אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הקברניט

ליידי A10: כשהטייסת הכי קשוחה הצילה את המטוס הכי קשוח

קים קמפבל רצתה להיות טייסת מאז ילדותה, וחגגה כשהתקבלה ליחידת A10. היא התגלתה כלוחמת אמיצה ביותר, שהצליחה לשרוד פגיעה קטלנית באמצע משימה במלחמת המפרץ השנייה. ברבות הימים, הצליחה לגמול למטוס חסין המוות ולהציל אותו בחזרה

30.05.2020, 07:59 | ניצן סדן

שלום, כאן הקברניט; ה-A10 ת'נדרבולט 2 האמריקאי הוא אחד המטוסים הצבאיים הכי מפורסמים בעולם, וכנראה האווירון הכי קשוח שנבנה אי פעם, ששרד פגיעות קשות ביותר במצבים מטורפים.

A10 באוויר A10 באוויר A10 באוויר

בחיל האוויר האמריקאי אומרים כבר שנים שהדבר היחיד שקשוח יותר מ-A10 הם הטייסים שלו, וכנראה שלא תמצאו טייסת קשוחה יותר מקים קמפבל.

לטורי הקברניט הקודמים

היא גדלה כילדה חובבת אקשן, ועוד בגיל 12 ידעה שהיא רוצה להיות טייסת קרב. היא סיימה קורס טיס בהצטיינות וחגגה כשהוצבה בטייסת A10; טייסי קרב מגיעים לקרב אוויר פעם בעשר שנים, אולי; טייסי מפציצים כמעט שלא משתתפים בלחימה; אבל את ה-A10 תמצאו בכל מבצע אליו שולחת ארה"ב חיילים - אין מטוס שיורה יותר ומחסל יותר כוחות אויב.

קמפבל בקוקפיט ה-A10, מקור: USAF קמפבל בקוקפיט ה-A10 | מקור: USAF קמפבל בקוקפיט ה-A10, מקור: USAF

המטוס תוכנן בסוף הסיקסטיז ונועד להשמיד טורי שיריון סובייטיים בזירת אירופה, במלחמה שלשמחת כולנו לא פרצה מעולם.

עם קריסת בריה"מ מצאו האמריקאים תפקיד חשוב ביותר עבורו: סיוע קרוב כבד לכוחות קרקע. כמה כבד? פצצות, רקטות ואש תותח רב קני כה חזק, שבכוחו כמעט לעצור את המטוס באוויר לו ירה די זמן ברציפות. יש בעולם תותחים רב קניים חזקים יותר, אך הם מותקנים על אוניות.

A10 ולוחמי צבא ארה"ב, צילום: USAF A10 ולוחמי צבא ארה"ב | צילום: USAF A10 ולוחמי צבא ארה"ב, צילום: USAF

וכמה קרוב? כדי להכות בדייקנות בכוחות אויב שנמצאים לפעמים רק מאה מ' מכוח ידידותי, צריך לטוס מאוד נמוך ומאוד לאט. ה-A10 הוא תענוג לרודפי אקשן; קמפבל הגיעה ליחידה הנכונה.

A10 יורה בתותח שלו, צילום: USAF A10 יורה בתותח שלו | צילום: USAF A10 יורה בתותח שלו, צילום: USAF

ומהר מאוד, התגלתה הלוחמת הצעירה כאמנית סטיק אמיתית, מקצוענית שאוהבת את העבודה. בטייסת בה הוצבה כינו אותה קיי-סי, ראשי התיבות של שמה, וגם של Killer Chick, אמרו ביחידה בחיבה.

קיי-סי והמטוס שלה, צילום: USAF קיי-סי והמטוס שלה | צילום: USAF קיי-סי והמטוס שלה, צילום: USAF

במרץ 2003 החליטה ארה"ב שלסדאם חוסיין יש נשק להשמדה המונית וחייבים למצוא ולהיפטר ממנו לפני שימיט אסון על העולם (ספוילר: הנשק לא נמצא. הרבה נפט עיראקי דווקא כן). קואליציה בת 300,000 חיילים פלשה לעיראק, בראשה מיטב כלי המשחית של ברית נאט"ו וכמובן שגם מטוסי A10.

קמפבל והמפקד שלה ביחידה, מקור: USAF קמפבל והמפקד שלה ביחידה | מקור: USAF קמפבל והמפקד שלה ביחידה, מקור: USAF

ביום שני, השביעי באפריל 2003, נכנסה המלחמה לשבוע השלישי שלה, וקיי-סי טיפסה לקוקפיט ה-A10 שלה והמריאה.

לאחר תדלוק באוויר, נכנסה למעגל המתנה סביב בגדד; הלחימה הקרקעית בעיר היתה כה עזה, שהיה ברור שאוטוטו ייכנס איזה כוח למארב, ייפלו פצועים, ויהיה צורך מיידי בסיוע אש מן האוויר. השמיים היו אפופי עננים, מצב מסוכן ביותר לצוותי A10; גם ככה טסו נמוך, ועתה יהיה עליהם להנמיך אל מתחת לעננים כדי לזהות את המטרות. 

חיילי ארה"ב נלחמים בעיראק, מקור: US ARMY חיילי ארה"ב נלחמים בעיראק | מקור: US ARMY חיילי ארה"ב נלחמים בעיראק, מקור: US ARMY

תוך כמה דקות פרצו צעקות ממכשיר הקשר: כוח לוחמים קרא לעזרה, ודיווח על מגע אויב; אלו חיילים שברגע זה חוטפים אש כבדה. הם נתקעו במחסה מתפורר על שפת נהר החידקל, כשלוחמי משמר הרפובליקה העיראקי מכים בהם באש צלפים, RPG ומקלעים כבדים מהגדה השנייה.

A10 בטיסה נמוכה, צילום: USAF A10 בטיסה נמוכה | צילום: USAF A10 בטיסה נמוכה, צילום: USAF

קמפבל ומוביל המבנה שלה החלו להתקרב לאזור הקרב, וצללו כה נמוך עד שהיו יכולים לראות רקטות RPG עפות באוויר. בעוד המטוסים חגים, התמלאו השמיים בפיצוצים אפורים - תותחי נ"מ כבדים; יתכן שהקרב הזה היה בכלל מארב שנועד להפיל מטוסים. מוביל המבנה התיישר לעבר מבנה ממנו נורתה אש כבדה על הכוח האמריקאי הלכוד, שיגר נחיל רקטות וירה צרור ארוך מתותח האוונג'ר.

אחריו התיישרה גיבורתנו, זיהתה כוח עיראקי גדול מתחת לגשר סמוך, ופתחה באש מדויקת: שבע רקטות מצאו את הכתובת והאש העיראקית נפסקה. בעוד חיילי סדאם נסים על נפשם, משכה קמפבל בסטיק וה-A10 נחלץ מהצלילה והחל לטפס; ואז נשמע פיצוץ אדיר שזיעזע את גוף המטוס וכל מערכות ההתראה החלו לצרוח. ה-A10 החל להשתולל כמו פר ברודיאו, והטייסת נאבקה לשמור אותו באוויר בעוד בתי בגדד הולכים ומתקרבים במאות קמ"ש.
פגיעה ב-A10 (אילוסטרציה), צילום: USAF פגיעה ב-A10 (אילוסטרציה) | צילום: USAF פגיעה ב-A10 (אילוסטרציה), צילום: USAF

בתחילה כלל לא הגיב המטוס, וקמפבל הצליחה ליישר אותו ממש במזל. מיד החלה לעבור על נורות ההתראה וראתה משהו שאף טייס לא רוצה לראות אף פעם: מחווני לחץ המערכת ההידראולית עמדו על אפס.

המערכת ההידראולית מאפשרת שליטה בבוכנות שמזיזות את המאזנות בכנפיים וההגאים בזנב. וכשהיא מנוטרלת? דמיינו אדם שהשרירים והגידים שלו פוצחים בשביתה תוך כדי ריצה. קריסה הידראולית נרחבת פירושה שאי אפשר לשלוט בכלי. ברוב המטוסים, זה גזר דין מוות.

