לא לנצל את הקורונה לפגיעה בחירותנו

אתר worldometer , המפרט את נתוני ההדבקה והתחלואה העולמיים בנגיף הקורונה, מגלה את התמונה הבאה: מידת ההדבקה בנגיף הקורונה בישראל, נכון לסוף מאי 2020, היא בינונית-גבוהה, אך מידת התמותה מהנגיף בישראל נמוכה יותר באופן יחסי. תופעה משמחת זו - שבה אחוזי ההדבקה גבוהים באופן יחסי מאחוזי התמותה – אינה מאפיינת רק את ישראל, אלא מדינות נוספות בעולם כמו סלובקיה, קפריסין, ירדן והרשות הפלסטינית.

על אף שרבים/ות וטובים/ות חקרו וכתבו בנושא, הבסיס לתופעה זו אינו מובן במלואו, וקרוב לוודאי שהוא מושפע ממספר רב של גורמים. גורמים אלה משפיעים על המידה שבה הנשאות לנגיף מיתרגמת, בסופו של דבר, לתחלואה קשה ולתמותה.

בין הגורמים האפשריים - הגיל הצעיר של האוכלוסייה בישראל,  שעורי העישון הנמוכים יותר ביחס למדינות מסוימות באירופה, שיעור ההשמנה הנמוך יותר ביחס לארה"ב, האקלים, וכמובן – את מערכת הבריאות הציבורית המצוינת בישראל, על אנשי/נשות הצוות המסורים והמקצועיים שבה.

שוק הפשפשים ביפו. מבלים בלי מסכות או ריחוק חברתי | צילום: גלעד ילון

ישנו כעת ויכוח ציבורי נרחב בשאלה עד כמה הסגר השפיע על מידת ההדבקה בקוביד-19 בישראל. אך חשוב להדגיש כי הסגר לא היה צפוי להשפיע על עוצמת התחלואה מרגע שחלה הדבקה, כך שהסיבה לכך שהקורונה לא היתה מאוד קטלנית בארץ במרץ-מאי איננה אמצעי הסגר שננקטו. בחודשים ובשנים הבאות נדע מה הפך את המחלה להיות קטלנית מאד במדינות מסוימות, וקטלנית פחות במדינות אחרות, שישראל, למרבה השמחה, נמנית עליהם. 

חזרה מהירה לשגרה

בימים האחרונים נראה כי יש עלייה במספר הנדבקים בנגיף, וסביר להניח שעלייה זו נובעת מהתרופפות אמצעי הסגר ומהחזרה המהירה לשגרה. יש גם לזכור, כי חלק מהעלייה נובע מהעובדה שכעת ישנו מערך אפקטיבי ומהיר של ביצוע בדיקות לקורונה, המאפשר סריקה של מעגלים רחבים סביב מקרה מאומת.

חשוב להדגיש - קיומם של נשאים בסביבתו של מקרה מאומת, שנמצאו חיוביים בבדיקת מטוש, אינה מעידה בהכרח על תחלואה, ובוודאי שלא על תחלואה קשה, על עלייה בצורך בהנשמה, ועל תמותה חלילה. היא רק מעידה כי הנגיף מדבק, כפי שכבר ידוע.

תצפיות אפידמיולוגיות מעידות כי לא כל נשאי הנגיף מעבירים אותו הלאה באותו שיעור. כך למשל, ילדים קטנים כמעט ואינם מעבירים את הנגיף הלאה, על אף שהם יכולים לשאת אותו ולהימצא חיוביים בבדיקה לקיומו. עוד מסתמן שמשך החשיפה לנשא חיובי משפיעה על סיכויי ההדבקה. מעניין יהיה גם לראות האם עוצמת ההדבקה (ה'עומס הנגיפי' של המדביק/ה) משפיעה גם היא על סיכויים להעביר את הנגיף, ועל הסיכוי של הנדבק/ת לפתח מחלה.

איש אינו יודע לנבא את העתיד, וגם ההסתמכות על מודלים מתמטיים היא בעייתית, שכן להנחות המוצא של המודל ולנתונים ההתחלתיים המוזנים למודל יש השפעה מכרעת על תוצאותיו. לכן, הנתון החשוב ביותר בבואנו לנסות לצפות את מה שיהיה בארץ בחודשים יוני-יולי הוא מה קרה בארץ בחודשים שקדמו לכך. עד עתה, מחלת הקורונה לא גרמה לתחלואה קשה בארץ ולאי-ספיקה של המערכת הציבורית.

לפיכך, לא ניתן להסכים לנסיון להמשיך בהחלת 'סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה' למשך עשרה חודשים נוספים, הכוללות פגיעה בחרויות הפרט הבסיסיות שלנו, כגון חופש התנועה וחופש העיסוק. ועוד - יש להפסיק לאלתר את המעקב והאיכון של אזרחי המדינה. יש להקדיש מאמצים רבים – רבים בהרבה מאלו שהוקדשו בחודשים מרץ-מאי – להסברה מדעית שווה לכל נפש, לחינוך הציבור, ולהנגשת פתרונות למצבים מורכבים שנוצרו ועוד יווצרו. לכל אלה יש להקדיש מחשבה רבה ומשאבים רבים, אבל אין בשום אופן לגיטימציה להגביל כך את זכויותינו בחקיקה חפוזה.

ישראל נמצאת במקום בינוני-טוב בעולם בהיבט היקף ההדבקה בנגיף, ובמקום טוב מאד מבחינת מידת התחלואה והתמותה שהנגיף מחולל. אל לנו להיות במקום הראשון המפוקפק בהטלת חוקים אנטי-דמוקרטיים ובשלילת חירויות פרט.

הכותבת היא אונקולוגית בכירה ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א