אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זכויות להט"ב - דווקא עכשיו צילום: רובי אהרון

דעה

זכויות להט"ב - דווקא עכשיו

הממשלה יכולה לבשר על היפוך מגמה ביחס לקהילה הגאה. שרים חדשים נכנסו למשרדי הממשלה, וחלקם חולשים על סמכויות ותקציבים שיכולים לחולל "מהפכה שקטה" בזכויות להט"ב, במסלולים עוקפי חקיקה. האם נבחרי הציבור ירימו את הכפפה?

04.06.2020, 12:46 | אור קשת

בעשור האחרון חזינו, בשילוב של פרגון וקנאה, כיצד מדינות העולם החופשי מתקדמות בצעדי ענק לעבר שוויון זכויות ללהט"ב. בארה"ב הגדולה אושרו נישואים גאים כבר ב-2015. עשרים מדינות בארה"ב הוציאו "טיפולי המרה" מחוץ לחוק. אליהן הצטרפו גם גרמניה, מלטה, אקוודור, ברזיל וטוויאן. הורות גאה היא דבר חוקי ומובן מאליו בעשרות מדינות כדוגמת אוסטרליה, קנדה ודרום אפריקה, ובמדינות נוספות כמו ארגנטינה, קולומביה ואירלנד אנשים על הקשת הטרנסית רשאים לשנות את רישום המין על בסיס הצהרה אישית, מבלי להזדקק לאישור מהרשויות.

מדוע דווקא אנחנו, הלהט"בים במדינת ישראל, נותרנו מאחור? הרי מבחינת דעת הקהל - ישראל מתקדמת אפילו יותר מחלק מאותן מדינות פרו-להט"ביות. סקרים מוכיחים בעקביות שרוב מוצק בציבור הישראלי תומך בזכויות להט"ב.

צעדת מחאה של קהילת הלהט"ב בעקבות חוק הפונדקאות (ארכיון), צילום: תמר אוחנה צעדת מחאה של קהילת הלהט"ב בעקבות חוק הפונדקאות (ארכיון) | צילום: תמר אוחנה צעדת מחאה של קהילת הלהט"ב בעקבות חוק הפונדקאות (ארכיון), צילום: תמר אוחנה

ה"תקיעות" הזאת לא קשורה לדעת הקהל, אלא לפוליטיקה. היא יושבת על מפגש האינטרסים בין מפלגות שעוינות את הנושא הלהט"בי ויתנגדו לו בחירוף נפש, לבין מפלגות שאמנם לא עוינות את הנושא הלהט"בי, אך גם לא מוכנות לסכן עבורו את השקט הקואליציוני. למעט הבלחה פרו-להט"בית מצומצמת וקצרה בתקופת ממשלת הליכוד-יש עתיד בשנים 2015-2013, רוב העשור האחרון התנהל ברוח התקיעות הזאת.

העשור הזה, שבמהלכו קהילות גאות בחו"ל ניפצו אינספור תקרות זכוכית בקצב מסחרר, חלף בתחושה שמעלינו, בישראל, לא ניצבת תקרת זכוכית - אלא תקרת בטון. למזלנו, בעשור הזה בתי המשפט המשיכו למתוח את הזכויות שלנו עד לקצה במסגרת החקיקה הקיימת, וחברי כנסת נעדרי סמכויות ביצועיות משורות האופוזיציה התייצבו לצד המאבק הגאה, אך במסדרונות השלטון - בממשלה ובקואליציה - היו מעט מאוד בעלי ברית מחויבים לעבוד איתם.

כעת נשאלת השאלה האם דווקא הממשלה הפריטטית החדשה עשויה לבשר על היפוך מגמה? האם מתגבשת אפשרות לתרגם את דעת הקהל האוהדת לשינוי ממשי בשטח? לתשובה יש היבט פסימי והיבט אופטימי. ההיבט הפסימי הוא שההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לכחול-לבן לא מבשרים על מחויבות פוליטית לזכויות להט"ב בחקיקה. מסתמן שהווטו האוטומטי של המפלגות החרדיות בנושאי דת ומדינה (שזכה לכינוי המכובס "סטטוס-קוו") - כאן להישאר גם בשנים הקרובות.

שוב מיעוט יכופף את רצון הרוב, שוב נזכה לראות הצעות חוק פרו-להט"ביות פוגשות חומה בצורה של משמעת קואליציונית, ושוב חברי כנסת שלפני זמן קצר הבטיחו לקהילה הגאה את השמיים והכוכבים, יברחו מהמליאה במקרה הרע או ירימו יד נגד הקהילה הגאה במקרה הגרוע. הלסת כנראה לא תישמט מתדהמה, ועדיין זה יהיה מאוד מאכזב ומקומם.

אך יש גם היבט שני לתשובה - היבט שחשוב לשים על השולחן באופטימיות זהירה: שרים חדשים נכנסו למשרדי הממשלה, וחלקם חולשים על סמכויות ותקציבים שיכולים לחולל "מהפכה שקטה" בזכויות להט"ב, במסלולים עוקפי חקיקה. שר הרווחה הגאה הראשון, איציק שמולי, מחזיק בסמכויות שנוגעות לרישום הורות גאה, לאימוץ ילדים בידי בני זוג מאותו מין, למאבק באפליית טרנסג'נדרים בשוק העבודה ולתקצוב מעני רווחה ללהט"ב בסיכון. שר המשפטים הנכנס, אבי ניסנקורן, מחזיק ביכולת לקדם נהלים שיקלו על טרנסג'נדרים את הליכי הרישום המגדריים, ועל בני זוג מאותו מין את הליכי הפונדקאות המתבצעים בחו"ל. שר החינוך הנכנס מהליכוד יואב גלנט, שתפיסת עולמו ביחס לקהילה הגאה רחוקה מאוד מזו של "שר ההמרה" וקודמו בתפקיד, יכול לפתוח לארגוני הקהילה הגאה דלתות במשרד החינוך. השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, יכולה לקדם קמפיין ממשלתי נגד להט"בופוביה ולסייע ללהט"ב בגיל השלישי שסובלים מבדידות וניכור חברתי. גם לחבר הכנסת הגאה איתן גינזבורג, שמחזיק בשני תפקידים פרלמנטריים משמעותיים (יו"ר סיעת כחול-לבן ויו"ר ועדת הכנסת), תהיה בוודאי אפשרות לחלץ הישגים לטובת הקהילה, ואלה דוגמאות חלקיות בלבד.

בעיתוי לא מקרי, לאחר השבעת הממשלה החדשה ובפתח חודש הגאווה, פרסמו היום ארגוני הקהילה הגאה תוכנית עבודה מפורטת מול הכנסת והממשלה. התכנית הזו פורשת לראשונה בפני מקבלי ההחלטות את דרישותיה וצרכיה של הקהילה הגאה בכל תחומי החיים - בחקיקה, במדיניות, בנהלים ובמשאבים.

האם נבחרי הציבור של כחול-לבן-העבודה ובאגף הליברלי בליכוד ירימו את הכפפה ויעשו את מה שנדרש? יש לקוות שכן. החמצת ההזדמנות שעומדת לפתחם תהיה פספוס בקנה מידה היסטורי. הפעם - הקהילה הגאה לא תסתפק בהצהרות ריקות או בפירורים.

הכותב הוא עו"ד אור קשת, מנהל קשרי הממשל של ארגוני הקהילה הגאה מטעם האגודה למען הלהט"ב

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות