אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
“אנחנו סטארט־אפ שהוא לואו־טק" צילום: ITAY BENIT

“אנחנו סטארט־אפ שהוא לואו־טק"

מותג העיצוב המשובח לבית איוטה פועל על פי עקרונות חברתיים וסביבתיים ועובד עם קהילות של נשים בדואיות ופליטות מסוריה. בדרך הוא ממציא מחדש את עבודת היד וצומח באירופה

03.06.2020, 08:05 | עילית מינמר

בימים אלה מוצעים באתר של מותג העיצוב לבית, איוטה, קיטים לסריגה עצמית של מסכה הכוללים הנחיות מפורטות ומשלבים חומר גלם איכותי, המפותח לאחר מחשבה בסטודיו החדש של המותג במבנה יפהפה מ־1878 ביפו. על אחד הקירות תלוי “תו הפרפר”, המוענק למותגי יוקרה (בהם לואי ויטון וקנזו) העומדים בסטנדרטים גבוהים של שקיפות, קיימות, שמירה על הסביבה, שימוש בחומרים נאותים ותנאי סחר הוגן. איוטה הוא הראשון והיחיד בארץ שקיבל עד כה את התו הזה. המותג, שהקימו היזמית החברתית שולה מוזס והמעצבת התעשייתית טל צור לפני כשש שנים, מספק עבודה בתנאי שכר הוגנים לנשים שנמצאות מחוץ למעגל העבודה מסיבות שונות - למשל נשים בדואיות מחורה ופליטות סוריות בטורקיה; ואת העבודה הן עושות מהבית.  

קראו עוד בכלכליסט

טל צור במסכה של איוטה: “אמרו לנו, למי יהיה אכפת ממוצר חברתי אם הוא מאוד יקר, ואכן אם העיצוב לא יהיה ממש טוב - אנחנו לא נהיה פה" , צילום: גדעון אילת טל צור במסכה של איוטה: “אמרו לנו, למי יהיה אכפת ממוצר חברתי אם הוא מאוד יקר, ואכן אם העיצוב לא יהיה ממש טוב - אנחנו לא נהיה פה" | צילום: גדעון אילת טל צור במסכה של איוטה: “אמרו לנו, למי יהיה אכפת ממוצר חברתי אם הוא מאוד יקר, ואכן אם העיצוב לא יהיה ממש טוב - אנחנו לא נהיה פה" , צילום: גדעון אילת

עוד לפני משבר הקורונה דיברו באיוטה על רעיונות שהפכו לשכיחים כיום בעולם העיצוב: חשיבות עבודת היד, לוקאליות, הרצון להחזיר את המהפכה התעשייתית אחורה, ויצירת קהילה. “מדברים הרבה על התפתחות טכנולוגית, ואני מרגישה שככל שהבתים יהיו יותר חכמים, דווקא אז נצטרך את מה שקורה כאן אצלנו — אנחנו לא רובוטים. צריך לשמוח, להתרגש, להיזכר, לצחוק. צריך לייצר חוויה שמותחת את גבולות היוקרה”, אומרת צור.

איוטה, כהגדרתה של צור, הוא “סטארט־אפ שהוא לואו־טק. יש לנו משקיעים, אבל אנחנו מפתחות מוצר, לא תוכנה. יש לנו טכנולוגיה ידנית שמבוססת על טכניקת הסריגה. אנחנו מתעניינות בשיתופי פעולה ורוצות לחבור לחברות גדולות ברמה אסטרטגית, מתוך רצון לגדול ולפרוץ. אנחנו צוות של חמש, שעושות הכל ומתנהלות כסטארט־אפ גם מבחינת התגובה המהירה שלנו לצמיחה מהירה ולדינמיות: להגיב, ליפול ולקום מחדש. למשל, התחלנו לייצר קיטים לנעלי בית ומסכות בתקופה הזאת. האם בגלל שאנחנו עוסקות בקראפט ועיצוב אנחנו צריכות להתנהג כמו חברה מסורתית? לא”.

צור אומרת כי בשלוש השנים האחרונות חל גידול של 750% במכירות המותג, למרות המחירים, שאינם זולים (הדום פרחים, למשל, יעלה 1,500 דולר; נדנדה 1,800 דולר). גם בעולם צובר טרנד ההום־וור, עבודת היד לבית, תאוצה, במיוחד אחרי שמותגי יוקרה כמו גוצ’י ולואווה השיקו ב־2017 קולקציות יוקרתיות. “זה יקר כי חומר הגלם איכותי וכי כל פרח שממנו מורכב הדום לוקח לסרוג חצי שעה ויש בו 200 פרחים; בנדנדה יש 189 אלמנטים. העסקת מישהי ביישוב חורה עולה כמו העסקת מישהי בתל אביב. אין הבדל בשכר כשמשלמים תנאים סוציאליים ופנסיה. עסקים חברתיים ברמה העסקית הם קשים - ואנחנו לא מייצרים בזול כדי למכור יקר”.