מטוס A10 משחרר נורים נגד טילים. כדי לשפר את שרידותו, קיבל כמות כמעט כפולה של נורים משל מטוסי קרב, מקור: USAF מטוס A10 משחרר נורים נגד טילים. כדי לשפר את שרידותו, קיבל כמות כמעט כפולה של נורים משל מטוסי קרב | מקור: USAF מטוס A10 משחרר נורים נגד טילים. כדי לשפר את שרידותו, קיבל כמות כמעט כפולה של נורים משל מטוסי קרב, מקור: USAF

למערכות הידראוליות יש לפעמים רכיבי גיבוי, וב-A10 יש יתירות מלאה: שתי מערכות הידראוליות קומפלט. ומה קרה למטוס של קמפבל? שתיהן קרסו. היה עליה לנטוש בשטח אויב, או לנסות עוד מערכת אחת, המאפשרת תצורת הטסה ידנית.

המשמעות היא מעבר להיגוי מכני חלקי: במצב זה, אפשר לשלוט בגלגול ימינה ושמאלה, אך התנועה ימינה/שמאלה במישור האופקי והרמת/הורדת החרטום מתבצעת בטווח תנועה קטנטן, לאחריו ינועו ההגאים לפי זרמי אוויר ורצון אללה. ה-A10 יטוס בעצם כמעט ללא היגוי כוח, כשצריך להילחם עם סטיק מתפרע בשתי ידיים.

שליטה חלקית בלבד. קוקפיט A10, צילום: USAF שליטה חלקית בלבד. קוקפיט A10 | צילום: USAF שליטה חלקית בלבד. קוקפיט A10, צילום: USAF

וכך ייצבה הטייסת את הכלי, כשזנבו בוער וחתיכות עפות ממנו, כמעט פוגעות במוביל המבנה. שני המטוסים צברו גובה והתרחקו מהעיר, בעוד פגזי נ"מ מתפוצצים סביבם, וטילים חולפים סביבם.

בשלב זה התקרב המוביל, בחן את מטוסה של קמפבל מבחוץ ואמר: "קיי-סי, יש לך מאות חורים, ובמייצב הגובה הימני יש קרע בגודל של פוטבול". הטייסת שקלה את המצב והודיעה למפקד בקור רוח: "אני לא נוטשת, אנחנו טסים הביתה לנחות". תחת הכנפיים היו לה פצצות של רבע טון וטילי מאווריק, והיא הטילה את הכל אל אדמת המדבר; הכל כדי שהמטוס יהיה קל יותר, ויטוס יותר ביעילות.

צמד A10 צמד A10 צמד A10

וכאן, סיפרה קמפבל, התחילה השעה הארוכה בחייה - הדרך מעיראק ועד לבסיס האם, כשכל רגע הוא מלחמה עם הסטיק, וכל ק"מ פחות בדרך לבסיס מרגיש כמו טיימר של פצצה: כמה מסובך להטיס ולהנחית A10 במצב כזה? ובכן, בספר ההדרכה הרשמי לתפעול המטוס כתוב "יש לנסות ולבצע נחיתת תצורה ידנית רק במצב אופטימלי", שאם תשאלו אותי זה חלמאי מלכתחילה - מה בדיוק אופטימלי פה אם המערכת ההידראולית דפקה באנג'י בלי חבל?

ולא רק, היו שלושה מקרים מתועדים של טייסי A10 שניסו לנחות כשמטוסם נפגע - אחד נהרג ושני נפצע קשה. אבל קמפבל לא נרתעה. ובעודה נלחמת בהגאים חשבה רק על השלישי, שהצליח.

איך מנחיתים מטוס שכמעט לא ניתן לשלוט בו?, צילום: USAF איך מנחיתים מטוס שכמעט לא ניתן לשלוט בו? | צילום: USAF איך מנחיתים מטוס שכמעט לא ניתן לשלוט בו?, צילום: USAF

כשהתקרבה לנחיתה, החל המטוס להתגלגל שמאלה; על הכנף השמאלית הותקן מארז לוחמה אלקטרונית, אותו לא רצתה קיי-סי להטיל, בהיותו ציוד סודי ורגיש. הפרשי המשקל עשו את שלהם כשהאט המטוס. ועדיין, הצליחה קמפבל לנצח את הסטיק, ולבצע נחיתה כמעט מושלמת.

כשירדה מן ה-A10 שלה, הבינה מה קרה שם בעצם: היא נפגעה מטיל נ"מ בצורה הכי מסוכנת שאפשר.

קמפבל מתחת למטוס שלה. שימו לב לזנב הקרוע והמחורר, מקור: USAF קמפבל מתחת למטוס שלה. שימו לב לזנב הקרוע והמחורר | מקור: USAF קמפבל מתחת למטוס שלה. שימו לב לזנב הקרוע והמחורר, מקור: USAF

לטילים נגד מטוסים יש מרעום שמפוצץ אותם בקרבת המטוס ויורה לעבר המטרה ענן רסיסים; בגלל שלמטוסים ציפוי דקיק (כדי שיהיו קלים) ועל גופם מופעלים עומסים גדולים, די בחור בגודל של ס"מ כדי לגרום לגוף להתקלף מעל השלדה. וזה, עוד לפני שדיברנו על הנזק שעושה רסיס למערכות המטוס.

ולקמפבל לא היה מזל: הטיל לא התפוצץ קרוב, או ממש-ממש קרוב - אלא פשוט פגע בזנב ה-A10 שלה והתפוצץ אל תוך המטוס. הקווים ההידראולית נקטעו בכמה נקודות, ביניהן ברכיב שמחבר בין שתיהן.

המנוע הימני רוסס עד שנראה כמו תוף של מכונת כביסה; אחד ממייצבי הגובה נקרע לגזרים; בדרך נפגעו גם הגנרטור, ומסתבר שבשלב מסוים היה הזנב כולו אפוף להבות, וחיישני הטמפרטורה לא הראו זאת לקיי-סי: רסיסי הטיל פשוט העיפו אותם מהמטוס.

נזקי המטוס: כל החלק האחורי רוטש. אגב, המטוס עצמו לא חזר לטיסה, תיקון לא היה אפשרי פה. אבל רכיביו שימשו כחלפים ל-A10 אחרים, מקור: USAF נזקי המטוס: כל החלק האחורי רוטש. אגב, המטוס עצמו לא חזר לטיסה, תיקון לא היה אפשרי פה. אבל רכיביו שימשו כחלפים ל-A10 אחרים | מקור: USAF נזקי המטוס: כל החלק האחורי רוטש. אגב, המטוס עצמו לא חזר לטיסה, תיקון לא היה אפשרי פה. אבל רכיביו שימשו כחלפים ל-A10 אחרים, מקור: USAF

עד כמה קטלנית היא פגיעה כזאת? F16 שהיה נפגע כך היה כנראה מתפרק באוויר, והטייס שלו היה מגיע לקרקע רק עם מצנח. וזה נכון גם לגבי ה-F22 העילאי, המיג 31 האדיר ובעצם כל מטוס קרב אחר (למעט הסוחוי 25, עליו נדבר בפעם אחרת).

איך הצליח ה-A10 לשרוד פגיעה שכזו? משום שהוא נולד לדברים כאלה. בשנות השבעים תוכנן המטוס הזה כדי לבלום מתקפת שריון נרחבות. הרעיון היה להפתיע את האויב ולהגיע לזירת הפעילות בגובה נמוך, מבסיסי פעולה קדמיים מאולתרים. גם יעפי התקיפה נועדו להתבצע בגובה נמוך, כדי להקל על זיהוי מטרות. וטיסה כזאת חושפת את המטוס לאש אויב מכל הסוגים - מקלשניקוב ועד טילי נ"מ בגודל עמוד תאורה.

אב טיפוס מתקדם של ה-A10 אב טיפוס מתקדם של ה-A10 אב טיפוס מתקדם של ה-A10

לכן קיבל שני סטים של מערכות הידראוליות, בתי מנוע משוריינים, תא טייס משוריין ברמה שאין לאף מטוס מערבי אחר ועוד. זו גם הסיבה שהמנועים מוקמו מעל לגוף; כדי שאש אויב תפגע בגחון ובכנפיים אך לא בהם. אין מטוס שהוא חסין-מוות, אין דבר שהוא חסין-מוות; אבל נראה שה-A10 מגיע הכי קרוב שמאפשרת ההנדסה האנושית בשלב זה.  

מבנה A10 באוויר מבנה A10 באוויר מבנה A10 באוויר

הביצוע של קמפבל היה חריג ביותר, ומעיד על אופיה כלוחמת: טייסי A10 מתנסים בטיסה בתצורה ידנית רק פעם אחת בהכשרה שלהם, לזמן קצר ביותר, רק כדי שיבינו כמה קשה להטיס את המטוס ככה. למה בחרה קמפבל ללכת דווקא על הנחיתה המסוכנת ולא נטשה את המטוס?

בהרצאה שערכה בפני צוערי קורס קצינים בארה"ב סיפרה שבתחילה, פשוט אמרה לעצמה "את לא נוטשת מעל בגדד" וניסתה להתרחק מהעיר, בידיעה שאם לא תהיה ברירה, סיכויי המילוט שלה טובים יותר במדבר. וכשהתרחקה מספיק, ראתה שלמרות הקשיים, היא מסוגלת להשאיר אותו באוויר. היא זכרה את תחקירי שלושת המקרים בהם ניסו טייסים לנחות במצב כמו שלה, ואת מה שלמדה מהם. חמושה באומץ לב, נחישות, הכשרה וניסיונם של אחרים - מבחינתה כבר לא היתה סיבה לנטוש.

קים קמפבל, צילום: athenasvoice קים קמפבל | צילום: athenasvoice קים קמפבל, צילום: athenasvoice

קיי-סי שירתה בחיל האוויר 23 שנה, התקדמה לדרגת קולונל והובילה צוותי מחקר שביצעו שיפורים נרחבים ב-A10. ההישגים שלה ושל הצוותים שלה איפשרו שדרוג של הכלי והטמעת מערכות חדשות - מאמץ מאוד מורכב במטוס שתוכנן עוד באמצע הסיקסטיז. במקור, רצו האמריקאים שה-F35 יחליף את ה-A10, אך מהר מאוד גילו שהחמקן המתקדם פשוט לא יכול לעשות את העבודה. בהמשך החל פיתוח של מחליפים אחרים, אך יחלוף עוד עשור בטרם יושלם הפרויקט. והנה, הצליחה קמפבל והצוותים שלה למצוא תחליף מושלם ל-A10 - מטוס A10 משודרג.

לצד שיפורי המערכות, קמפבל הצליחה לבנות שיטות הפעלה עבור ה-A10 ובין היתר, העניקה לו יכולת אוויר-אוויר, סיור ועוד. בכך, הפכה את המטוס לרב-משימתי. הישגים אלה היו אחד הגורמים המובילים להארכת חיי ה-A10 ולהקצאת הון לשדרוגים נוספים עבורו - וכרגע, נראה שימשיך לטוס עד 2030. במובן מסוים, המטוס הציל את הלוחמת, והיא השיבה לו כגמולו. טיסה נעימה!

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
ניצן - ראוי להזכיר
כתבת ממש לא מזמן על מטוסים לא סימטריים. ה-A-10 הוא לא ממש סימטרי. כן הנסע הקדמי הוא לא באמצע, כי באמצע יש תותח. התותח הזה חייב להיות ממש בדיוק באמצע, אחרת הוא מפנה את המטוס הצידה בזמן ירי (כן, בדיוק, כמו לדחוף רגל) ואז הירי לא מדויק - הצרור בורח הצידה. אז הגלגל הקדמי קצת בצד, ורדיוס הפנייה בהסעה (taxi) שונה בפניות ימינה ושמאלה. הוא לא נבנה ככה במקור. הם נאלצו לשנות אותו כי התותח הוא עדיפות עליונה. התותח הזה לא נבנה להתאים למטוס הזה, אלא ההיפך - המטוס נבנה סביב התותח! התותח הזה הוא הרבה יותר מדויק מהוולקן של מטוסי הקרב והוא יורה מין בננות כבדבדות כאלה ממולאות באורניום מעוקר... זה מטוס שיכול לקבל יותר מטור משלו - זה הבייבי של פייר ספריי ולכן ישרת עוד הרבה שנים.
יעקב  |  11.06.20
לכל התגובות