אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המעסיקים הגדולים שלא יזכו לקבל מענקי עידוד מהממשלה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

המעסיקים הגדולים שלא יזכו לקבל מענקי עידוד מהממשלה

עמותות, מלכ"רים ומשקי בית יצטרכו להיאבק יותר מכל מעסיק על קבלת נתח מחבילת התמריצים לעידוד החזרה לעבודה, אף שהם מעסיקים בולטים בתחומים שבהם מספר המובטלים הוא הגדול ביותר. הענפים העיקריים הם חינוך, טיפול ורווחה

26.05.2020, 06:55 | עמרי מילמן ושחר אילן

דווקא בשנים טובות תהליך אישור התקציב הרבה יותר קשה כי כולם רוצים נתח מהעוגה. האמירה הזו, השגורה בפיהם של פקידי אגף תקציבים באוצר, לא תהיה נכונה לתקציבים שיגובשו לשנים הקרובות, אבל בהחלט יכולה להסביר את הקרב שמנהלים בימים אלה מעסיקים על כל שקל בחבילה של 6 מיליארד שקל, שהוגדרה כחבילת תמריצים לעידוד החזרה לעבודה.

התוכנית הובטחה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר לפני חודש ומתעכבת מאז. לוויכוחים בין גורמי המקצוע במשרד האוצר ובבנק ישראל לבין הארגונים השונים במגזר העסקי התווספה כניסתו של שר חדש למשרד האוצר בשבוע שעבר - ישראל כץ. כלכלנים סבורים כי חוסר הוודאות גורם לנזקים גדולים למשק, אך מן העבר השני הזמן שחולף מספק תמונת מצב בהירה יותר לגבי המתרחש עם פתיחת המשק והחזרה לשגרה, ויכול לחדד את הצרכים האמיתיים של שוק העבודה בהקשר למענקים.

קראו עוד בכלכליסט

"חסכנו בכפית הוצאנו בדלי"

 

לפני שלושה שבועות פרסמה הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג, ניתוח העוסק בעובדים שהוצאו לחל"ת, בחלוקה על פי ענפים. מהניתוח עלה כי הענף שבו המספר הגדול ביותר של עובדים שהוצאו לחל"ת (65 אלף) היה ענף החינוך ומדובר בעובדים שאינם עובדי משרד החינוך.

התפיסה הרווחת היא שהעובדים בענף זה - שהוביל במספר המובטלים האבסולוטי - אינו זקוק למענקי עידוד משום שמרבית עובדי החינוך ישובו לעבודה באופן אוטומטי.

דוגמה אחת שמחזקת תפיסה זו היא בתחום של הישיבות ובתי הספר התורניים — שם 22% מהעובדים הוצאו לחל"ת למרות שהתקצוב נמשך כסדרו גם בתקופת המשבר. נראה שמתן סיוע לגופים אלה יהיה פרס על הוצאה לא מוצדקת של עובדים לחל"ת. לעומתם, 7.5% מהעובדים במוסדות להשכלה גבוהה הוצאו לחל"ת. מדובר בעיקר בעובדי המנהלה שמספקים שירותים לסטודנטים בקמפוסים. מנכ"ל המכללה למנהל רפי גמיש אומר בשיחה עם "כלכליסט" שהוא מצפה להיכלל במענקי ההחזרה לעבודה. בתשובה לשאלה האם המוסדות להשכלה גבוהה לא חסכו כסף בשל המעבר ללימוד מקוון הוא טוען ש"חסכנו בכפיות והוצאנו בדליים. הכפלנו את תקציב המלגות. אפשרנו לכולם לעשות קורסים חוזרים בחינם".

במקום השלישי בדירוג הענפים שבהם מספר המובטלים הגדול ביותר ניתן למצוא ענף המכונה "שירותים אחרים, משקי בית כמעסיקים" שם הוצאו כ־64 אלף עובדים לחל"ת. מדובר בענף סל שכולל מצד אחד מספרות שהושבתו כליל בזמן ההגבלות, שירותי תיקונים, וכן עובדים במשקי בית כמו מנקים או מטפלות. חלק מהעסקים הללו יהיו זכאים למענקי עידוד תעסוקה, אבל משקי בית שמתלבטים אם להשיב עובד לתעסוקה — לא יהיו זכאים למענק.

במקום השמיני ברשימת הענפים עם מספר המובטלים הגדול ביותר ניתן למצוא את ענף מגורים טיפוליים ושירותי רווחה וסעד עם כ־32 אלף מובטלים. הענף כולל מוסדות כמו בתי אבות או מעונות לילדים חוסים אבל גם פעילות של עמותות רבות וארגונים ללא מטרות רווח. ארגון הגג של המגזר השלישי, מנהיגות אזרחית, פנה לאחרונה לפורום שמטפל במשבר הקורונה וביקש לשלב את ארגוני המגזר בתוכנית הסיוע להשבת עובדים. מנכ"לית מנהיגות אזרחית ליאור פינקל פרל אומרת שעוד לא קיבלה תשובה. עד לשבוע שעבר אפילו עמותה אחת לא קיבלה מענק סיוע. נתוני מנהיגות אזרחית מגלים ש־70% מארגוני המגזר השלישי צמצמו את כוח האדם בתקופת הסגר. גם "כלכליסט" לא קיבל מהאוצר תשובה לשאלה האם המגזר השלישי ייכלל בתוכנית הסיוע להחזרת מובטלים לעבודה בטענה שהמתווה עדיין בתהליכי גיבוש.

