אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיוע לעסקים: לא לבחור "מנצחים" מראש

דעה

סיוע לעסקים: לא לבחור "מנצחים" מראש

ההצלחה של המשק תלויה בהצלחתו של כל המגוון הנתון של העסקים, וההצלחה הכלכלית של ישראל תלויה בהצלחתם של כלל הסקטורים. לכן אין לנקוט צעדי מדיניות שבמסגרתם מנסים לבחור מנצחים מראש

29.05.2020, 12:12 | יואש פלמור

משבר הקורונה הזכיר לנו שהכלכלה לא מתמצה ב"קטר הצמיחה" שלה, שכן קריסת עסקים ממגזרים נוספים פגעה פגיעה קשה במשק. במקום להשקיע משאבים עצומים בסקטורים נבחרים, רצוי לקדם מדיניות פיתוח רחבה, שהוכחה כמניבה יותר תשואה על ההשקעה, ולהעדיף צעדים כמו הקלות בבירוקרטיה והשבחת מנהלי עסקים שהוכיחו - ללא שום תמיכה - שיש להם ערך ללקוחותיהם

המשבר הכלכלי הנוכחי מזמן לנו קריאת השכמה: הוא מזכיר לנו שכלכלה מתפקדת נשענת על מגוון רחב של עסקים, ושההצלחה הכלכלית של ישראל תלויה בהצלחתם של כלל הסקטורים.

בימים כתיקונם, התפיסה הרווחת בקרב מקבלי החלטות רבים היא של בחירת מנצחים (picking winners). לפי תפיסה זו, המתכנן המרכזי יכול וצריך לזהות, מתוך נקודת מבט מקרו-כלכלית, לאילו סקטורים יש יתרונות תחרותיים, ולאור זאת באילו סקטורים כדאי להשקיע משום שסיכויי הצלחתם הם הגבוהים ביותר. הגיון זה הוליד יוזמות בסכומי עתק כגון סיוע לחברות הייטק וביוטק בירושלים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, השקעה בעסקי פודטק באצבע הגליל בסכומים דומים, והדוגמאות עוד רבות.

המשבר הנוכחי חשף שוב את הבעייתיות בתפיסה הזו. קריסה של עסקים ממגוון רחב של סקטורים פוגעת פגיעה אמיתית במשק, ואף "קטר צמיחה" לא יכול לשנות עובדה זו. גם העסקים הללו מעסיקים עובדים ומספקים שירותים חיוניים למשק. ברור לכולם שהפתרון למשבר הנוכחי צריך לכלול מענה לכלל העסקים מכל הסוגים – גם מטעמים ערכיים וגם מטעמים כלכליים - ולא רק לסקטורים נבחרים. ההצלחה של המשק תלויה בהצלחתו של כל המגוון הנתון של העסקים, ומגוון זה נקבע בהתאם לכוחות השוק בלבד, המווסתים על ידי הרגולציה הקיימת.

הפגנה של עצמאיים בירושלים, צילומים: עמית שאבי הפגנה של עצמאיים בירושלים | צילומים: עמית שאבי הפגנה של עצמאיים בירושלים, צילומים: עמית שאבי

העסקים שעברו תהליך של "ברירה טבעית"

הכלכלה היא הרבה יותר מורכבת מכפי שנראה במצגות שמונחות על שולחנם של מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה. מקבלי החלטות לא באמת יכולים לחזות מראש אילו עסקים הם "טובים" יותר או פחות ואילו עסקים "אמורים" להצליח או לא – גם כי אין בידיהם מידע מלא, וגם כי אין שום מידע שמאפשר לחזות א-פריורי הצלחה של סקטורים כאלו ואחרים. וכל זאת לפני שהתחלנו לדון בפוטנציאל השחיתות והעדפת המקורבים כאשר משקיעים בסקטורים ספציפיים על חשבון אחרים.

כל אלו מהווים הזדמנות לאמץ תפיסה חדשה, שמכירה בכך שהמגוון הנתון של העסקים: סטרט-אפים, מפעלים, עסקים מסחריים, עסקי תיירות, עסקי שירותים ועוד, נוצר באופן "טבעי" על ידי כוחות השוק, ומבטא בפועל את היכולות של השחקנים השונים בשוק ואת היתרונות התחרותיים שלהם. העסקים הקיימים הם כאלו שעברו תהליך של "ברירה טבעית": פיתחו יכולות, עברו משברים והוכיחו שהם מספקים ערך לאורך זמן ללקוחותיהם. עסקים אלו הם אבני הבניין של הכלכלה הישראלית, שתלויה במידה רבה בהצלחתם.

ניתן כמובן להחליט שהמדינה לא צריכה לתמוך באופן אקטיבי באף עסק – זו החלטה לגיטימית וראוי לשקול את העלויות והתועלות שלה בכובד ראש. אולם, מרגע שהוחלט לסייע לעסקים (וזו ההחלטה הקיימת בימי שגרה), יש לעשות זאת ללא משוא פנים, ולא להעדיף סקטור אחד על פני אחר. מחקרים אמפיריים רבים שנערכו בעשורים האחרונים, מחזקים את הטיעון המרכזי שהוצג עד כה, ומראים בבירור שמדיניות פיתוח רחבה ומכלילה היא אפקטיבית יותר, מבחינת תשואה לכל שקל שמושקע, מאשר צעדי מדיניות שבמסגרתם מנסים לבחור מנצחים מראש.

מדיניות רחבה יכולה לכלול הקלות בבירוקרטיה לכלל העסקים, ללא תלות בסקטור או במיקום גאוגרפי; השבחת מנהלים, מתן הכשרות מקצועיות לעובדים, ותמיכה בכל מהלך שנועד לסייע לעסקים לשפר את ביצועיהם (כאשר שיקול הדעת צריך להיות של מנהל העסק עצמו, שמכיר את צרכיו יותר טוב ממעצב המדיניות). כל הצעדים הללו יכולים להוביל להתערבות אפקטיבית, הנשענת על עדויות אמפיריות, והמכוונת לכל העסקים באשר הם, שהצלחתו של כל אחד מהם – היא הצלחתנו.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת "קונסול – מאיצים עסקים ", המסייעת לעסקים בפריפריה החברתית להגדיל פיריון ולהטמיע חדשנות

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות