפחתי".

 

הכניסה לביתם של חברים לעבודה באמצעות פגישות הווידאו והחשיפה הכרוכה בכך הוסיפה ליחסי העבודה מימד שלא היה קיים לפני כן. "המעגל המשפחתי הפך להיות חלק מהעבודה - חיברנו את הסבים והסבתות לעובדים. האוכלוסיה של הסבים והסבתות נכנסה להיות חלק ממשפחה של העבודה ואנחנו מתכננים להמשיך את הפעילויות סביב ויחד איתם וכן סביב ההורים של העובדים", אומרת הלפרין. בנוסף, היא מספרת כי ההיכרות עם העובדים הפכה להיות הרבה יותר מעמיקה. "בעקבות הקורונה גילינו את התחביבים של העובדים לעומק והחלטנו לעשות תערוכה שתציג את יצירות העובדים".

 

המגמה של הסתכלות על העובד כאדם שלם והתייחסות גם למשפחתו במקום העבודה החלה עוד לפני הקורונה אבל העבודה מהבית האיצה את התהליך. בעוד שהיכרות מעמיקה יותר של העובד עם חבריו לעבודה והמנהלים שלו היא תוצר לוואי חיובי של כניסת העבודה לתוך הבית, ישנם גם תוצרי לוואי פחות חיוביים. אנשים רבים התקשו במהלך העבודה מהבית להתנתק ומצאו את עצמם פשוט עובדים כל היום. לא בטוח שהמגמה של היכרות והסתכלות על העובד כשלם יחד עם תאו המשפחתי תימשך אבל הצורך בהפרדה ברורה יותר בין העבודה לחיים הפרטיים, במיוחד עבור העובדים מרחוק - רק יגדל.  

 

7. לעשות יותר בפחות

במהלך הסגר ההגדרה של עובדים כ'חיוניים' הפכה למטבע הקובע. פתאום עובדים שאלו את עצמם מה המשמעות של הגדרתם כ'לא חיוניים' וכיצד הם יכולים להפוך לחיוניים בשוק העבודה ביום שאחרי. "היו אנשים שהבינו שהם ירצו לשפר עמדות וחברות שהמציאות דרשה מהם לצפות ליותר מהאנשים שלהם. אנחנו בוודאות נראה שארגונים צריכים לעשות יותר עם המשאבים הקיימים ולכן אנשים ירחיבו את תחומי הפעילות שלהם. זה יפרוץ גבולות מסורתיים של תפקידים. יהיה מצופה מאנשי שיווק למשל לעשות גם דברים שקשורים לעולמות הדאטה. לכן החשיבות של כישורים תגדל עוד יותר", אומר שניר.

8. Zoom אאוט?

במהלך חודש מרץ, החודש בו מדינות רבות בעולם עברו במהירות לעבודה מרחוק, באופן לא מפתיע הוכפל גם השימוש בווידאו בשיחות עבודה. שיחות שבעבר היו מתרחשות פנים מול פנים וגם כאלה שהיו מסתכמות בטלפון הפכו להיות שיחות וידאו והנורמה הפכה להיות להדליק את המצלמה. הטכנולוגיה הייתה קיימת גם הרבה לפני הקורונה אבל הסגר והבידוד הובילו לצורך גובר והולך בקשר אנושי, ושיחות וידאו היו הדבר הקרוב ביותר למפגש.

אנשים קבעו פגישות Zoom לעבודה לאורך כל שעות היום, הוסיפו הרמות כוסית בזום, קורסי העשרה בזום שיחות עם המשפחה בזום, מפגש עם ילדי הגן של ילדיהם בזום ולאט לאט היומן התמלא בפגישות וידאו. תוך זמן לא רב החל להתעורר עניין ושיח סביב התופעה של 'עייפות זום'. מסתבר שקשה יותר להתרכז בשיחות וידאו לעומת מפגשים פיזיים. בשיחות וידאו אנחנו צריכים לעבוד קשה יותר כדי לעבד סימנים לא מילוליים כמו הבעות פנים, הטון ושפת הגוף - זה דורש יותר אנרגיה. בנוסף, בשיחות וידאו יש לעתים קרובות כשלים טכניים, הסאונד לא מספיק טוב, התמונה נתקעת - מה שהופך את השיחה למעייפת והרבה פחות טבעית מפגישה פנים מול פנים. לבסוף, בשיחות וידאו אנחנו נאלצים לראות את עצמנו זמן רב ולבחון את תנועות הפנים והגוף שלנו באופן שלא קורה בפגישות פיזיות, ההסתכלות ב'מראה' במשך שעות רבות מהיום יכולה גם היא להיות מתישה.

פגישות וידאו מקצרות מרחקים, אנשים לא צריכים לסוע או לטוס ויכולים להיפגש בקלות בצורה שדומה ל'דבר האמיתי'. השאלה היא האם גם כשנוכל להיפגש עם מי שנחפוץ נעדיף לעשות זאת באמצעות וידאו או שנעדיף להרים טלפון כדי לקבוע פגישה על קפה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות