סיכול ההדבקה מפגר אחרי הטלת ההגבלות

ממשלת נתניהו-גנץ מפגינה יעילות וזריזות מרשימות בחקיקת התשתית המשפטית לצורך הארכת הסמכויות הנרחבות שהממשלה הקודמת לקחה לעצמה במהלך משבר הקורונה, הכוללות הגבלה ללא תקדים של חירויות הפרט.

הרבה פחות יעילות מפגינה הממשלה כאשר מדובר במלחמה בקורונה עצמה, ובעיקר במה שהוגדר במכון גרטנר כטקטיקה המרכזית להשתלטות עליה: סיכול שרשראות הדבקה. הכוונה היא לפיתוח מערך יעיל והדוק של בדיקות רפואיות של הנגיף, חקירות ובידודים. הקמת מערך זה החלה, אך הוא עדיין אינו מוכן לפעולה.

נראה שאם יתממש האיום בגל שני של המגיפה בישראל, ברגע האמת הממשלה שוב תשתמש בכלי הקיים והנוח של סגר ושאר הגבלות תנועה וחירויות, למרות המחיר הכבד למשק, ולא בסיכול.

שר הבריאות יולי אדלשטיין | צילום: יואב דודקביץ

החשש מגל שני גם תופס את משרד הבריאות בעיתוי לא נוח של חילופי משמרות. לא רק השר יולי אדלשטיין חדש בתפקיד אלא גם מנכ”ל המשרד משה בר סימן טוב עומד לעזוב. למחליפו המיועד פרופ’ חזי לוי, מנהל בית החולים ברזילי צפויות בדיקות מקיפות של נציבות שירות המדינה בגלל דו”ח חמור של החשב הכללי על בית החולים.

לפי כל המומחים וכן גורמים המעורבים בהקמת מערך הסיכול, הוא עדיין נמצא בגיבוש וטרם הפך לאופרטיבי, כפי שהגדיר זאת פרופ' אלי וקסמן, יו''ר צוות המומחים המייעץ למל"ל על מגפת הקורונה. במקביל, הממשלה החליטה להאשים את האזרחים ה”שאננים” בעליית מקרי ההדבקה.

בניגוד למצב ששרר לפני כמה חודשים, כשכל מדינות העולם לא ידעו איך להתמודד עם המגיפה, כיום כבר עומדים לרשות מקבלי ההחלטות בישראל דו”חות רבים שממליצים כיצד יש לטפל בגלים נוספים. המרכזי בהם הוא אותו דו”ח של צוותו של וקסמן שהמליץ על הקמת כמה גופים חדשים במסגרת מערך הסיכול. ראשון בהם הוא יחידת סמנכ"ל חירום בתוך משרד הבריאות (מעין פרויקטור לטיפול בקורונה), גוף תחקור מהיר ומרכז מידע ארצי שירכז את המידע מכל הגופים בזמן אמת.

המטרה העיקרית: קטיעת שרשרת ההדבקה

גוף נוסף שהוחלט על הקמתו נועד לפקח על קשרי הגומלין בין כל הגופים הייעודים לטיפול בקורונה. הוא כונה "המכלול" - ומי שמונה כאחראי על הקמתו הוא תא"ל אורי זייפרט (זיפו). כפי שנחשף ב”כלכליסט”, המכלול ימנה בין 24 עד 30 עובדים ויהיה אחראי על ביצוע ויישום הליך הבדיקות-תחקירים-בידודים. מטרתו העיקרית הוא קטיעת שרשרת ההדבקה והוא יפעל בכפיפות למשרד הבריאות והמשל"ט המרכזי הלאומי להשתלטות על המגפה, משלב החשד בהדבקה ועד הוצאה מבידוד.

היעדים שלו הם להגיע לצמצום תהליך הבדיקה ל־48 שעות מפנייה של חשוד כנדבק ועד בידוד; לנהל עד 30 אלף בדיקות ביום; לאתר לפחות 70% מהנדבקים. במשרד הבריאות אומרים שזייפרט סיים את מלאכת ההקמה ועזב, אלא שלפי עדויות מהשטח, הגוף עדיין לא פועל ב־100% ושלב גיוס העובדים טרם הסתיים.

בדיקות קורונה בירושלים | צילום: שלו שלום

עד כאן אלה היום החדשות הטובות. החדשות הרעות הן כי כל שאר הגופים האמורים לקום, או שעדיין כלל לא קמו או שהם נמצאים בגיבוש אך הם אינם אופרטיביים עדיין. "מנסים כעת להקים את גוף התחקור, התחילו בהקמת מרכז הידע אך התהליך עוד לא הושלם, ולגבי סמנכ"ל חירום, גורם בכיר עם סמכות שיידע לנהל את כל האירוע — למרות שלכאורה יש כבר במשרד הבריאות אגף לחירום הוא לא מתפקד כעת", מסביר וקסמן בשיחה עם "כלכליסט" שמתאר תמונה מטרידה.

"הבעיה הגדולה היא שכל הגופים האלו אינם אופרטיבים וזה לא טוב. התפרצויות נוספות היו צפויות והיינו אמורים להיות ערוכים לסכל אותן . כל עוד הגופים האלו לא מתפקדים, אנו מעמידים את עצמנו בסכנה". גורם בכיר מאוד במשרד הבריאות הודה בפני “כלכליסט” כי אכן הגופים נמצאים בהקמה.

גם מקטע הבדיקות סובל מלא מעט בעיות. "הממשלה היתה שאננה, ולכן היקף הבדיקות ואבחון בדיקות הקורנה ירד. אנחנו במעבדות לא ערוכים כרגע לערוך בדיקות רבות כוח האדם שלנו בחסר משמעותי”, מסרה אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות.

אתמול ביקש השר אדלשטיין להדגיש כי "משרד הבריאות מסוגל לבצע עד 15 אלף בדיקות ביום. אני קורא לכל אזרחי ישראל - אם אתם חושבים שאתם חולים - לכו להיבדק" אלא שבינתיים, מספר הבדיקות נמוך ולפי הנתונים הרשמיים האחרונים, היקף הבדיקות ירד בסוף השבוע שעבר לפחות מ־2,000, בעיקר משום שאנשים לא פנו לעמדות הבדיקה של קופות החולים. אתמול, כנראה עקב החשש מגל שני, רמת הבדיקות עלתה שוב לסביב 5,000.