משפחות האצולה של תעשיית הרכב הגרמנית דורשות דיבידנדים - וגם חילוץ

בצלה של מגפת הקורונה, תעשיית הרכב הגרמנית נמצאת בעיצומו של תהליך כואב של בקרת נזקים. עם זאת, חצי הביקורת בגרמניה מופנים בעיקר אל המשפחות השולטות בשתיים מיצרניות הרכב הגדולות במדינה - משפחות קוואנט ופייך, בעלות השליטה בב.מ.וו ופולקסווגן, בהתאמה. אלה מתעקשות למשוך דיבידנדים מיצרניות הרכב, זאת במקביל לניצול הטבות ממשלתיות המיועדות לעידוד צריכת כלי רכב חדשים.

המשפחות, המחזיקות בנתחי שליטה ביצרניות הגדולות, נמנעות בימים כתיקונם מאור הזרקורים, אך בהינתן הנסיבות יוצאות הדופן, הזרקורים מופנים אליהן כעת ביתר שאת.

מטה ב.מ.וו במינכן | צילום: בלומברג

נא להכיר, פייך וקוואנט

כמו בעסקים ותיקים אחרים, גם יצרניות הרכב הגרמניות נשלטות בחלקן על ידי משפחות הקשורות בקשרים עבותים ישירות למייסדי החברות. לעתים קרובות מדובר גם במשפחות שתרומתן לכלכלת גרמניה בעיקר במהלך מלחמת העולם השניה הוטמעה היטב.

מייסד ב.מ.וו, גונתר קוואנט היה בנו של תעשיין טקסטיל שביסס את הונו בשנות ה־30 וה־40 והיה פעיל במפלגה הנאצית. עסקיו של קוואנט התרחבו בהמשך לתחום הרכב, ובנו הרברט ירש אימפריה כלכלית שכללה בין השאר 30% מיצרנית קטנה של מנועים תעופתיים, ביירשי מוטור וורקה (ב.מ.וו). קוואנט הבן הימר על היצרנית הבווארית והגדיל את האחזקה בחברה ל־50%. בנו שטפן מחזיק כיום ב־23.7% ממניות ב.מ.וו ומדורג במקום ה־98 ברשימת עשירי העולם של "פורבס" עם הון מוערך של 14.4 מיליארד דולר. 19.2% ממניות ב.מ.וו נמצאות בחזקת אחותו סוזן קלאטן, האישה העשירה בגרמניה.

משפחת פייך גם היא משפחת אצולה של התעשייה, ששורשיה מגיעים עד לשנות ה־40. פרדיננד פורשה, שייסד את יצרנית המכוניות הנושאת את שמו, נחשב לאביה של הפולקסווגן חיפושית, שהוזמנה על ידי היטלר כדי לאפשר לגרמנים אמצעי תחבורה עממי. בנו בוצי הצעיד את יצרנית הרכב אל העידן המודרני ואחראי על רוב הדגמים האיקוניים של שנות ה־50 וה־60. אחותו של בוצי, לואיז פורשה, נישאה לאנטון פייך שניהל את פולקסווגן במלחמת העולם השניה והיה אחראי על ייצור כלי רכב עבור צבא הרייך. בנו של בוצי פרדיננד כיהן כיו"ר קבוצת פולקסווגן עד 2015, אז נאלץ לפרוש בצל פרשת דיזלגייט.

משפחות פייך־פורשה מחזיקות ב־53% ממניות קבוצת פולקסווגן, נכון לסוף 2019. 

פרדינד פייך | צילום: רויטרס

3.27 מיליארד יורו

בדומה לרוב יצרניות הרכב העולמיות, גם הגרמניות ספגו מכה קשה. נתונים שמפרסם ארגון הגג של יצרניות הרכב באירופה, ה־ACEA, חושפים את חומרת הפגיעה. כך, קבוצת פולקסווגן מסרה באירופה 737,814 מכוניות חדשות ברבעון הראשון של 2020, צניחה של 33% לעומת נתוני אשתקד. לעומתה, קבוצת ב.מ.וו מסרה ביבשת 184,004 מכוניות, צניחה של 27% ביחס ל־2019.

גם מחוץ לאירופה מצבן של פולקסווגן וב.מ.וו בכי רע. לפי דו"חות ב.מ.וו, ברבעון הראשון של 2020 החברה מסרה 477,111 מכוניות, ירידה של 20.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, וזאת עוד טרם התבררה השפעתו המלאה של משבר הקורונה. פולקסווגן מסרה ברבעון הראשון 2.6 מיליון מכוניות, ירידה של 23% ביחס לאשתקד.

לנוכח נתונים אלה, ניתן היה לצפות כי אצולת הממון הגרמנית תסייע ליצרניות הרכב שבבעלותה, אבל בפועל, המצב שונה. בפגישת בעלי המניות השנתית הודיעה ב.מ.וו כי תחלק דיבידנד בגובה 1.65 מיליארד יורו, מהלך שגרר ביקורת מצד דויטשה בנק. 730 מיליון יורו מסכום זה יזרמו ישירות לכיסיהם של בני משפחת קוואנט. במקרה של פולקסווגן, החברה משלמת דיבידנד בגובה 3.27 מיליארד יורו כאשר כמיליארד יורו ממנו יגיעו ישירות לידיהם של בני משפחת פורשה־פייך.

שטפן קוואנט, מבעלי ב.מ.וו | צילום: איי פי

החלטה זו עוררה לא מעט ביקורת ציבורית כלפי המשפחות, אך היו גם מי שהגנו על המהלך. "שנת 2019 היתה אחת הטובות בתולדות פולקסווגן, והדיבידנדים שלנו הם מחוייבות לבעלי המניות והציבור", כך בהודעת מנכ"ל פולקסווגן הרברט דיזס.

התנהלות שונה נצפתה מעבר לאוקיינוס. ג'נרל מוטורס (GM) האמריקאית הודיעה בחודש שעבר כי תקפיא את הדיבידנד לכל בעלי המניות. גם פורד הודיעה על מהלך דומה, מה שישפיע ישירות על משפחת פורד המחזיקה ב־6.8 מיליון מניות של החברה. גם פיאט־קרייזלר והיצרנית הצרפתית PSA הודיעו בחודש שעבר כי יוותרו כל אחת על חלוקת דיבידנדים בהיקף של 1.2 מיליארד דולר, שכל אחת מהן אמורה היתה לשלם במסגרת תהליך המיזוג ביניהן.

קשיים בהמשך השנה

שתי היצרניות הגרמניות מתמודדות עם מידה רבה של אי־ודאות לגבי המשך יכולתן לייצר מכוניות בקצב משביע רצון במהלך הרבעון השני, זאת משתי סיבות עיקריות — נושא האספקה השוטפת של חלקי חילוף טרם הוסדר במלואו, ובנוסף, הן מתמודדות עם מלאים שסופקו לסוכנויות רכב בעולם אך לא נמכרו בגלל הקורונה. בדיווחים שוטפים לבעלי המניות דיווחו החברות על הקשיים הצפויים בהמשך השנה. "אין חברה שיכולה לצאת ממצב כזה ללא פגע", ציין מנכ"ל ב.מ.וו אוליבר זיפסה, בנאום שנשא בחודש שעבר. "המצב חמור. אנו שולטים בהיקפי המלאים, כי נזילות היא ערך עליון בימים כאלה", הוא הוסיף. הנהלת החברה הודיעה בסוף החודש על כוונתה לפטר 5,000 עובדים תוך הצעת חבילות פיטורים משתלמות לאלו שיסכימו לפרוש מרצונם. סמנכ"ל הכספים של פולקסווגן פרנק ויטר ציין בחודש שעבר בהצהרה רשמית כי הנגיף פגע בעסקים "באופן משמעותי" ברבעון הראשון.

בהינתן חומרת המשבר, הממשל הגרמני חש לסייע למי שנחשבת אחת התעשיות החזקות במדינה. כך, כבר בינואר קיבלו יצרניות הרכב הבטחה לסיוע, בין השאר באמצעות סבסוד שכרם של עובדי התעשייה כדי למנוע פיטורים. במקביל פועלת ממשלתה של הקנצלרית אנגלה מרקל להציג תוכנית גריטה שתעודד את הגרמנים לרכוש מכוניות חדשות. תוכנית זו היא חלק מחבילת סיוע בהיקף של 1.1 מיליארד יורו, שיגיעו, בין השאר, מכיסם של משלמי המסים.

ברקע הזעם שהופנה כלפי התנהלות החברות הגרמניות, הפסידה בשבוע שעבר פולקסווגן בתביעה שהוגשה נגדה בבית המשפט העליון בגרמניה סביב שערוריית זיוף מדי הזיהום, שנודעה כדיזלגייט. הפסדה של החברה, שנדרשה לשלם פיצויים ללקוח שרכש מכונית עם מד הזיהום הבעייתי, פתח פתח ל־60 אלף תביעות דומות בגרמניה. החברה כבר שילמה סכום כולל של יותר מ־30 מיליארד דולר בקנסות ובפיצויים מאז שהפרשה התפוצצה ב־2015.