אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זירת הפשע: שמפניה, שוחד ועתיד המדינה צילום: יונתן זינדל/פלאש90

משפט נתניהו

זירת הפשע: שמפניה, שוחד ועתיד המדינה

בפעם הראשונה בישראל ייפתח משפט פלילי נגד ראש ממשלה מכהן המואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. המתקפות של נתניהו על מערכת המשפט יהפכו את האירוע לקו פרשת המים של המשטר הדמוקרטי

24.05.2020, 06:51 | משה גורלי

היום (א'), לראשונה בישראל, יתייצב ראש ממשלתה המכהן בבית המשפט המחוזי בירושלים כדי לאשר שהבין את כתב האישום נגדו. גם בעולם לא מוכרים תקדימים לשפיטת מנהיג מכהן, למעט סילביו ברלוסקוני האיטלקי. והדמיון לאיטליה לא מסתיים כאן למרבה הצער. גם לשלב האבטחה הצמודה לפרקליטים כבר הגענו.

משפט נתניהו - התיקים, האישומים, העדים, התמלילים והשופטים

 

קראו עוד בכלכליסט

ההיסטוריה תקבע אם המשפט הזה יהפוך לקו פרשת המים של הפיכת המשטר בישראל. האם מנגנוני ההשמדה שהפעיל נתניהו בתגובה לכתב האישום ימוטטו את הדמוקרטיה ומערכת המשפט. הדינמיקה ההרסנית שיצר בנימין נתניהו הבעירה מעגלי הערצה ושנאה שמלבים שנאה ושיסוי פנימיים המאיימים לגלוש למלחמת אזרחים.

בנימין נתניהו בנימין נתניהו בנימין נתניהו

כתב האישום מציג את נתניהו כמושחת, ונתניהו משיב: מגישי האישום הם המושחתים שתפרו לי תיק כדי לסלק אותי מהשלטון. והמושחתים האלה הם השמאל, התקשורת והפרקליטות. ובכולם הוא מטפל ביעילותו הצינית וחסרת המעצורים. את השמאל הוא פירק כשסיפח את הגנצים לממשלתו, את התקשורת הוא דורס ומרפד בשופריו, ועתה הוא מתייצב לקרב המכריע עם הפרקליטות, לאחר ריכוך וכתישה מסיביים של ראשיה. "עבריין", לא פחות, כינה השר אמסלם את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שכבר ספג איומים שאילצו אותו להתלונן במשטרה.

ועכשיו, יזרום כל השיח הרעיל הזה לבית המשפט המחוזי ברחוב סלאח א־דין. השופטים יעשו כמיטב יכולתם להותירו מחוץ לאולם, אבל כוחם מוגבל בגלל שלושה גורמים שמייחדים ומבדלים את הסיפור הזה מכל משפט פלילי שהיה כאן עד היום: מבחן התוצאה הדרמטי, האופי התקדימי של האישומים ועוצמת המעורבות התקשורתית. 

1. כל תוצאה תהיה אסון לאחד הצדדים

המשפט הזה איננו מתמצה רק בבחינה מושכלת וקרת רוח של ראיות ופרשנותן. כל תוצאה צפויה להיות הרת אסון לאחד הצדדים - ראש הממשלה והתביעה הכללית. הדברים אמורים במיוחד לאישום השוחד - תיק 4000. זיכוי או הרשעה, נתניהו או מנדלבליט. כל תוצאה תגזור לדיראון עולם את דינו של המפסיד - שמו יוכתם, הקריירה שלו תתרסק וההיסטוריה תרשום אותו כאחד התקדימים השליליים בתולדות האומה.

כל זה, אם נחדד לשורה אחת תחתונה, תלוי ברושם שיעשו עדי המדינה שלמה פילבר וניר חפץ על השופטים. האם ישכנעו שנתניהו היה מודע לדיל מושחת - הטבות רגולטוריות תמורת סיקור חיובי, או שעדותם תיחלש ותקים ספק סביר שנחוץ לזיכוי. פילבר וחפץ, שני אופורטוניסטים שמתהפכים לטובת היד שמיטיבה עמם, יחרצו את גורלם של נתניהו, מנדלבליט ובעקיפין אולי גם את דרכה ועתידה של החברה הישראלית כולה.

שאול ואיריס אלוביץ שאול ואיריס אלוביץ' מבעלי בזק-וואלה בעבר | צילום: אוראל כהן שאול ואיריס אלוביץ

2. זירת הפשע: חקיקה, רגולציה, תקשורת

אופי האישומים מוסיף לא מעט קיסמים למדורה הזו ומחדד את הייחוד השני שלה. סיפור האישומים מתקיים בשתי זירות: נמוכה וגבוהה, בזויה ונעלה. הנמוך הוא סיפור המתנות - התיאבון המשפחתי לסיגרים ושמפניות. ובהתאם, נמוכות גם טענות ההגנה: יעקב וינרוט אמר שמותר לקבל מחברים, על חלק שילמתי מכספי, אמר נתניהו - כלומר מכספי הבן דוד שלא סתם קרוי נתן (מיליקובסקי). וחוץ מזה, הרוב זה בכלל שרה. רק בגלל חסדיה ומחדליה של הפרקליטות הסיפור הזה לא הסתיים בשוחד.

אבל העיקר הוא בזירה השנייה, הגבוהה יותר, שמתגלמת בתיקי 2000 (נתניהו־נוני מוזס) ו־4000 (נתניהו־איריס ושאול אלוביץ'). התיאבון כאן הוא לא לשמפניות וסיגרים אלא לתקשורת אוהדת. "זירות הפשע" הן הכנסת, הממשלה, מערכות התקשורת. "הפשע" מתבצע באמצעות חקיקה, רגולציה, עריכה תקשורתית בתוך השטח הרגיש של יחסי שלטון־עיתון־אתר. מחוזות אלה אינם מחוסנים מהישג ידו של המשפט הפלילי. ואכן, הנחת העבודה של כתב האישום היא שכל פעולה אנושית ניתנת למשא ומתן מושחת ואף פלילי. תן סיקור חיובי - קבל רגולציה או חקיקה. ואת התקדים הפלילי מובילים היום היועץ והפרקליטות לבית המשפט.

3. פרומו תקשורתי חסר תקדים

המעורבות העוצמתית של התקשורת היא המאפיין השלישי. נכון שגם לפני משפטי אהוד אולמרט ומשה קצב נתנה התקשורת בראש, אבל אולמרט כבר היה מנוח פוליטי, וקצב, בגלל אופי העבירות, הפך למנודה ציבורית. הפעם הכוכב הוא לא רק ראש ממשלה מכהן אלא מושא הערצה וסגידה לרבים בציבור. 

מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, צילום: איטי אף פי מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס | צילום: איטי אף פי מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, צילום: איטי אף פי

אינני יודע אם השופטים צפו ביום חמישי בתוכנית "המקור" בערוץ 13, ב"משפט הפומבי של בנימין נתניהו", כהגדרת רביב דרוקר שדובב שורה של עדי תביעה. התוכנית הפרה לכאורה שורה של חוקים, מסוב־יודיצה קבורתה עדן (שעדיין חיה בספר החוקים), ועד לשיבוש והדחה. מעולם לא העידו כך עדי תביעה באולפן לפני שהעידו על הדוכן. זכור גם הראיון הנרחב של עד המדינה ניר חפץ ב"עובדה" שנועד לשכנע כי התרגיל המסריח שהופעל עליו כדי להחליף צד לא פגם במהימנותו. מעורבות הפרקליטות ב"המקור" הוכחשה בתוקף, ואינני יודע אם חפץ קיבל אישור להתראיין, אבל מדובר בתקדימים טלוויזיוניים שלא זכורים כמותם על המסך.

מצד שני, החפירה המחודשת בפרשת גלנט־הרפז לסיכול אמינותו של היועץ המשפטי. דרוקר ב"קמפיין" הראיות ואיילה חסון ב"קמפיין" על הראש של מנדלבליט הם רק שתי דוגמאות לפרומו המדמם, לתרועת החצוצרות שמקדמת את עלייתם של נתניהו ומנדלבליט למגרש, לשריקת הפתיחה של המשחק האמיתי שתישמע היום בשעה שלוש.

4. האם השופטים נוחים לתביעה או להגנה

שופטים במגה־תיקים כאלה - מאות עדים, ארגזי מסמכים ויצירתיות אין קץ של טיעונים משפטיים - נחלקים לשני סוגים: שופטי "התמונה הגדולה" ושופטי "הפרטים הקטנים". הראשונים יסיקו הרשעה בגלל ש"לא יעלה על הדעת שנתניהו לא ידע ולא קשור". לעומתם, שופטי הסוג השני יתעקשו על ראיות מובהקות שקושרות את הנאשם, ובהיעדרן יזכו. בתקשורת נתנו דוגמאות: דוד רוזן המרשיע מול מוסיה ארד המזכה.

ברקע תרחף הפוליטיקה השיפוטית - האם מתחייב סטנדרט ראייתי גבוה יותר כשמדובר בהרשעת ראש ממשלה או שבית המשפט לא יאפשר כישלון מהדהד לתביעה. נשיא בית המשפט העליון בעבר אהרן ברק, כשהתייחס להחלת "מבחן בוזגלו" על בכירי השלטון, אמר שכולם שווים לפני הדין, אבל ההבדל הוא שהפרקליטות בודקת פעמים ושלוש כשמדובר בנבחרי ציבור בגלל ההשלכות המשטריות. הפרקליטות המליצה על שלושה אישומי שוחד נגד נתניהו, הזהירות והבדיקה הנוספת של מנדלבליט הורידו לאישום שוחד אחד, והשאלה היא האם השופטים ימשיכו במסלול המקל, או שיסכימו שהיועץ מיצה כבר את כל מקדמי הזהירות.

גבוה יותר אפילו מעל הפוליטיקה המשפטית מרחפת עננה מטרידה נוספת בדמות תהייה ששמעתי ממשפטנים בכירים: האם כתב האישום הזה שווה את ההרס שמחולל נתניהו בנתיבי המילוט שהוא סולל? השאלה עצמה מסגירה כניעה מסוכנת לבריונות. והתשובה היא שמערכת המשפט לא שווה את מאמצי הצלתה - אילו התקפלה בגלל האיומים.

איש העסקים ארנון מילצ איש העסקים ארנון מילצ'ן | צילום: EPA איש העסקים ארנון מילצ

5. עשיר, קמצן, ואישור למימון המשפט

בצוות המשפטי של נתניהו יש כרגע עו"ד אחד עמית חדד. היום במחוזי יופיע עו"ד מיכה פטמן, אבל הוא זמני וממתין להחלטת ועדת ההיתרים שתאפשר לשלם את שכר טרחתו.

כך לא נערכים לקרב משפטי על כל הקופה. חדד הוא מוכשר אבל טירון שטרם ניהל מגה־תיק מהסוג הזה. זה כמו שנתניהו ישלח להפציץ באיראן טייס שסיים לא מזמן קורס טיס. להיערכות הלקויה ייתכנו כמה סיבות. ראשית, נתניהו, עד הרגע האחרון, לא האמין שיהיה משפט; שנית, תהיה לו עוד סיבה לבקש דחייה; שלישית, לחץ על ועדת ההיתרים שתכריע לטובתו. לטעמי על הוועדה לאשר לו את מימון שכר הטרחה. אפילו מנתניהו, שהוא גם עשיר וגם קמצן, לא אנושי לצפות שיממן מכיסו את סכומי העתק הנדרשים. ועל ניגוד העניינים האפשרי מול התורמים אפשר יהיה לפקח כששמותיהם ידועים.

חדד אחד לבד לא יספיק. פטמן, אם יישאר בצוות, הוא בהחלט חיזוק משמעותי. ברזומה שלו יש את שמעון שבס, אביגדור קהלני, מיכל ליברמן, גלעד שרון, שולה זקן ועוד. בראיון ל"כלכליסט" מיום 11.9.2018 הביע כמה עמדות ביקורתיות כלפי היועץ והפרקליטות. למשל, בעניינה של פרקליטת המחוז שסרחה רות דוד: "אם היא קיבלה מתנות יקרות ערך כשהיתה פרקליטת מחוז.... עצם קבלת המתנות היא הפרת אמונים שהיה עליה לעמוד לדין". הנה, בסיס לטענת אכיפה בררנית אל מול מי שהיתה בשר מבשרה של הפרקליטות. טוקבקיסט מספר 101 כתב אז: "כל כך הרבה עורכי דין יש לנתניהו. אז הנה עוד אחד". ניבא, וכנראה צדק.

6. ניגודי העניינים של נתניהו ומנדלבליט

לאחר הביקור המוצלח בבית המשפט העליון מגיע נתניהו לבית המשפט המחוזי. בג"ץ שולח אותו כראש ממשלה מלא־מלא. 11 שופטים פה אחד. "וזאת", אומר ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "בפסק דין שמנרמל את השחיתות. עכשיו יהיה קשה לפטר אנשי ציבור שיואשמו בעבירות קשות". זה הצד השני לשאלה שהעלה השופט יצחק עמית "איך אפשר להיפסל מלהיות סגן החשב הכללי בנווה חמציצים, אבל לכהן כראש ממשלה?". בבית המשפט המחוזי נתניהו וסגן החשב מנווה חמציצים שווים.

למרות הכשר הבג"ץ מצביע פרופ' יובל שני, גם הוא מהמכון, על כלי נוסף בארסנל המשפטי שבכוחו להסיר את נתניהו מראשות הממשלה. עילת הנבצרות שעד כה פורשה בצמצום ויושמה פעמיים: כשראש הממשלה אריאל שרון לקה באירוע המוחי וכשנשיא המדינה משה קצב הואשם באונס וביקש מוועדת הכנסת לאשר לו נבצרות. שני: "צריך לראות את ניגודי העניינים במשקפי הנבצרות. ראש הממשלה אחראי גם על מערכת המשפט ובמקביל תוקף אותה ללא הפסקה. גם בדיבור וגם במינויים. על היועץ המשפטי לפרסם אמות מידה לנבצרות ולכלול בהן את ניגוד העניינים".

כאשר מינה נתניהו את אמיר אוחנה לשר המשפטים ובאמצעותו את דן אלדד לממלא מקום פרקליט המדינה, היה ברור שמינויים אלה נועדו לשרת אותו ולא את המערכת. הם לא היו באים לעולם אלמלא האינטרס של נתניהו להתעלל בפרקליטות ובמנדלבליט. וזה ייצור בעיה שתגלגל את ניגוד העניינים חזרה ליועץ עצמו אם יכריז על נבצרות מהטעם הזה. וזאת אף שנתניהו ממשיך לגלגל את ניגוד העניינים האישי כששלח את אוחנה למשרד לביטחון פנים כדי לנטרל ולצנן חקירות שבפתח כמו ה־16 מיליון שקל שקיבל נתניהו מבן דודו נתן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות