אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מי יתרסק בתהום בין בנק ישראל לאוצר צילומים: אלכס קולומויסקי

ניתוח כלכליסט

מי יתרסק בתהום בין בנק ישראל לאוצר

במקום לשתף פעולה ליצירת תוכנית כלכלית שתוציא את המשק הישראלי ממשבר הקורונה ומתקופה ארוכה של דשדוש כלכלי, בולטים הפערים בתפיסה בין בנק ישראל לבכירי משרד האוצר

31.05.2020, 06:48 | אדריאן פילוט

הדיונים על האופן שבו תחולק חבילת התמריצים בהיקף 6 מיליארד שקל לעידוד החזרת עובדים למשק סיפקו הצצה לפערי התפיסות בין הדרגים המקצועיים בצמרת הכלכלית של ישראל, ובראשם משרד האוצר ובנק ישראל. בעוד הבנק המרכזי יחד עם המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ׳ אבי שמחון, לחצו להוציא את התוכנית לדרך כמה שיותר מהר, הדרגים המקצועיים באוצר ניסו להתעקש על מתווה חלוקה שאמנם מדויק יותר אך גם מסורבל והיה מאט את יציאתו לפועל. ידם של הראשונים היתה על העליונה, לאחר ששר האוצר הטרי, ישראל כץ, ביקש לקדם את הנושא במהירות.

קראו עוד בכלכליסט

כץ הושבע כשר אוצר כבר לפני שבועיים, אולם עד כה עדיין לא נועד עם נגיד בנק ישראל פרופ׳ אמיר ירון שהוא היועץ הכלכלי לממשלה לפי חוק. תחת זאת מצא כץ זמן להיפגש עם אביב גפן, כדי לדון בפגיעה הקשה ביוצרים ואמנים. שני הדברים הללו מעידים על כך שההנהגה הכלכלית לא רק שאינה שותפה לאותה תפיסת עולם אלא אף שראשיה אינם מצויים בשיח מתבקש, במיוחד בתקופת משבר זו בה המשק הישראלי רשם את הירידה החדה ביותר בתוצר בתולדותיו; שיעור האבטלה הוא הגבוה בהיסטוריה; הגירעון הממשלתי מטפס ל־12% ויחס החוב־תוצר עלול להגיע עד ל־80%. במקום שיח הדוק וגיבוש תוכנית פעולה, בסביבתו של כץ מסבירים שהוא "מעריך" את ירון, והנגיד ספק מתנצל שהוא ב"קשר טלפוני שוטף" עם השר.

הזמר אביב גפן נפגש על שר האוצר ישראל כץ, צילום: twitter הזמר אביב גפן נפגש על שר האוצר ישראל כץ | צילום: twitter הזמר אביב גפן נפגש על שר האוצר ישראל כץ, צילום: twitter

פערי התפיסות

את פערי התפיסות בין משרד האוצר לבין בנק ישראל ניתן לחלק בשלב זה לשלוש נקודות מרכזיות, שחוט ברור מקשר ביניהן: שאלת דחיפותה ועיתויה של כניסה למשמעת פיסקאלית (תקציבית); סוגיית המהות מול הזריזות של צעדי הסיוע הממשלתיים; והשאלה לגבי מידת הצורך של הממשלה לנקוט בצעדים כאלה ואחרים אל מול התפיסה שכוחות השוק יעשו חלק מהעבודה בעצמם.

לגבי הנקודה הראשונה: בבנק ישראל סבורים שאין זה הזמן לטפל בגירעון ובחוב: ״ישראל נמצאת כשבועיים בלבד אחרי חזרה לשגרה. אסור 'להקדים' את הכניסה למשמעת פיסקאלית כי הנזק שאתה יכול לגרום בהקדמה כזו משמעותי יותר מהנזק שעלול להיגרם מהטלת גזירות כלכליות באיחור", אומר בכיר בבנק ישראל. את פערי התפיסה ניתן לראות בתגובת האוצר לאמירות מסוג זה. שם מסבירים: ״הקצנו חבילת סיוע של 50 מיליארד שקל, ממש כסף מזומן. האמירה שאנחנו ׳לא מוכנים לשים כסף׳ אינה אחראית. ב־2008 לא הוציאנו כסף אבל עכשיו שמנו ׳כסף חי׳. אנחנו לא מקובעים, אבל חובה להבין שהמהלכים מצריכים הקמת מנגנונים שלא היו קיימים קודם". בכיר באוצר מדגיש כי החלק התקציבי בתוכנית הוא מהגבוהים בעולם, לעומת מדינות אחרות שהציגו תוכניות סיוע בהיקפים נרחבים יותר אבל התבססו בעיקר על ערבויות ממשלה. על אף שהתוכנית הישראלית לוקה בחסר, דווקא החלק ה"תקציבי" שלה מתקרב לממוצע של ה־OECD: הוא גבוה מזה של איטליה, ספרד ובריטניה, אך עדיין נמוך מזה של ארה"ב וגרמניה.

