אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המסר הרע של כץ למעסיקים לקראת המשבר הבא צילום: רויטרס

פרשנות

המסר הרע של כץ למעסיקים לקראת המשבר הבא

שר האוצר הכריז על חבילת תמריצים שלא תתגמל מי ששימר עובדים במשבר הקורונה, ותפצה מעסיקים שיחזירו עובדים מחל"ת החל מהעובד הראשון וללא קשר למספר שיוחזר. גם מי שיתמהמה בהשבת עובדים ירוויח

26.05.2020, 20:46 | עמרי מילמן

במבחן הראשון שלו שר האוצר החדש ישראל כץ נכשל. באיחור של חודש ושבוע לכניסתו של כץ לתפקיד פרסם משרד האוצר את מתווה תמרוץ התעסוקה למשק, מתווה שהוא הפשוט והדל ביותר שכץ יכול היה להוציא, ובוודאי שרחוק ממה שאליו כיוונו גורמי המקצוע במשרד האוצר, בנק ישראל ובמועצה הלאומית לכלכלה. המודל שנקבע קובע כי מעסיקים שיחזירו עובדים החל מתחילת יוני יקבלו עבור כל עובד 7,500 שקל, ועבור עובדים שהעסיקו בתחילת מאי יקבלו 3,500 שקל. עבור עובדים שהוחזרו קודם המעסיקים לא יקבלו שקל, וכך גם לגבי עובדים שלא הוצאו לחל"ת למרות שהעסק בו הם עובדים נפגע ממשבר הקורונה.

קראו עוד בכלכליסט

היתרון היחידי של המתווה הזה, ואי אפשר להתעלם ממנו, הוא הפשטות והמהירות שניתן יהיה לשלם אותו. מלבד זאת זהו מתווה מעוות, לא צודק ושנועד בעיקר לספק שקט תעשייתי לשר האוצר באמצעות החזרת כמה שיותר עובדים לעבודה, וכמה שיותר מהר. אם זו יריית הפתיחה של כץ באוצר קשה לומר שנכנס למשרד בולדוזר, לכל היותר טוסטוס.

שר האוצר כץ, צילום: אבי מועלם שר האוצר כץ | צילום: אבי מועלם שר האוצר כץ, צילום: אבי מועלם

הבעיה הראשונה עם המתווה הזה היא שלמעשה האוצר שיקר. ב־14 במאי פרסם המשרד הבהרה קצרה למעסיקים לפיה "למען הסר ספק, עובדים שכבר הוחזרו לשוק העבודה ייכללו במנגנון התמריצים לשימור והחזרת עובדים למעגל התעסוקה המתגבש בימים אלו". ההגבלות ששיתקו את העסקים החלו לרדת בהדרגה החל מה־20 באפריל במסגרת קביעת התו הסגול שהסדיר את הכללים לפעילות. במשרד האוצר מתרצים את החלת מתווה תמרוץ התעסוקה מתחילת מאי בכך שניתן להעניק אותו רק לחודש קלנדרי מלא.

פגיעה באמינות של צעדי האוצר העתידיים

בנוסף, המתווה מתעלם מהשאלה האם עסק נפגע או לא. כלומר, מעסיקים שהיקף הפגיעה שלהם היה מצומצם אך ניצלו את ההזדמנות והוציאו חלק מהעובדים שלהם לחל"ת על חשבון המדינה - יוכלו להרוויח על מענק על גב העובדים. שאלת הפגיעה במחזור העסקים מהותית שכן האוצר מגדיל את החוב הממשלתי כדי להעביר מיליוני שקלים למעסיקים הגדולים - דבר שיגדיל את תשלומי המס של הציבור כולו במקביל לקיצוצי תקציב. וזאת בתקופה שבה ראוי להתייחס ביראת קודש לכספי הציבור ולא לחלקם בקלילות למעסיקים הגדולים.

נקודה שלישית היא אולי פחות דחופה אך משמעותית: מעסיקים שעל אף הפגיעה של משבר הקורונה ולמרות הירידה בפעילות שמרו על העובדים והמשיכו להעסיק אותם חטפו מכץ סטירה. הם לא מעניינים אותו. הראל ויזל ועמיתיו, שצעקו ואיימו תוך שהם רוכבים על גבם של עובדיהם, ניצחו; המעסיקים ההגונים הפסידו. מדובר בתמריץ מאוד בעייתי למעסיקים שיפגע בטווח הארוך בעובדים. מעסיקים ששמרו על תעסוקת העובדים על חשבונם ימהרו לזרוק אותם בפעם הבאה.

במשרד האוצר מקווים כי אם יהיה גל נוסף של קורונה, הממשלה מראש לא תשלם דמי אבטלה לעובדים בחל"ת אלא תעניק תמריצים למעסיקים שיאפשרו לעובדים לשמור על משרותיהם. אלא שכידוע תוכניות מקצועיות לחוד ומציאות פוליטית לחוד. וככל שתינתן למעסיקים האפשרות להוציא עובדים לחל"ת, לא משנה איזה הבטחה תינתן מצד האוצר כדי שהמעסיקים ישמרו על עובדיהם, אף אחד לא יאמין לה. וזו בעיה.

למעסיקים לא ניתנה מוטיבציה להחזיר עובדים

נקודה רביעית היא החלוקה הטיפשה שמבקשת לחלק 6 מיליארד שקל על כמעט מיליון עובדים, ועלולה להתגלות בסוף כריקה מתוכן. חלוקת המענק צפויה להיפרס על פני ארבעה חודשים. שכרם הממוצע של העובדים שהוצאו לחל"ת עומד על 6,300 שקל בחודש. ההחלטה על חלוקת מענק גורף במקום להקצות את הכסף רק למעסיקים שמחזירים לתעסוקה עובדים מעל לשיעור מסוים (למשל 70% מהעובדים) עלולה להתגלות כהחלטה שמרפה את ידי המעסיקים להחזיר כמה שיותר עובדים לתעסוקה. ניסוח תנאים שהיו מחלקים את המענקים לפי שיעור העובדים המוחזרים לתעסוקה היתה יכולה לספק מענקים גבוהים יותר למעסיקים שהקפידו לא להוציא עובדים לחל"ת (או שהוציאו עובדים לחל"ת בשיעורים נמוכים), וכעת ישמרו על שיעורי העסקה גבוהים.

בשורה התחתונה, כץ נכשל במבחן הראשון שלו. אפשר לתרץ זאת בחוסר הזמן או בלחץ. אבל כל אלו הם לא תירוצים מתקבלים למי שדרש את תיק האוצר במשך זמן כה רב, ובהחלטה הראשונה שלו הראה שבסך הכל רצה להיות זה שמחלק את הכסף.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות