מיקרוסופט החליפה עיתונאים בבינה מלאכותית - האם לעיתונאים האנושיים יש סיבה לדאגה?

מיקרוסופט הודיעה השבוע על פיטורי עשרות עיתונאים בפורטל MSN, דפדפן אדג' ומיקרוסופט ניוז שעסקו בליקוט ועריכה של ידיעות חדשותיות והחלפתם בבינה מלאכותית, כחלק ממהלך נרחב של הסתמכות על טכנולוגיה לבחירת התוכן והחדשות שיופיעו ב-MSN. אין זו הפעם הראשונה שטכנולוגיה חדשה מאיימת על מקצוע העיתונות או על התקשורת כפי שאנו מכירים אותה ונשאלת השאלה, אם הטכנולוגיה קיימת, האם עיתונאים אנושיים הופכים ללא רלוונטיים ויוחלפו בקרוב לחלוטין על ידי רובוטים?

הפיטורים במיקרוסופט היו של עיתונאים ועורכים שעסקו באיסוף ותיוג מידע - משימות טכניות שרובוט יכול לבצע בצורה טובה אפילו מאנשים, אבל "האיום על העיתונות הוא הרבה יותר גדול כי יש חברות שפיתחו עיתונאים רובוטים שיכולים גם לאסוף מידע וגם לכתוב את הנרטיב של העיתונאי ללא מגע אנושי", אומר פרופ' נעם למלשטריך לטר, דיקן מייסד בית ספר סמי עופר לתקשורת, הבינתחומי הרצליה, מחבר הספר "?Robot Journalism: Can Human Journalism Survive".

פרופ' נעם למלשטרייך לטר | צילום: גדי דגון

יש היום כבר 12 חברות בעולם שפיתחו אלגוריתמים שאוספים ומנתחים מידע, מוציאים ממנו תובנות וכותבים את הנרטיב של הסיפור העיתונאי, ועדיין, למלשטריך לטר צופה שהעיתונאים האנושיים לא ייעלמו. "לבינה מלאכותית, לרובוטים יש מגבלות מאוד גדולות. נכון להיום מדובר בבינה מלאכותית צרה שמסוגלת בצורה טובה מאוד לאסוף ולעבד הרבה משתנים, אבל לא מסוגלת לפתח אינטואיציה אנושית ולכן יכולת הסיפורת שלה מאוד מוגבלת. הבינה המלאכותית מצויינת בזיהוי הקשרים ותבניות, אבל חלשה ביצירתיות ברמה גבוהה בה ניחן האדם. האדם והיצירתיות שלו אינם תלויים בחשיבה רציונלית ולכן סיכוי האדם לנצח בקרב מול הרובוט הוא גדול".

טכנולוגיה חדשה כבר שנים מאיימת להחליף את העיתונאים האנושיים אבל טכנולוגיה חדשה לא ממיתה טכנולוגיה קודמת אלא גורמת לה להתמקצע. "למשל הרדיו עובר היום מהפיכה עם הפודקסטים, אבל כדי שעולם התקשורת ימות אנחנו כבני אדם נצטרך להשתנות. כל עוד יש סקרנות העיתונאים יעבדו אבל יצטרכו להתאים את עצמם לשינויים הטכנולוגיים".

בינה מלאכותית, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

הסיפור העיתונאי עובר מהפיכה טכנולוגית. "מטרת הסיפור החדש היא לייצר לצרכן חוויה הוליסטית כדי שיחוש וייחווה את הסיפור כאילו הוא נוכח בתוכו. הוא מורכב מפאזל של טכנולוגיות כמו מציאות מדומה ורבודה ופלטפורמות חדשות המאפשרות לצרכן המידע לתפקד בתוכן תוך אינטראקציה מלאה עם הנוכחים באותו עולם וירטואלי". לדוגמא, הוא מספר שבשבוע שעבר ביקר ממשרדו שבבית בגלריה שנמצאת בניו יורק ביחד עם האמנית ואוצרת תערוכות מובילה בארה"ב תוך שימוש במשקפי מציאות רבודה ובפלטפורמת ALTSPACE.  "לצורך הביקור היה עלי לאמץ דמות אווטרית בה שלטתי לגמרי באמצעות אביזרי יד של מערכת האוקולוס. ביקרתי בתערוכה של האמנית הוירטואלית דרסי גרברג בגלריה על שמה יחד עם האוצרת האמריקאית סינתיה גודמן. הייתה אינטראקציה מלאה בינינו תוך כדי הביקור תוך התבוננות ושמיעת הסברים מהאמנית כתשובה לשאלותיה של האוצרת ושלי".

היבט נוסף של השימוש בבינה מלאכותית לייצור תוכן עיתונאי הוא התפקיד של התקשורת האנושית החופשית. "עיתונות אנושית היא קריטית לקיומה של חברה דמוקרטית. הרובוט לא יגן על זכויות אדם".

לכן, כמו במקצועות אחרים, העיתונות האנושית לא צפוייה להיכחד אלא להשתנות. על מנת להישאר רלוונטיים עיתונאים אנושיים צריכים לזהות את היתרונות שלהם על פני הטכנולוגיה וללמוד להשתמש בכלים הטכנולוגיים כדי לשפר את עבודתם ואת התוצר שהם מפיקים. "העיתונאי האנושי שיידע להשכיל להשתמש בכלי הניתוח שהבינה המלאכותית מעמידה לרשותו ובטכנולוגיות החדשות המאפשרות ליצור סיפור עיתונאי חוויתי, אינו צריך לחשוש מהבינה המלאכותית כי זו אינה מסוגלת להתמודד כלל עם הסיפור העיתונאי החדש האימרסיבי. עיתונאי מיקרוסופט שפוטרו עסקו באיסוף מידע ותיוגו. את זה הרובוט כבר עושה מצויין", הוא אומר.