בבנק ישראל סבורים שגם אם הגירעון יטפס ל־12% מהתמ"ג והחוב ירקיע שחקים ל־80% ממנו, תוך מחיקה של 15 שנות מדיניות אוצרית קשה ומוצלחת — לא יקרה כלום. האוצר, מצדו, בנוי בבסיס קיומו להתנגד לכך. וכך גם בקורונה יש מי שלוחצים במשרד האוצר על הברקס ואולי לא בכדי. סוכנות הדירוג מודי'ס כבר הורידה את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה". בסופו של תהליך, לא בנק ישראל והנגיד בראשו, אלא ממשלת ישראל, משרד האוצר ואגף תקציבים אחראים ליציבות הפיסקאלית של ישראל. בסוף, מסבירים באוצר בפשטות, אזרחי ישראל יצטרכו לשלם את החובות הללו: לפי החישוב הפשוט ביותר, בגין מענקי התעסוקה, למשל, כל משק בית בישראל יצטרך לשלם 2,300 שקל מכיסו – לא כולל ריבית והצמדה.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, צילום: אלכס קולומויסקי נגיד בנק ישראל, אמיר ירון | צילום: אלכס קולומויסקי נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, צילום: אלכס קולומויסקי

האוצר מצויד ב״נסיבות מקלות״ שמקשות עליו לפעול: ישראל נכנסה למשבר הקורונה עם שיעור צמיחה נמוך יחסית, עם גירעון מבני של 3.7% תמ"ג (השלישי בגודלו אחרי ארה"ב והונגריה) לעומת 0.6% תמ"ג ממוצע ב־OECD –פער המשקף כ־43.4 מיליארד שקל של בזבוז ללא כיסוי לעומת מדינות הייחוס, ועם התחייבויות מצטברות בהיקף של כ־60 מיליארד שקל — כל אלה מצמצמים מאוד את מרחב התמרון. משבר הקורונה גם תפס את ישראל בתקציב המשכי, תחת ממשלת מעבר ששר האוצר שלה כבר הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים, ופקידות מסוכסכת ומפוררת בצמרת משרד האוצר.

זריזות מול מהות

 

הנקודה השנייה היא שאלת הזריזות אל מול המהות והדיוק של חבילות הסיוע השונות. בשבוע שעבר, נגיד בנק ישראל השמיע בכנס בתל אביב ביקורת ברורה על כך שהצעדים מתקדמים ״לאט מדי״ ועובדה זו עלולה לגבות מחיר יקר. באופן מפתיע או שלא, לביקורת שותפים גם פקידי האוצר הבכירים: מנכ״ל האוצר היוצא שי באב״ד הודה בכך בראיונות וכמוהו גם אסף וסרצוג, סגן הממונה על התקציבים באוצר, שהודה בפה מלא שהיה כישלון בביצוע. מאחורי הקלעים מנסים באוצר לספק הסברים לשאלה מה הוביל לכך: "רצינו להמתין לשר החדש. זכותו לומר מה הוא רוצה, נכון? אחרת באים ואומרים שיש ׳שלטון פקידים׳. אז צריכים להחליט. אי אפשר להחזיק את החבל מכל הקצוות", מסביר בכיר באוצר.

לכך יש לצרף את העובדה שכלים פיסקאליים, בניגוד לכלים מוניטריים, שהיו מתבקשים ורלבנטיים יותר במשבר 2008 הם, מטבעם, קשים יותר לביצוע והפעלה משום שהם מצריכים אישורים מרובים (של הממשלה, הכנסת, תיאומים עם ארגונים יציגים דוגמת ההסתדרות וכו׳) כמו גם ייסוד מנגנוני ביצוע והפעלה שלא היו קיימים, קל וחומר כאשר מדובר בצעדים חסרי תקדים שאמורים לתת מענה למגוון כה רחב של אוכלוסיות: עצמאים, שכירים, קשישים, עסקים קטנים, עסקים גדולים ועוד. ארטילריה כלכלית כזו מעולם לא הופעלה.

