הפסד לרשות המסים: כספו המחולט של רועי חיון יהווה הוצאה מוכרת במס

רועי חיון, שזכה לכינוי "ילד הפלא של שוק ההון", יוכל להפחית את תשלום המס שלו, כך קבע שלשום (א') שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, הרי קירש.

חיון שהורשע במשפט פלילי בארגון ובעריכה של הימורים ומשחקים אסורים, הלבנת הון והעלמת הכנסות נדרש לשלם מס על הכנסותיו מאותה פעילות פלילית, אולם פסק הדין שניתן כעת קובע כי יוכל לקזז את הכספים שהרוויח במסגרת אותה פעילות וחולטו עם הכנסותיו החייבות במס. כלומר הכסף המחולט יהווה הוצאה מוכרת במס, מה שמהווה הפסד צורם לרשות המסים בבית המשפט.

רועי חיון | צילום: אוראל כהן

במאי 2013 נפתחה חקירה נגד חיון במסגרתה נתפסו 3.9 מיליון שקל בחשד כי הפעיל עסקי הימורים. במסגרת הסדר טיעון שנחתם ב-2016 הוסכם כי חיון ירצה 28 חודשי מאסר בפועל וישלם קנס של 2 מיליון שקל. כן יבקשו הצדדים מבית המשפט להורות על חילוט של 5 מיליון שקל (4 מיליון מהכספים התפוסים במזומן ומיליון שקל שיעביר חיון למדינה). התנאי להסכם הוא תשלום המס המלא עבור הכנסותיו. אולם, במסגרת אותו הסכם לא נקבעו מהם הרווחים שלפיהם יחושב גובה המס שעל חיון לשלם.

לאור הקושי לחשב את ההכנסות החייבות במס של חיון, במסגרת משא ומתן בין הצדדים ב-22 בינואר 2017 נחתם הסכם שומה בין רשות המסים לחיון לפיו האחרון הפיק הכנסות שלא דיווח עליהן בין 2010 ל-2015 בהיקף של 6.8 מיליון שקל שמתפרסות באופן שווה על שש השנים (1.15 מיליון שקל בשנה) וכי תשלום המס הסופי יעמוד על 4.7 מיליון שקל.

קצת יותר משבוע לאחר מכן, ב-31 בינואר, נגזר דינו של חיון ובמסגרת גזר הדין אישר בית המשפט את הסיכום לפיו יתבצע חילוט של 5 מיליון שקל. הועברו לקרן החילוט כ-4 מיליון שקל שהיו תפוסים על ידי המדינה במסגרת צווי התפיסה הזמניים שניתנו במהלך החקירה, והיתר - מיליון שקל - שולם על ידי חיון בפברואר בהעברה בנקאית. במרץ הגיש חיון ערעור לרשות המסים על השומות בסוגיות החילוט שנדחו והביאו אותו לערער כעת למחוזי.

"החילוט איננו קנס"

חיון טען כי על רשות המסים להתיר לו להכיר בחילוט רכושו כהוצאה ובכך להפחית את הכנסתו החייבת. לטענתו, למרות שהחילוט נעשה במסגרת הענישה על העבירות בהן הורשע, לא מדובר בקנס שאינו מוכר כהוצאה ועיקרו הוא נטילת פירות העבירה מידי העבריין זאת בהתבסס על טענות המדינה בדיונים בהן היא תומכת בהטלת חילוט בנוסף לקנס, אז היא טוענת כי חילוט איננו עונש ואיננו קנס.

מנגד טענה רשות המסים כי גם אם חילוט אינו עונש במובן הקלאסי, אופיו, מהותו וחלק ממטרותיו הם עונשיים. לטענת הרשות, התחשבות בחילוט ברבדים אחרים כמו הוצאות לקיזוז המס, תביא להפחתת האפקט הקנייני, ההרתעתי והענישתי הטמון בו.

השופט קירש סבר כי מאחר שהחילוט מפקיע מידי חיון את פירות הפעילות האסורה, ההרתעה הציבורית קיימת, שכן לא משתלם לבצע את אותו פשע (עריכת הימורים במקרה של חיון), כאשר לא ניתן לחלט יותר ממה שהרוויח חיון במסגרת אותה פעילות. לדברי השופט, החילוט אכן איננו קנס וכל ייעודו הוא איון ההנאה הכלכלית שצמחה מהפעילות העבריינית. לדבריו, "שיקולי מדיניות (תקנת הציבור) אינם מחייבים את שלילת הוצאת החילוט. החילוט איננו קנס. אדרבה, תוצאת החילוט - וזה כל ייעודו - היא איון ההנאה הכלכלית שנצמחה מהפעילות העבריינית. אם לא ניתן, על פי ההלכה המחייבת, לומר כי ההכנסה כלל לא נוצרה כי ההתעשרות התבטלה, אזי למצער יש להתיר בניכוי הוצאה אם כאשר מופעל החילוט".

במילים פשוטות מאחר שלא ניתן לפי ההלכה המשפטית הקיימת שלא להכיר בכלל בהכנסות שנלקחו (בין היתר על רקע פסיקת הירשזון בעליון שהפכה את החלטת המחוזי לאפשר לו לקזז הפסדים שנוצרו מהשבת הכסף שגנב עם שנים קודמות) לכל הפחות יש להכיר בכסף שחולט כהוצאה שיכולה לקזז את תשלום המס.

משמעות פסק הדין היא כי לחיון יש הוצאה עסקית בהיקף של 5 מיליון שקל המיוחסת לשנת 2017 (מועד החילוט בצו בית המשפט), באותה שנה, לפי פסק הדין, הכנסתו החייבת עמדה על 1.95 מיליון שקל, כך שבפועל יוכל להמשיך לקזז את אותן הוצאות כנגד הכנסות בשנים הבאות. קירש הוסיף סייג בפסיקתו וקבע כי "ההוצאה או ההפסד לא ישמשו להפחתת הכנסה אחרת שאף היא הושגה אגב ביצוע עבירה שמא ייווצר 'חיסוי מס' (tax shelter) לפעילות עבריינית עתידית".

התיק נוהל ע"י עו"ד משה מזרחי ועו"ד עמית קריגל, ממשרד משה מזרחי, נח קריגל.