לדבריה, “אנשים אוהבים את המוצרים, וכשמגלים מה עומד מאחוריהם, אוהבים אף יותר. בהתחלה אמרו לנו, למי יהיה אכפת כשתדברו על משהו חברתי שהוא מאוד יקר, אבל עובדה שאכפת. למרות זאת אנחנו מותג עיצוב וככזה חובת ההוכחה עלינו לא רק בזכות הסיפור. אם העיצוב לא יהיה טוב, לא נהיה פה. ההיבט החברתי הוא לב העניין, אבל באיוטה לא תולים על הקירות תמונות של בדואיות או פליטות סוריות. אף אחד לא קונה נדנדה כתרומה, אלא כי הוא אוהב את זה”.

עד היום שיווק איוטה בעיקר באירופה ובישראל ב־14 גלריות וחנויות, והשאיפה היא לפנות גם לשוק האמריקאי שכבר נחשף למותג ב־2019 במסגרת יריד ארט בזל ודיזיין מיאמי. “העסק אמור לפעול כמערכת אקולוגית מושלמת”, אומרת צור. “אחד הדברים היותר מזהמים הוא השילוח, ולכן הייצור לאירופה מגיע דרך איסטנבול. שם יש מישהי שאנחנו עובדים איתה, המשמשת כראש הקהילה, איזבלה ארסהין, שמשלבת בעסק שלה את הפליטות ומקיימת מודל עבודה גמיש המאפשר לנשים לסרוג בבית או זו לצד זו בבית המלאכה, שבו נמצאים גם חומרי הגלם. הקשר עם הנשים הללו רציף. גם בין הנשים ביישוב חורה בארץ מתקיים מפגש שבועי. כך הן יכולות להכיר וליצור חברויות גם בלי שפה משותפת, דרך הסריגה. כשיהיה שוק אמריקאי, נקים קהילת נשים בדרום אמריקה או במרכזה, ונלמד אותן לקרוא את הוראות הסריגה, כמו שעשינו כבר בחורה ובאיסטנבול”.

פריט מתוך הקולקציה החדשה. “ליצור בין העובדות שפה משותפת דרך הסריגה", צילום: ITAY BENIT פריט מתוך הקולקציה החדשה. “ליצור בין העובדות שפה משותפת דרך הסריגה" | צילום: ITAY BENIT פריט מתוך הקולקציה החדשה. “ליצור בין העובדות שפה משותפת דרך הסריגה", צילום: ITAY BENIT

איוטה הוא מותג שמתבסס על קראפט, שיש לו בעצם הקשר מקומי, והשאלה היא איך לשמר את הערך הזה באופן גלובלי. “סריגה היא אחת ממלאכות היד שיש להן שפה, ולכן אפשר ללמד את המיומנות הזאת בכל מיני מקומות בעולם – לאו דווקא מדור לדור, אלא גם בכלים של העולם המודרני כמו יוטיוב”, אומרת צור. “אני מבינה את המשמעות הלוקאלית של קראפט, אבל אנחנו רוצות להמציא אותו מחדש כשיטת חשיבה במותג עיצוב. מה המשמעות של רלבטיות? האם מוצר הוא רלבנטי רק בשל העיצוב, או גם בגלל שיטת החשיבה?”.

בגלל הקורונה הוחלט לדחות את השקת הקולקציה החדשה לספטמבר. היא מתמקדת בפריטים לחצר הבית ולתוכו ויש בה שימוש בחומרים חדשים, מוגנים משמש ועמידים במים, בפלטת צבעים מונוכרומטית טבעית של צבעי חול וקקאו, על גוניהם השונים. מתוך מחשבה שהכל דינמי, באיוטה מבקשים לבטל את ההבחנה בין הפנים לחוץ, ומציעים פריטים שיוכלו להשתלב בשני המרחבים הללו, ממש כמו המוצר הראשון שעיצבו, נדנדה מופלאה העשויה כולה פעמוני פרחים ועלים סרוגים. למשל, שטיח ריבועי סבתא יפהפה שהוא מעין טייק אוף למחצלת חוץ, כריות להישען עליהן עם ידיות נשיאה, המשמשות בדרך כלל בתיקי גב, ופריטים מעולם המסעות הרגליים. בימים אלה מתקיימת מכירה מיוחדת של כל המלאי הקיים מקולקציות קודמות באתר ובסטודיו ברחוב הצורפים 12 ביפו.

תגיות