מתקפת הסייבר על מתקני המים: "איראן ניסתה להעלות את רמת הכלור"

ארבעה גורמים ישראליים ואותו גורם מערבי סיפרו לעיתון כי האיראנים פרצו לתוכנות שמפעילות את משאבות המים בישראל לאחר שעברו בשרתים אמריקניים ואירופיים כדי להסתיר את מקור הקוד. לדברי הגורם המערבי, מתקפת הסייבר שמיוחסת לאיראן עלולה הייתה להוביל להשבתת המשאבות לאחר גילוי החריגה הכימית, דבר שעלול היה להותיר אלפי אזרחים ללא מים בברזים בזמן גל החום האחרון שפקד את המדינה. 

מתקן ההתפלה בשורק | צילום: מרק נימן

הוא ציין כי "במקרה הגרוע יותר, מאות אנשים היו בסיכון לחלות". עוד אמר כי מתקפת הסייבר הייתה מתוחכמת יותר ממה שחשבו תחילה בישראל. "זה היה קרוב להצליח, ולא ברור בוודאות שזה לא הצליח".

מנגד, גורם במשטר האיראני דחה בפני העיתון את ההאשמות. "איראן לא יכולה להרשות לעצמה לנסות להרעיל אזרחים ישראלים. ואם איראן עשתה זאת, איפה התגובה ההולמת הישראלית?", תהה. "החשד שלנו הוא שהישראלים רוצים עוד כסף מהאמריקנים והם המציאו את כל הסיפור. אבל האמריקנים לא טיפשים".

גם עלי רזה מיר-יוספי, דוברו של שגריר איראן באו"ם, ציין כי פעולות הסייבר של איראן הן "הגנתיות לחלוטין". לדבריו, "כקורבן של לוחמת סייבר וחבלות סייבר אחרות, אנחנו יודעים היטב כמה הפעולות יכולות להיות הרסניות. אנחנו מטרה קבועה של כוחות זדוניים ונמשיך להתגונן בפני כל מתקפה".

במקביל, גורמים ישראליים ששוחחו עם העיתון, התייחסו למתקפת הסייבר שיוחסה לישראל על נמל שהיד רג'אי שבאיראן, שככל הנראה באה בתגובה למתקפת הסייבר על מתקני המים. "היא הייתה קטנה, קטנה מאוד – כמו נקישה בדלת", אמר אחד מהם. "אפשר לחשוב על זה כמו תזכורת עדינה – אנחנו יודעים איפה אתם". מנגד, הגורם בממשל האיראני אמר כי העיכובים שנרשמו בנמל הם רגילים. "בנמלים האיראניים בדרך שורר כאוס, ושיבושים קורים", אמר.

אחד הגורמים הישראליים אמר לעיתון כי נמל שהיד רג'אי היה "מהאפשרויות המובילות. השיבוש היה כלכלי – וביטחונו של אף אחד לא היה בסיכון. זה יכול היה להזכיר להם שאנחנו כאן, צופים".

הגורם המערבי אמר כי הוצגו לו הוכחות לכך שהמתקפה על הנמל הצליחה, לאחר שראה תורים של משאיות שממתינות להיכנס לנמל, בזמן שהרשויות ניסו לתקן את הנזק. "אז איראן אולי גרמה למחסור זמני במים, וישראל אולי גרמה לפקק תנועה זמני", אמר. "בגדול זה הכול, אבל זה לעולם לא מסתיים בזה".

מתקן ההתפלה בפלמחים | צילום: עמית שעל

המתקפה - והתגובה

מתקפת הסייבר על תשתית המים והביוב בישראל, שדבר קיומה נחשף ב-ynet, אירעה ב-24 וב-25 באפריל. בחודש שעבר דיווחה רשת "פוקס ניוז" כי איראן הייתה אחראית למתקפת הסייבר הזאת. בפוקס אמרו כי איראן השתמשה בשרתים אמריקניים לטובת המתקפה, שבה נפגעו שישה מוקדים מהצפון ועד דרום הארץ. מנהל אגף מים, ביטחון חירום וסייבר ברשות המים, דניאל לקר, מסר כי באף אחד מן האירועים לא אירע נזק תפעולי המשפיע על אספקת המים או על סילוק הביוב לצרכנים. עם זאת, גורם שקשור לאירוע טען כי "מדובר במחדל של רשות המים שלא הצליחה להגן על האתרים".

כשבועיים לאחר המתקפה, ב-9 במאי, אירעה מתקפת סייבר שבה נפגע הנמל האיראני שהיד רג'אי במצר הורמוז. ב"וושינגטון פוסט" נטען שישראל היא זו שעומדת מאחורי המתקפה הזו, ובהמשך חשף ה"ניו יורק טיימס" פרטים חדשים ממנה - ובכירי מודיעין ומומחים במזרח התיכון שמעורים בפעילות החשאית של ישראל באיראן אישרו בפני העיתון כי ישראל היא זו שאחראית למתקפה. 

לפי הדיווח, מתקפת הסייבר על הנמל האיראני הייתה מוגבלת בהיקפה ויצרה פקקי תנועה של משאיות ודחייה במשלוחים, אבל לא גרמה לנזק משמעותי וארוך טווח. גורמי מודיעין אמרו כי בתחילה החליטו בישראל כי לא תהיה תגובה על המתקפה על מערכת המים, כי ההשפעה שלה הייתה קטנה גם אם הייתה מצליחה, אבל כאשר המתקפה פורסמה בתקשורת הישראלית, בממשלה – בהובלת נפתלי בנט בימיו האחרונים כשר ביטחון – סברו כי ישראל צריכה להגיב באותו מטבע: פגיעה בתשתית אזרחית איראנית והדלפת הסיפור לתקשורת הבינלאומית.

בשבוע שעבר התייחס ראש מערך הסייבר הלאומי יגאל אונא למתקפה. "הניסיון למתקפה על ישראל היה מתואם ומאורגן במטרה לפגוע במערכת המים ההומניטרית שלנו. לא מדובר בתשתית מדינה קריטית ואכן הצלחנו לבלום ולמנוע את המתקפה, אבל אם המתקפה הייתה מצליחה, אם הרעים היו מצליחים, היינו - באמצע משבר הקורונה - נאלצים להתמודד עם נזק מסוים לאוכלוסייה האזרחית ואף מחסור זמני במים, או ערבוב של כלור או כימיקלים אחרים במינון הלא נכון שיכול היה לגרום לנזק ולאסון", אמר.