צילום: אבי מועלם
פורסמו מחירי המינימום למכרז דור 5. הרווח הצפוי למדינה: 0 שקלים
המדינה צפויה להכניס כ-180 מיליון שקל, אך לחלק אותם חזרה לחברות בדמות מענקים על פריסת התשתיות. במכרז דור 4 המדינה הכניסה 250 מיליון שקל. כמה גבו בשאר המדינות ומה התשלומים הנוספים שצפויים לחברות?
משרד התקשורת פרסם אתמול (ב') את מחירי המינימום לרכישת התדרים במסגרת מכרז דור 5, על פיהם המדינה צפויה כביכול להעשיר את קופתה במחיר התחלתי של כ-180 מיליון שקל. עם זאת, המדינה צפויה להחזיר לחברות את הכסף בדמות תמריצי פריסה בגובה 200 מיליון שקל, שיינתנו להן בהתאם ליעדים ובשיטת כל הקודם זוכה. הקבוצה שתגיע ליעד ראשונה תקבל עד 82 מיליון שקל, השנייה תקבל עד 66 מיליון שקל והשלישית עד 52 מיליון שקל.
קראו עוד בכלכליסט
אם לא יחולו עיכובים נוספים, כדוגמת התפרצות שנייה של נגיף הקורונה או עתירות נגד נוספות, המכרז, שמטרתו בין היתר גם חיזוק דור 4, צפוי לצאת לפועל בשבועות הקרובים. לאחר שיסתיים, צפויות החברות להתחיל בפריסה ברבעון הרביעי של השנה. הפריסה תתמקד בשדרוג האנטנות הקיימות של דור 4 ובהקמת אנטנות חדשות. בשנה הראשונה ברשות כל קבוצה צריכות להיות לפחות 350 אנטנות, ובשנה הרביעית לפחות 1,500 אנטנות. למכרז ניגשות שש חברות הסלולר במבנה של שלוש קבוצות: פרטנר יחד עם HOT מובייל; סלקום יחד עם גולן טלקום ואקספון; ופלאפון.
במידה והמכרז יתנהל באיפוק ולא תהיה השתוללות מחירים מצד אחת הקבוצות, כל אחת צפויה לשלם כ-60 מיליון שקל. עם זאת, חברה שתרצה למקסם את סך רכישות התדרים שמותרות לה, תוכל גם להגיע למינימום של 92 מיליון שקל. מורכב לאמוד את המחירים שיתקבלו בסיום המכרז, שכן שיטת המכרז דומה לשיטת "המחיר השני" במכירת מוצר בודד, שבה מתמודד הזוכה במכרז אינו משלם את הצעתו אלא את ההצעה השנייה בגובהה מבין המתמודדים שהתחרו במכרז.
"המכרז מורכב מאוד ומסובך" אומר לכלכליסט בכיר בשוק התקשורת. "המדינה בין כה מחזירה את כספי הזכייה, אז למה פשוט לא לחלק את התדרים שווה בשווה בין שלוש הקבוצות ולגבות מהן תשלום בהתאם למחירי המינימום, וכך לחסוך כאב ראש מיותר. שיוותרו על האגו. למכרז יכולות להיות השלכות שליליות כמו האמרת מחירים לא רציונלית או מצב שבו אחת הקבוצות נשארת עם מעט תדרים לעומת המתחרות, מה שיוביל לפגיעה בצרכן".
מחירי המינימום בישראל - נמוכים מאירופה
תחום התדר העיקרי שעליו ילחמו הקבוצות הוא ה-700 מגה הרץ, שמחולק לשישה חלקים. מחירו ההתחלתי של חלק בודד עומד על 24.4 מיליון שקל (כ-6 מיליון יורו), כאשר כל
קבוצה רשאית לרכוש עד שלושה חלקים. באיטליה שילמו החברות על חלק דומה לא פחות מ-338 מיליון יורו; באנגליה המחיר עמד על 197 מיליון יורו; בשוויץ על 15 מיליון יורו; בנורבגיה על 13 מיליון יורו; ובשבדיה על 10 מיליון יורו. כמובן, שישנן מדינות שבהן השטח וכמות האוכלוסייה גדולים בהרבה.
עבור תשלום כספי הזכייה, או לחילופין "דמי הרישיון", קיבלו החברות דחייה והן ידרשו להעמידם למשרד התקשורת רק בספטמבר 2022. כאמור, הן צפויות לקבל אותם חזרה בדמות מענק כחודש אחרי, מתוך תקציב המדינה לשנת 2022. מעבר לפריסה בהשקעה צפויה של כ-2 מיליארד שקל על פני חמש שנים, הקבוצות תידרשנה לתשלומים וערבויות נוספים. ראשית, תוספת מוערכת של כ-80 מיליון שקל לאגרת התדרים השנתית שמשלמות החברות ועומדת כיום על כ-320 מיליון שקל. עם זאת, המכרז מציע, בכפוף לאישור ממשלה, הפחתה שנתית בגובה 28% באגרה למשך ארבע השנים הראשונות מסיום המכרז - הפחתה שלמעשה מנטרלת באופן זמני את התוספת 80 מיליון. ההפחתה תינתן בראשית כל שנה ובתנאי שתעמוד הקבוצה ביעדים הנדסיים שנתיים.
כמו כן, תידרשנה הקבוצות להעמיד ערבות עבור המכרז בסכום של 10 מיליון שקל, אותה הן צפויות לקבל חזרה כשנתיים מסיומו. בנוסף, יעמידו הקבוצות ערבות עבור הפריסה בסכום של 12 מיליון שקל, שאותה הן צפויות לקבל חזרה על פי אבני דרך שבהן יעמדו.
לשם השוואה, במכרז דור 4 בתחילת 2015 המדינה הכניסה 250 מיליון שקל, על פי החלוקה הבאה: פלאפון 96 מיליון שקל; HOT מובייל 34.5 מיליון שקל; גולן טלקום 34 מיליון שקל; פרטנר 33.5 מיליון שקל; אקספון 33 מיליון שקל; וסלקום 19.5 מיליון שקל. יש לקחת בחשבון, כי באותה תקופה מצב החברות היה יציב יותר.