אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הספין הסיני: למה המדינה מוכנה לשתוק, ובלבד שהתשתיות יהיו מוכנות בזמן צילום: רויטרס

פרשנות

הספין הסיני: למה המדינה מוכנה לשתוק, ובלבד שהתשתיות יהיו מוכנות בזמן

הזכיה של IDE ולא של הסינים במכרז ההתפלה היא הסיפור המשני פה. בין הרע לגרוע העדיפו משרדי הממשלה להעלים עין מוועדת בדיקה שקבעה כי אספקת המים במתקן ההתפלה שורק 1 לא היתה באיכות הרצויה, והטלת קנס בדיעבד על IDE והאצ'יסון, ובלבד שאספקת המים למשק לא תפגע

26.05.2020, 11:41 | ליאור גוטמן

הזכיה הצפויה של חברת IDE במכרז להקמת מתקן ההתפלה הגדול בישראל משווקת בכוונת מכוון כניצחון דיפלומטי: חודש לפני הסיפוח האפשרי של שטחי בקעת הירדן, אף אחד פה לא רוצה להרגיז את האמריקאים, ולכן חשוב למשרדי הממשלה להדגיש שחברת IDE הישראלית היא  זו שזכתה בפרויקט של כ-2.5 מיליארד שקל, ולא חלילה חברה סינית. במילים אחרות למישהו חשוב להבהיר שמזכיר המדינה האמריקאי פומפאו לא טס לפה באמצע משבר הקורונה לחינם.

 

הבעיה היא שהזכיה של IDE ולא של הסינים היא הסיפור המשני פה. שתי החברות - גם IDE וגם האצ'יסון - היו המתמודדות היחידות במכרז העצום הזה, ושתיהן החזיקו יחד במתקן ההתפלה שורק 1. לפני כשנתיים ועדת בדיקה בין משרדית מצאה שמתקן שורק 1 "שיחק" עם נתוני מליחות המים וסיפק מים באיכות פחות טובה ממה שנקבע לו.

 

מתקן התפלה הקיים בשורק, צילום: טל שחר מתקן התפלה הקיים בשורק | צילום: טל שחר מתקן התפלה הקיים בשורק, צילום: טל שחר

 

למעשה, ועדת הבדיקה של משרדי האנרגיה והאוצר מצאה ש"מתקן ההתפלה שורק הפר, באופן שיטתי ולאורך תקופה ארוכה, את ההסכם מול המדינה. ההפרה האמורה באה לידי ביטוי באספקת מים שאינם עומדים בדרישות האיכות הקבועות בהסכם. על פי הממצאים חרג ריכוז הכלוריד במים, עד כדי פי 4 ויותר, מהרף שנקבע בהסכם בין המדינה למתקן ההתפלה שורק", עם טענה שהמשחק עם המליחות הניב לבעלי המתקן רווח כספי של כמה עשרות מיליוני שקלים. "עצם אספקת המים ברמת איכות שאינה עומדת בתנאי ההסכם, הינה חמורה ביותר. יתרה מזו, העובדה שמדובר באספקת מים לשתייה, שהינם מוצר בסיסי וחיוני ביותר לאזרחי המדינה, מביאה לפגיעה קשה באמון האזרחים", אמרו שם.

 

והנה, שנתיים עברו, וה"פגיעה קשה באמון האזרחים", נעלמה מבלי לשוב. בהודעת משרדי הממשלה שנשלחה בעקבות הזכיה, מצוטטים לא פחות משישה בכירים שמברכים על תוצאות המכרז. מצד השרים יש את שר האוצר ישראל כץ (שייתכן ולמד על המכרז וזהות המתמודדים בו רק היום בבוקר), השר לענייני המים זאב אלקין שרק נכנס לתפקידו, ושר האנרגיה יובל שטייניץ שהתחום בכלל לא בידיו, אבל עדיין מצוטט שם כמי שהיה אחראי על נושא המים עד לפני שבועיים.

 

אל אלו מצטרפים ראש רשות המים גיורא שחם, שעומד בראש הגוף שהיה אמור להיות אחראי עם שאר הגורמים על בדיקת איכות המים במתקני התפלה, והחשב הכללי רוני חזקיהו, שהריץ מכרז בין שני מתמודדים שהתגלו ככאלה שלגביהם נקבע ש"עצם אספקת המים ברמת איכות שאינה עומדת בתנאי ההסכם, הינה חמורה ביותר". מסכם את שלב הברכות מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, שחתום על מסקנות ועדת הבדיקה שמצאה בעיות באיכות המים. האמירה הגורפת של כל הבכירים היא שהמכרז הצליח, מחיר המים (1.45 שקל לקוב) נמוך וכדאי, ושאספקת המים למשק תגיע בזמן.

 

הנה למה אתם עומדים בפקקים

 

מה שאף אחד לא מסביר שם הוא כיצד המדינה הגיעה למצב שהיא כל כך צריכה את המים בשנת 2023/4, עד כדי כך שהיא מאפשרת לשני מתמודדים שסיפקו "מים שאינם עומדים בדרישות האיכות הקבועות בהסכם" להמשיך עם פרויקט של כ-2.5 מיליארד שקל כאילו כלום לא קרה.

 

הסיבה לכך פשוטה, והיא מסבירה על הדרך למה אתם עומדים בפקקים. במכרז הנוכחי האוצר בעצם נתקע בין הפטיש לסדן: אם האצ'יסון ו-IDE היו נפסלות מלהתמודד, האוצר היה נתקע עם מציע שלישי בודד, מציאות שהייתה מובילה להתייקרות מחיר המים ולעליית תעריפים. מצד שני ביטול המכרז היה דוחה את הקמת המתקן, וזאת תוך פגיעה אפשרית בכלל הציבור שיצטרך את המים לצרכיו השוטפים. אז באוצר בחרו בין רע לגרוע, והעדיפו "לבלוע" את אספקת המים שלא באיכות הרצויה, והטלת קנס בדיעבד על שני הסוררים, והעיקר שאספקת המים למשק לא תפגע.

 

ואיך זה קשור לפקקי התנועה? בעבר משרד האוצר לא היה נותן למתמודדים במכרזים שלו לגשת לפרויקט חדש עם כזו גיבנת על הגב. בשנת 2010 הולאם פרויקט הרכבת הקלה על חשבון ריב עם היזמים שהיו אמורים לבנות אותו. הפרויקט הולאם, התקציב שלו זינק ב-60% ומועד הפתיחה נדחה בקרוב לעשר שנים - מ-2013 במקור אצל הזכיין ועד ל-2022 כיום, לא סופי. במילים אחרות גמישות של האוצר כבר אז הייתה מובילה לקיומה של מערכת הסעת המונים פעילה באחת הערים הכי עמוסות בישראל, על חשבון תשלום נוסף של כמה מאות מיליוני שקלים לזכיינים. עשור לאחר ההלאמה, באוצר למדו את הלקח, והעדיפו להיות חכמים ולא צודקים. במילים אחרות דואגים לצרכי המשק גם אם זה בא על חשבון דברים אחרים, כמו למשל איכות המים. דאגה דומה לפני עשר שנים הייתה מעמידה לתושבי המרכז מערכת הסעת המונים פעילה ועובדת.

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות