למידה מרחוק - צורך הכרחי וקיומי

אוניברסיטאות מקוונות מסוגלות ללמד ולהעניק תארים להרבה יותר תלמידים, בעלויות נמוכות משמעותית. ככל שהמוסדות המקוונים ישפרו את היעילות ואת האיכות של תוכניותיהם, הם יגזלו יותר ויותר תלמידים מהמוסדות המסורתיים.

לאוניברסיטאות מקוונות יש יתרונות עלות עצומים: אין צורך באודיטוריומים ובקמפוסים על מבניהם הרבים; אין צורך בשטחים גדולים ובמדשאות נרחבות; אין צורך באלפי עובדי מנהלה ושירותים; כמעט ואין צורך בספריות (ניתן להעביר לדיגיטל; ניתן לצמצם מהותית את מספר המרצים (מרצה אחד/אחת יכול/ה לתת הרצאה למספר בלתי מוגבל של סטודנטים); אין בעיה של שעות פעילות ותיאום כיתה; אין גם בעיה לפתח אפליקציות לביצוע בחינות מהבית; אין בעיה בהעברת ההרצאות לסטודנטים ובקיום של דיונים. התרחבות העצומה של השימוש באפליקציית Zoom ואחרות מעידה על כך כאלף עדים.

היכן בכל זאת יש בעיה? במקצועות רפואה, מדעי הטבע, טכנולוגיה ואחרים יש צורך לבצע ניסויים ולהסתייע במעבדות. בטווח הקצר אין פתרון טכנולוגי שיכול לגשר על צורך זה. בעתיד יפותחו, מן הסתם, תחליפים טכנולוגיים חלקיים גם לכך.

תחושת אליטה לבוגרי תיכון שאפתניים

רוב הטכנולוגיות שאפשרו לימודים דיגיטליים קיימות כבר שנים לא מעטות, אז מדוע, למרות היתרונות הכלכליים העצומים, לא התרחב הטרנד?

התשובה מורכבת ויש לה כמה הסברים:

• אוניברסיטאות יוקרתיות עדיין משדרות יותר תחושת אליטה לבוגרי תיכון שאפתניים מאשר מוסדות הוראה מקוונים. הסטודנטים רוצים שקורות החיים שלהם יעוטרו בתואר של אוניברסיטה יוקרתית
  

• סטודנטים שמעוניינים גם בהיבט החברתי הרחב של האוניברסיטה. לא מעט סטודנטים וסטודנטיות יוצרים קשרים חברתיים במהלך הלימודים האקדמיים (Networking), קשרים שהם ילכו איתם לעולם העשייה והמעמד החברתי. סטודנטים/יות אחרים מחפשים ומוצאים באקדמיה גם בני/בנות זוג לחיים.
  

• יש צורך בפקולטות שמבוססות על מעבדות וניסויים.
  

• קשה לסגור גופים מוסדיים וותיקים וידועי שם ולשלוח הביתה אלפי עובדים. זה לא יסתדר עם הגישה החברתית/סוציאלית והמוניטין של המוסד האקדמי.
  

• יציאה מהבית ולמידה באווירה אקדמית ובסביבה לימודית מהווה עבור הרבה סטודנטים פתרון אולטימטיבי לנושא. מבחינתם, הם לא יכולים ללמוד לבד מהבית. מחקרים הראו שמספר הנכשלים בבחינות בקורסים שהועברו בדיגיטל, גבוה בהרבה משיעור הנכשלים בלמידה מסורתית בכיתה.
  

הצורך בקדמה הוא הכרחי ואף קיומי

 

משבר הקורונה שבר באחת כמה מוסכמות ופרדיגמות. אחת מהן - חובת הריחוק, גרמה במחי אחד לסגירת האוניברסיטאות והן עברו ללמד בדיגיטל תוך שימוש ב-Zoom.

באשר ליוקרה, מה הבעיה שמוסדות יוקרתיים יעבירו שיעורים בדיגיטל? (הם עושים זאת בעצם ימים אלה) התעודה תהיה אותה תעודה. באשר ל-Networking - הדיגיטל התשלט זה מכבר על הרשתות החברתיות על ערוצי הקשר הנרחבים שלהם, שיכולים לתת מענה גם לצורך זה.

באשר לכישלונות בבחינות - הסטודנטים/יות יצטרכו להסתגל לשינויים ולהצליח בבחינות גם בלמידה מהבית (ייווצר עבורם גם יתרון עלות רציני-הם לא יצרכו לשכור דירות או לגור במעונות ליד הקמפוס).

באשר לגישה הסוציאלית - עולם העבודה עובר בלאו הכי שינויים מפליגים. יהיה צורך למצוא פתרון כזה או אחר גם לעובדי האוניברסיטאות.

הצורך לקיים מחקר אקדמי ולהכשיר חוקרים ומרצים ימשיך ללא כל ספק להתקיים, ואפילו ביתר שאת, הצורך בקדמה הוא הכרחי ואף קיומי וימצאו לצורך כך כל המקורות הנדרשים.

צריך לזכור גם את האילוץ התקציבי. חלק גדול מתקציב האוניברסיטאות הציבוריות מגיע מתקציב המדינה שעתיד לעמוד בפני קיצוצים נרחבים. קיצוצים שיגיעו גם לאקדמיה ויאלצו אותה להתייעל.

אין פתרונות מושלמים, אך האבולוציה המהירה שנכפתה על האנושות בשל משבר הקורונה והשינויים הטכנולוגיים, יביאו כנראה גם להשתנות של דרך הלימוד באקדמיה, תוך כדי שינוי המודל העסקי של האוניברסיטאות, כמו גם של ענפים רבים אחרים שיעמדו בפני הצורך להתמודד עם השינוי המהיר שיידרש מהם.

הכותב הוא מומחה לכלכלת המשפחה ומלווה משפחות בארגון "פעמונים"