השכנים של אהוד ברק לא יפוצו על הצל מהבניין שלו

הפסד לשכנים של מגדל אסותא במרכז תל אביב. שופט בית המשפט המחוזי אליהו בכר דחה לאחרונה את תביעתם של 24 בעלי דירות ברחובות קורדובה, יהושע בן נון וורמיזה, הסמוכים למגדל, אשר טענו כי ערך הנכסים שברשותם ירד בעקבות הקמת המגדל.

המגדל הוקם בשטח שעליו פעל בעבר בית החולים אסותא, וכיום מתגוררים בו בין השאר אהוד ברק, קובי ריכטר, רביב צולר, גליה מאור, הראל ויזל, שי דוידי ואהרון מינקובסקי.

מגדל אסותא תל אביב | צילום: צביקה טישלר

התביעה הוגשה נגד עיריית תל אביב וקבוצת בי קפיטל בטענה לירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק הפיצויים – בעקבות בניית מגדל הדירות. בין השאר טענו התובעים לפגיעה בפרטיותם, לגידול בתנועת כלי הרכב המקשה את הנגישות לחניה ולשטחים ציבוריים, להקטנת חשיפת השמש לדירותיהם ואף לסנוור מקירות המגדל ולפגיעה בנוף. השמאי חיים מסילתי (המשמש בכובעו האחר כיו"ר לשכת השמאים) העריך את ירידת הערך בכ־5.1 מיליון שקל (212.5 אלף שקל בממוצע לדירה).

בי קפיטל הוחזקה בעת ביצוע העסקה על ידי שעיה בוימלגרין, בעבר בעל השליטה בחברת אזורים, והיא זו שמכרה את הקרקע לקבוצת הרכישה "העיר החדשה", שאורגנה על ידי דרור הלוי ורביב צולר.

המאבק בין בעלי הדירות לבין היזמים החל כבר ב־2009, בעת גיבוש הקבוצה, והוא נפתר רק לאחר שיזמי הקבוצה הסכימו להעביר סכום של 16 מיליון שקל לטובת הקמת עמותה שתפעל למען השכונה. כמה מהשכנים המשיכו במאבק בטענה לירידת הערך, והוא עלה בפני הוועדה המקומית תל אביב בשנת 2012.

במרץ 2013 החליטה העירייה לדחות את טענותיהם על הסף. הוועדה המקומית הסתמכה על חוות דעת שכתבה שמאית הוועדה המקומית גלית אציל, שלפיה אישור התוכנית השביח את נכסי השכנים. אציל כתבה כי גם על פי נתוני שמאי המתנגדים, השווי הממוצע למ"ר נטו טרם אישור התוכנית הוא 23 אלף שקל במתחם ו־25 אלף שקל בסביבה, והשווי הממוצע למ”ר לאחר אישור התוכנית הוא 27.5 אלף שקל ו־28 אלף שקל בסביבה.

אהוד ברק, מהמתגוררים במגדל אסותא | צילום: רויטרס

לאחר שהדיירים ערערו ונדחו, הם פנו לבית המשפט המחוזי באמצעות עו"ד עינב כהן ממשרד עמר רייטר זאן שוכטוביץ ושות'. בהכרעת הדין קבע בית המשפט המחוזי כי "בחוות הדעת השמאית הפגיעות נטענו בצורה כוללנית, ללא הבחנה בין הדירות, ללא השוואה בין מצב קודם למצב הקיים, וללא תמיכה בחוות דעת מומחים נוספים כגון בנושאי תחבורה, צל ורעש, ובמיוחד לנוכח קיומן של חוות דעת סותרות לעניין תחבורה והצללה שהוגשו בדיונים לאישור התוכנית. זאת ועוד, אף שחוות דעת המערערים לא התייחסה לפגיעות הנטענות בצורה פרטנית, ועדת הערר טרחה והגיעה לשטח, בחנה בצורה עצמאית את הפגיעות הנטענות, והתייחסה לכך בפירוט בהחלטתה".

בשולי הדברים, לדיירי השכונה צצו בינתיים טענות חדשות נגד המגדל. בחורף 2019 הם טענו כי המגדל סובל מליקוי הנדסי שגורם למשבי רוח לעבור בין שני חלקי המבנה. כך נוצר, לטענתם, צליל טורדני בתדר נמוך, הפוגע בחייהם בעיקר בשעות הלילה.