מועצת תאגיד השידור מסיימת את כהונתה – כמה הרוויחו חבריה?

מועצת תאגיד השידור הישראלי, בראשות היו"ר גיל עומר, תסיים מחר את תקופת כהונתה לאחר קדנציה של ארבע שנים. מאחר שטרם מונתה מועצה חדשה, התאגיד, בניהולו של אלדד קובלנץ, ישאר ללא פיקוח על פעילותו ותקציבו, העומד על כ-750 מיליון שקל.

במועצה אמורים לכהן 12 חברים, אך מזה זמן רב היא מתפקדת רק עם 9, כאשר כהונתם של 8 מתוכם הגיעה לקיצה עוד באפריל, בעיצומו של משבר הקורונה. אז החליטה המועצה להמשיך את עבודתה באופן זמני, לאחר שלפניה הונחה גם חוות דעת משפטית שהתבססה בין היתר על הפצתו של תזכיר חוק ממשלתי שיזם הארכת מינויים זמנית בתקופת החירום. עם סיום מצב החירום, לאור העובדה שתזכיר החוק טרם קודם ולאחר התייעצות עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מאיר לוין, הוחלט כי המועצה תתפזר. בדיעבד הסתבר, כי להארכת הכהונה באופן עצמאי לא הייתה סמכות חוקית.

איתורם של חברי המועצה החדשה מופקד בידי ועדה בראשות השופט בדימוס אילן שיף, וחברים בה פרופסור עקיבא כהן וד"ר אורית יעקובסון. פעילות הוועדה הושהתה לאור משבר הקורונה, ועתה היא חוזרת לעבודה סדירה. ככל הנראה תמנה המועצה את רוב החברים הוותיקים לקדנציה נוספת, לאחר שהמליצה זה מכבר לשר התקשורת הקודם דוד אמסלם על זהותם של החברים החסרים, שמינויים לא קודם.

מועצת התאגיד: 904 שקל לישיבה

שלוש המועצות שאמורות לעצב את שוק הטלוויזיה בישראל בצורה מאוזנת, חסרות את המרכיב החשוב ביותר בהן המהווה את הבסיס לפעילותן — חומר אנושי קבוע ומגוון. בפועל, המועצות מתפקדות במצבה חסרה והחוק מאפשר להן לקבל החלטות במניין מצומצם ולא מייצג; חברים רבים פורשים עקב גמול זעום ולא מספק אל מול תדירות מפגשים גבוהה ותקופת כהונה ארוכה; תקופת הבחירות תקעה רפורמות חשובות ועיכבה מינויים חדשים של הממשלה; ובאופן תמוה וללא סיבה אמתית, בחלקן עומדים בראש ממלאי מקום.

חברי המועצה הם לרוב אנשי ציבור בעלי ידע וניסיון הולמים לתפקיד, המגיעים מרקעים שונים על-מנת לייצר מגוון דעות. משך זמן הכהונה של חבר מועצה הוא 4 שנים, כאשר השתתפותו בישיבות המועצה היא וולנטרית במקביל לעבודתו הקבועה, ממנה הוא נדרש מידי פעם להיעדר כאשר הישיבות ארוכות. ישיבת מועצה נמשכת בממוצע 4 שעות, אך גם יכולה להיערך במשך יום שלם. על כל ישיבה מקבל חבר המועצה גמול עבור השתתפותו, שגובהו משתנה על-פי התאגיד אליה המועצה משתייכת. הגמול מתקבל כנגד הצגת חשבונית, ולא בתלוש שכר.

הסכום הגבוה ביותר ניתן בתאגיד השידור, שם עבור כל ישיבה יקבל חבר מועצה 904 שקל כולל נסיעות. המועצה מחויבת להתאסף על-פי חוק לפחות פעם בחודש, וב-2018 ו-2019 היא נפגשה 20 פעמים בשנה. כלומר, חבר מועצה שהגיע לכלל הישיבות הרוויח מכך כ-18 אלף שקל בשנה. כמו כן, כל מועצה קובעת גם ועדות משנה בהן לוקחים חלק חברי המועצה. עבור כל ישיבה של ועדת משנה, מקבל חבר המועצה סכום זהה העומד על 904 שקל. ועדת תוכן היא הוועדה שהתאספה הכי הרבה ב-2018, 10 פעמים, כך שחבר קבוע בה קיבל תוספת של 9,000 שקל באותה שנה. ועדת הכספים היא הוועדה שהתאספה הכי הרבה ב-2019, 8 פעמים, כך שחבר קבוע בה קיבל תוספת של 7,200 שקל באותה שנה. במועצת התאגיד לא יקבל חבר מועצה גמול אם הוא עובד מדינה.