פרופ פרופ' עומר מואב ופרופ' קרנית פלוג | צילומים: בשמת איבי, עמית שעל פרופ

תנאי הסיוע של המדינה במענקים והלוואות לעמותות נתנו במשבר הקורונה עדיפות ברורה לעמותות שעובדות עם השירות הציבורי, אלה שלמשל מפעילות את מערכת הרווחה המופרטת. כך מענקים ניתנים רק לעמותות שיש להן 30% הכנסות עצמיות.

קניית שירותים או תמיכות על ידי המדינה נחשבים הכנסות כאלו. קשה שלא לשאול האם כשהמדינה מחדשת בתום הסגר את קניית השירותים שלה מעמותות היא אינה מעודדת אותן לחזור לפעילות. יכול להיות שבמקרה של השבת עובדים העידוד צריך להינתן דווקא למי שאין לו הכנסות מהמגזר הציבורי.

נגידת בנק ישראל לשעבר פרופ' קרנית פלוג, היום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה העברית סבורה כי מודל אחר אמור לקבוע כיצד יש לחלק את המענקים. לדבריה "התמריץ להעסקה מחדש צריך להינתן לעסקים שחוו ירידה משמעותית בפדיון, ועדיף לקשור בין שיעור המענק, לשיעור הגדלת התעסוקה, זאת מעבר לשיעור הירידה בפדיון".

לדברי פלוג, "לנוכח ההערכה שבחלק מהענפים ההתאוששות תהיה איטית ושיעורי האבטלה יישארו גבוהים מאוד גם עם החזרת חלק גדול מהעובדים לעבודה - חשוב להבטיח רשת ביטחון שתבטיח הכנסה לקיום סביר עד לירידת שיעור האבטלה לפחות מ־10%. רשת הביטחון תכלול הארכת הזכאות לדמי אבטלה לשכירים בשיעור שייפחת עם התקדמות החזרה לשגרה, המשך התשלום במקום דמי אבטלה לשכירים מעל גיל פרישה, ומענקים לעצמאים".

מומחה אחר בכלכלה שייעץ למשרד האוצר, הציע מודל אחר לפיו יינתן לכל עובד שנמצא בחל"ת שובר (ואוצ'ר). המודל מתכתב עם הדרישה המקורית של הקמעונאים לקבל מענק מהעובד הראשון אך נותן את הכח בידי העובד. לפי המודל, כל מעסיק שיקבל את העובד, ללא תלות בשאלה היכן עבד לפני משבר הקורונה, יקבל את המענק אם יעסיק אותו. בכל חודש הוואוצ'ר יפחת אם לא ימומש, מה שידרבן את העובדים עצמם גם לסיים עם דמי האבטלה ולחזור לעבוד.

"מיתון הוא טוב למערכת"

אך יש כלכלנים שסבורים כי לא צריך לתת מענקים כלל. כך למשל עומר מואב, פרופסור לכלכלה בבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת ווריק באנגליה שאומר כי "אין סיבה כרגע לחלק מענקים. הבעיה היתה שיש סגר, ברגע שתוריד אותו עובדים יחזרו לעבוד. למה לתת תמריץ על מה שייעשה בכל מקרה?".

לתפיסתו של מואב מדובר בהתערבות ממשלתית לא רק מיותרת אלא גם כזו שתעכב תהליכים טבעיים במשק. "יש תופעה מוכרת של תהליך ניעור המערכת וייעולה. מיתון טוב במידה מסוימת למערכת. בטווח הקצר יש מחיר, אך כשמעסיק מגלה שהוא יכול להסתדר בלי עובד ומפטר אותו זה דבר טוב. מה שיקרה עכשיו עם חלוקת מענקים כזו היא שיעסיקו עובד בתפוקה שולית נמוכה וישלם לו שכר גבוה בגלל שהממשלה מסבסדת. זו התערבות שמונעת הקצאה יעילה. שלא יחזירו את כולם, מה הרציונל להחזיר עובדים שהם חצי מיותרים?".

לדברי מואב, "על כל עובד שחוזר מחל"ת המדינה תשלם 10 אלף שקל. נניח שלא יפטרו אותו כמה חודשים, מה זה 10 אלף שקל לעומת אותו עובד שמקבל דמי אבטלה חצי שנה. אלא שזו מתמטיקה שגויה. אותו מעסיק החזיר, נניח, 100 עובדים, כמה החזיר אם לא היה את המענק? ייתכן שעל כל עובד שמועסק בזכות המענק יש 9 עובדים שהועסקו בכל מקרה. זה יביא לכך שהמדינה תשלם 100 אלף שקל ולא 10 אלף שקל כדי למנוע מעובד אחד להיות מובטל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות