ההחלטה שתאפשר לדן אורן להקים בריכת שחייה בביתו בכפר שמריהו

בית המשפט המחוזי בתל אביב, קיבל באחרונה עתירה שהגישו האחים ואנשי העסקים דן ותנחום אורן, נגד וועדות התכנון, ובכך סולל את הדרך בפני דן אורן, להקים בריכת שחייה בביתו.

שני האחים, דן אורן- בעל השליטה בחברות אינטק פארמה הציבורית, ודקסל פארמה הפרטית ותנחום אורן- בעל השליטה בחברת אינטרגאמא, מתגוררים בכפר שמריהו. בשנת 1984 רכשו האחים את המגרש בפינת הרחובות הקוצר והזורע בכפר שמריהו. המגרש בן ה-5.1 דונם, חולק בין האחים באופן שווה- מגרש צפוני לדן אורן ומגרש דרומי לתנחום אורן.

לאורך החזית הצפונית של המגרש, רצועה בשטח כולל של 102 מ"ר, אשר בשנות ה-70 שונה יעודה ביוזמת המועצה המקומית כפר שמריהו, ממגורים לדרך, וזאת במטרה להרחיב את רחוב הקוצר מ-8 מטרים ל-10 מטרים. בתוכנית שאושרה בשנת 1971 צוין כי בתוך שנתיים יש להפקיע את הקרקע ולרשום אותה על שם המועצה המקומית. אין מחלוקת כי עד היום, לא בוצעה ההפקעה.

בשנת 2014, במסגרת בקשה שהגיש דן אורן להוספת בריכת שחייה, גילו האחים כי חלק מהשטח שאמור היה לשמש לבריכת השחייה, שונה ליעוד דרך, ואמור היה להיות מופקע. האחים אורן הגישו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה וכפר שמריהו בקשה לביטול התוכנית ששינתה את יעוד המגרש לדרך והשבת יעוד המגורים. הם אף קיבלו את תמיכת המועצה המקומית כפר שמריהו שהחליטה בישיבת מועצה בפברואר 2017 כי אין בכוונתה לממש את ההפקעה.

בשנת 2018 הוגשה התוכנית לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, ואף צורפה לה חוות דעת של יועץ התנועה המהנדס אפרים וינהבר שקבע בין היתר כי הרחבת רחוב הקוצר עלולה לחייב הרס בריכות ובתים.

אלא שהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב, החליטה במאי 2019 לדחות את הבקשה, למרות שמהנדס המועצה המרומית כפר שמריהו צין כי אין בכוונתה לממש את הפקעת הרצועה לצורך הרחבת הרחוב. הוועדה המחוזית נימקה את דחיית הבקשה בכך שעל פי תקני משרד התחבורה, הרוחב המינימלי של רחוב צריך לעמוד על 10 מטרים.

הוועדה טענה כי יש להותיר את הייעוד לצרכים עתידיים - למרות הזמן שחלף

עוד טענה הוועדה המחוזית כי אמנם חלפו עשרות שנים מאז שינוי ייעוד הקרקע לדרך, אך יש להותיר את היעוד לצרכים עתידיים כמו הרחבת רחוב הקציר בעתיד, סלילת שביל אופניים שיעבור ברצועה, וחיץ בין הבתים של כפר שמריהו לשכונה עתידית שתקום בגבול הרצליה כפר שמריהו.

האחים אורן לא ויתרו והגישו עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי נגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד רונן ריכלין, ממשרד אלון-ריכלין ושות', טענו האחים כי כשרכשו את המגרש בשנת 1984, לא ידעו על הכוונה להפקיע את הרצועה לדרך, ועל כן חילקו את המגרש ביניהן באופן שווה בלי להביא בחשבון את גריעתה העתידי של הרצועה.

לטענתם, בכל הבדיקות שביצעו, וכל המידע שקיבלו מועדות התכנון השונות, והן ממוכר המגרש, לא כללו כל התייחסות לנושא שינוי היעוד לדרך, והם גילו על יעוד הרצועה לדרך רק בשנת 2014 כאשר ביקשו היתר לבריכת שחייה.

בנוסף טענו האחים אורן כי מעבר להשפעה על אובדן המטרים ומיקום הבריכה, משמעות הותרת יעוד הרצועה כדרך, תביא בהכרח לחלוקה מחדש ביניהם של המגרש, ולנזק גדול שייגםר להם שיכלול הריסת חומת הפרדה בין החצרות, שער חשמלי, בריכה וחצרות, באופן שיחייב עבודות התאמה בסך 980 אלף שקל, אשר בכוונתם לתבוע מוועדות התכנון. זאת בנוסף לטרדה ועוגמת נפש רבים.

לטענתם לו טרחו וועדת התכנון לציין את דבר קיומה של התוכנית ויעוד הרצועה לדרך בזמן אמת, טרם הרכישה, העותרים היו משנים את החלוקה בין חצרותיהם, את מיקום בתיהם, ואת מחיר רכישת המגרש. עוד הם מציינים כי בעת שרכשו את המגרש בשנת 1984 לא היה מידע זמין על תוכניות באינטרנט, כך שיכולת של אדם סביר לדעת על עצם קיום התוכנית היתה תלויה במידע שנמסר על ידי הרשויות. זאת כאשר גם בנסח טאבו לא היתה כל הערה בעניין.

לטענת האחים אורן, יעוד הרצועה לדרך נזנח על ידי וועדות התכנון במהלך 48 השנים האחרונות ואין כל כוונה קונקרטית לממש את ההפקעה ברצועה צרה זו בעתיד הנראה לעין. על כן הם טענו כי החלטת הוועדה המחוזית היתה בלתי סבירה, תוך התעלמות מטענת המועצה כי אינה מתכוונת לממש את סלילת הדרך.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לימור ביבי, קיבלה את העתירה וקבעה כי פרק הזמן שחלף מאז אושרה התוכנית לשינוי יעוד הקרקע ממגורים לדרך, לפני 48 שנים מלמד על זניחת מטרת שינוי היעוד. זאת כאשר בתוכנית עצמה נקבע כי ההפקעה תממש בתוך שנתיים- דבר שלא קרה עד היום.

"הועדה המחוזית בהחלטתה לא הציגה צורך ציבורי קונקרטי עדכני ושיש בו ממש ומשכך ההחלטה אינה סבירה ואינה מידתית" קבעה ביבי "וזאת הואיל ואל מול זכותם הקניינית של העותרים אשר נפגעת בשל הותרת היעוד הציבורי על כנו, לא מוצג על ידי הוועדה המחוזית אינטרס ציבורי ראוי וממשי".

ביבי קבעה כי הנימוק של הועדה המחוזית כי יש להותיר את יעוד הדרך מאחר והרצועה עשויה לשמש בעתיד צורך ציבורי שטרם ידוע, כגון שבילי אופניים, או הרחבה עתידית של רחוב הקוצר, או חיץ בין כפר שמריהו לשכונה שתקום בהרצליה בעתיד, אינו משקף צורך קונקרטי עדכני, אלא צורך בעתודת קרקע לתכנון עתידי. ועל כן אינו מצדיק הותרת היעוד כדרך והפקעת הקרקע.

גם את הטיעון כי רוחב הרחוב חייב להיות מינימום 10 מטרים על פי תקני משרד התחבורה, דחתה ביבי וקבעה כי תקני משרד התחבורה מתייחסים אחרת לכל רחוב, וברחוב הולנדי הרוחב המינימלי המותר הוא 8 מטרים.

ביבי הורתה על קבל התוכנית שהגישו האחים אורן, אשר משנה את יעוד הרצועה מדרך למגורים, וחייבה את הוועדה המחוזית בתשלום 20 אלף שקל הוצאות משפט.