מועצת הכבלים והלוויין: 508 שקל לישיבה

במועצת הכבלים והלוויין אמורים לכהן 13 חברים, אך בפועל ישנם רק 7. מינויים של 6 החברים החסרים התעכב בעקבות הבחירות, והם מחכים לאישור הממשלה. אחד מהם הוא תפקיד יו"ר המועצה, אליו נבחר ניר שוויקי, המשמש כבר מעל ל-4 שנים כממלא מקום מנכ"ל הרשות השנייה. מי שמילא את מקום יו"ר המועצה הוא אשר ביטון, ששימש כמנהל אגף תכנון והנדסת ספקטרום במשרד התקשורת, ובשבוע שעבר נבחר לשמש כמנכ"ל משרדו של השר דוד אמסלם.

במועצת הכבלים והלוויין מקבל חבר מועצה 508 שקל עבור נוכחות בישיבה, כולל נסיעות. למועצה אין חובת התאספות, אך ב־2018 היא נפגשה 14 פעמים – שכר של כ-7,100 שקל לחבר שנכח באופן קבוע. ב-2019 היא התאספה 9 פעמים, כלומר חבריה נהנו משכר פוטנציאלי של כ-4,600 שקל. עבור כל ישיבה של ועדת משנה מקבל חבר המועצה סכום זהה של 508 שקל; ועדת המשנה לתמיכה בהפקות בשפות האמהרית והתיגרינית התאספה 13 פעמים ב־2018, כך שחבר בה קיבל בנוסף עוד כ־6,600 שקל באותה שנה. כך גם היה ב-2018. בנוסף, יו"ר ועדת משנה מקבל תוספת חודשית של 250 שקל, רק אם התאספה הוועדה בחודש זה, אך לאחרונה הגישה המועצה תיקון המחכה לאישור, בו מוצע שאת הסכום הזה יקבל היו"ר עבור כל כינוס של ועדת המשנה. גם במועצת הכבלים והלוויין לא יקבל חבר מועצה גמול אם הוא עובד מדינה.

מועצת הרשות השנייה: 248 שקל לישיבה

ברשות השנייה אמורים לכהן על פי חוק 15 חברים, אך בפועל יש רק 10. בזמן שבשתי המועצות האחרות החברים מתמנים בנפרד, כך שזמן כהונתם לא בהכרח חופף, מועצת הרשות השנייה מתמנה ומתפזרת יחד. כל חבריה היו אמורים לסיים את תפקידם עוד באוקטובר 2018 ולהיות מוחלפים על ידי חברי מועצה חדשים, שאותרו אך מינויים על ידי הממשלה התעכב בשל הסחבת הפוליטית. אחת מהן היא היו"ר יוליה שמאלוב ברקוביץ', שהודחה מתפקידה לאחר ששר התקשורת לשעבר איוב קרא לא היה מרוצה מכך שהתנגדה למיזוג בין ערוץ 10 לרשת. מי שאותרה להחליפה היא קרן אוזן. עיכוב דומה הוא זה של מישל קרמרמן, שאמורה להחליף את המנכ"ל שוויקי.

במועצת הרשות השנייה החברים מקבלים את השכר הנמוך ביותר עבור נוכחות בישיבות, אך תדירות ההתכנסויות היא הגבוהה ביותר. בעבור כל ישיבה יקבל חבר המועצה 248 שקל ומונית, ובאם הישיבה מתקיימת בעיר מגוריו יקבל 201 שקל בלבד. המועצה מחויבת להתכנס על פי חוק לפחות אחת לחודשיים, אך ב־2018 וב-2019 היא התכנסה לא פחות מ־21 פעמים בשנה – שכר שנתי של כ-5,200 שקל. גמול זהה של 248 שקל משולם גם עבור השתתפות בוועדות משנה, כאשר ועדת הערר התכנסה הכי הרבה ב־2018 - שלוש פעמים, כלומר תוספת של כ-750 שקל. ב-2019 נושאי הוועדות נדונו ברובם בפורום המועצה. יו"ר ועדת משנה במועצת הרשות מקבל את התוספת הגבוהה ביותר, העומדת על 483 שקל לכל חודש בו התקיימה אסיפה. עובדי מדינה לא יכולים לשמש כחברי מועצת הרשות השנייה.