טיפה טוב יותר: בנק ישראל מעלה את התחזית ל-2020

בהתאם להערכות בנק ישראל הודיע היום כי הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון החליטה על הותרת הריבית על שיעור של 0.1%. הורדת הריבית האחרונה התרחשה בתחילת החודש שעבר, זאת על רקע התפרצות הקורונה והמשבר הכלכלי שיצרה. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים רחוקה מטווח היעד שנע בין 1% ל-3% ועומדת כרגע על מינוס 0.6%.

הנגיד, פרופ' אמיר ירון | צילום: אלכס קולומויסקי

בהחלטה שפרסמה הוועדה נכתב כי "לאור עוצמת הפגיעה של המשבר בפעילות הכלכלית, הוועדה נוקטת במגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר".

הוועדה התייחסה להתחזקות השקל וציינה כי "השקל התחזק במונחי שער החליפין האפקטיבי מאז החלטת הריבית הקודמת בכ-2.2% ורמת שער החליפין דומה לזו של ערב המשבר. במידה ושער החליפין יתייצב ברמה זו הדבר יקשה על התאוששות היצוא, בייחוד לאור הירידה בביקוש העולמי, ועל חזרת האינפלציה לתחום היעד".

בנוגע לאינפלציה השלילית ציינה הוועדה כי "הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מצויות מתחת ליעד, בעוד הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים מצויות בתוך היעד. בשלב זה לא מסתמנת השפעה אינפלציונית של הפגיעה בהיצע. לאור המשבר, ישנו קושי מתודולוגי בחישוב מדד המחירים לצרכן ובניתוח המשמעות של שינויי המחירים הנמדדים".

לאור המשבר חטיבת המחקר פרסמה עדכון מיוחד של התחזית המקרו כלכלית שפורסמה באפריל, והיא צופה כעת התכווצות של 4.5% בתוצר בשנת 2020 (לעומת 5.3% בתחזית מאפריל). קצב הצמיחה בשנת 2021 צפוי לעמוד על 6.8% (לעומת 8.7% בתחזית מאפריל), בהנחה שלא יהיה גל תחלואה נוסף והחמרה מחודשת של המגבלות. שיעור האבטלה במחצית השנייה של 2020 צפוי לעלות ל-8.5% (לעומת 8%) ולרדת ל-5.5% בסוף 2021 (לעומת 4%).

תחת הנחות אלה, הגירעון בתקציב הממשלה צפוי לעמוד ב-2020 על 11.5% אחוזי תוצר ויחס החוב לתוצר צפוי לעלות לכ-75%. חטיבת המחקר מעריכה שבתרחיש של התפרצות גל שני של תחלואה ברבעון האחרון של השנה, התוצר השנה יתכווץ בשיעור של כ-8%, והאבטלה צפויה לעלות ברבעון הרביעי ל-11%. בתחזית הקודמת העריכה חטיבת המחקר כי הגרעון השנה יעמוד על 11.5%.

עוד עדכנה חטיבת המחקר כי להערכתה ריבית בנק ישראל בשנה הקרובה בתחום של 0.1%-0%. כאשר האינפלציה השנה תהא שלילית ותעמוד על מינוס 0.5% (לעומת מינוס 0.8% בתחזית הקודמת) כאשר ב-2021 להערכתה תעמוד על 0.7% (לעומת 0.9% בתחזית הקודמת).

העדכון נעשה על רקע תמונת המצב החדשה, לפיה נכון לאמצע מאי היקף ההשבתה של המשק הצטמצם בקרוב לכמחצית לאור הסרת המגבלות. אינדיקטורים מהירים לפעילות הכלכלית (כמו ניידות, שימוש בחשמל או רכישות בכרטיסי אשראי) מצביעים על התאוששות של חלק מהענפים. אולם בבנק ישראל מדגישים כי רמת הפעילות עדיין נמוכה ובענפים בהם עיקר המגבלות טרם הוסרו היא עדיין קרובה לרמת השפל, וההתאוששות באה לידי ביטוי חלקי בלבד בשוק העבודה. במקביל עוצמת המשבר הכלכלי העולמי, בעקבות ההגבלות במדינות השונות, עדיין גבוהה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום אומדנים ראשוניים לפיהם ברבעון הראשון של השנה התכווצה הכלכלה ב-7.1% . כזכור עיקר ההגבלות על המשק הושתו בחודש אפריל, כך שהערכות הן כי הפגיעה בתוצר ברבעון השני של 2020 תהיה אף גבוהה יותר.

בדיון בו החליטה הוועדה המונטרית בבנק ישראל להפחית את הריבית משיעור של 0.25% לשיעור של 0.1%, שהתקיים ב-6 באפריל, חמישה חברי וועדה תמכו בהחלטה בעוד שאחד החברים היה סבור כי צריך להפחית את הריבית יותר, לשיעור של 0%. אותו חבר ועדה בודד סבר כי עוצמת המשבר והפגיעה החריגה בעוצמתה בתעסוקה מחייבת ריבית נמוכה יותר מ-0.1, רמה ששררה במשך תקופה ארוכה כשהתעסוקה במשק הייתה מלאה.

תחזית חטיבת המחקר בנוגע להיקף התכווצות התוצר והאבטלה מתבססת על ניתוח שיעור ההשבתה של הענפים השונים בשיא המשבר וכעת גם לאחר תחילת החזרה לשגרה. מניתוח זה עולה כי היקף השבתת המשק בשיא המשבר, עד ה-19 באפריל עמד על 36.1% ואילו לאחר ה-10 במאי היקף ההשבתה עמד על 19.1%. כך למשל משקל התעשייה בתוצר עומד על 14.2% בעוד שמשקלה בתעסוקה עומד על 10.3%. שיעור ההשבתה של התעשייה עמד על "רק" 22.2% בשיא המשבר וירד החודש ל-11.1%. לעומת זאת, שירותי אירוח ואוכל, כלומר מסעדות, מלונות וכו' מהווים 2.4% מהתוצר בלבד אולם 4.8% מהתעסוקה. היקף ההשבתה בשיא המשבר עמד על 85.75 ולאחר ההקלות נותר גבוה ועומד החודש על 70%.

מצ"ב טבלה המפרטת את שיעור ההשבתה לפני ואחרי הקלות בפעילות