את מחיר המהירות ניתן היה לראות בבירור בתוכנית הלא מוצלחת לחלוקת מענקי התעסוקה בהיקף 6 מיליארד שקל, שהותקפה מכל עבר, ועל פי הערכות בהינתן המצב הכלכלי והאקלים הפוליטי עלולה עוד לזנק לסכום דו־ספרתי. התוכנית ודאי אינה יוזמה של פקידי האוצר ואינה חביבה עליהם ("עדיף היה להוציא את הכסף הזה על דברים אחרים") אלא תולדה של לחץ מצדו של נגיד בנק ישראל ויו״ר המועצה הלאומית לכלכלה שמחון. כץ נטה בסוף לכיוונם ואישר את התוכנית. התוצאה עגומה: מי שלא פיטר או מיהר להחזיר עובדים — הפסיד; הגדולים יקבלו יותר מהקטנים; וכרגיל מי שלחץ על נתניהו, קיבל תמורה יפה (הראל ויזל, הבעלים של פוקס).

אלא שהמחלוקות לגבי המהירות לא מצטמצמת למענק התעסוקה: בבנק ישראל סבורים, למשל כי יש לסייע גם לחברת התעופה אל־על. הסיבות: הפגיעה העצומה בענף התעופה והתיירות, סכנה לכמות אדירה של מקומות עבודה, העדר האופציה להישאר ללא חברה תעופה לאומית ועוד. הצדדים צפויים להגיע להסכמות בקרוב, אבל גם כאן באוצר מתעקשים על תנאי אחד: לא בלי המערכת הבנקאית: "נהיה מוכנים לתת 80% ערבות אבל חייב להיות בנק שיתן 20%. ואין אפילו בנק אחד שמוכן. רק הבנקים ידעו לבחון את התוכנית העסקית של אל־על", מסבירים באוצר.

לבסוף, נקודת המחלוקת השלישית: עד כמה צריך להיות פרואקטיבי בכלל, בסיוע למשק. כאן ישנו פער תפיסתי עמוק שלא נראה לו פתרון: באוצר מסבירים גם היום כי "ישנם דברים שקורים מאליהם וגם אם לא נעשה כלום 60% ל־80% מהעובדים יחזרו לפעילות". בבנק ישראל חושבים אחרת ובוויכוח הזה, סביר מאוד להניח שדווקא נגיד בנק ישראל צודק: "היד הנעלמה" לא תחזיר את המשק לשגרה ללא מעש.

עיצוב האסטרטגיה לעתיד

 

בנק ישראל, שהצטייר תחילה כמעשי ומהיר יותר מהאוצר, סופג גם הוא ביקורת על פעולותיו בשבתו כיועץ הכלכלי לממשלה. לבנק יש תפקיד מכריע: עיצוב האסטרטגיה הכלכלית של ישראל, שנים קדימה. ״בנק ישראל אומר לא לעשות דבר שפוגע בביקושים בעת הזו, והאמירה הזו עלולה להתפרש כשלילה של הצעדים ההכרחיים שיש הזדמנות לעשותם בגלל הקורונה והיה צריך לעשות אותם מזמן: ביטול האג"ח המיועדות, מיסוי הפנסיה התקציבית, ביטול פטורים ממס ועוד", מסביר פרופ' אשר בלס, שכיהן שמונה שנים בתפקידים שונים בבמחלקת המחקר של בנק ישראל ובתפקידו האחרון היה הכלכלן הראשי.

"הגישה הנוכחית של הבנק״, אומר בלס, ״עלולה להתפרש גם כמתן הכשר להגנה על תוצרת מקומית, קיבוע רכש גומלין ודברים דומים שפוגעים במשק. הבעיה כאן היא לא רק מה שבנק ישראל אומר אלא בעיקר מה שהוא לא אומר. למרבה הצער, בהצהרותיו לא היה דבר שמבקש לנצל את המשבר כדי לעשות שינויים מבניים בהם בנק ישראל דגל לדורותיו. חשוב שאם שר האוצר ירצה לעשות דברים נכונים ומאתגרים הוא יזכה לגיבוי מהבנק ומהדברים עד כה לא ברור שזהו המצב״. לביקורת שמציף בלס שותפים כלכלנים בכירים נוספים.

בבנק ישראל דוחים את הטענות על הסף ומסבירים כי רוב אסטרטגיית היציאה גובשה אצלם והם כבר שוקדים על תסריטים ותרחישים לגל שני, אם יבוא. הפערים, המחלוקות וגם הביקורת הם בדיוק הסיבות שבגינן שר האוצר כץ והנגיד ירון צריכים להיפגש ולא רק פעם אחת, ולפעול יחד לגיבוש תפיסה ברורה ומעשית שתשתקף בתקציב המדינה. התקציב יהיה התוכנית הכלכלית של המשק הישראלי ליציאה ממשבר הקורונה ומומלץ שיהיה בעל חזון ומעוף וישקף עבודת מטה מסודרת ולא שליפות מהמותן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות