אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הקברניט

כך הצליח מפציץ עיראקי לתקוף את נתניה במלחמת ששת הימים

בעוד ישראל היכתה במדינות ערב בשטחן, הופתע צה"ל בעצמו: טופולב 16 מגודל חדר בהצלחה לשמי הארץ, הסתובב בשטחנו והרג חיילים ואזרחים במתקפת התאבדות. כיצד הצליח צוותו לעשות זאת, ולמה המשימה נחשבה לכישלון מביך?

06.06.2020, 16:44 | ניצן סדן

שלום, כאן הקברניט; מבצע "מוקד" שפתח את מלחמת ששת הימים נחשב לאחת ההברקות הכי מרשימות בהיסטוריה של התעופה הצבאית - תכנון מעולה וביצוע מדויק שמחק את כוחן האווירי של מדינות ערב בהפתעה גדולה.

אבל תוך כדי מבצע מוקד, הופתעה גם ישראל עצמה: חיל אוויר אחר הוציא לפועל מתקפה עמוק בשטחנו, הצליח להפציץ עיר ולהרוג רבים. היום נדבר על המתקפה הזאת, וננסה להבין איך חדר מפציץ אויב לשמי הארץ כשכל חיל האוויר באוויר.

לטורי הקברניט הקודמים

סיפורנו מתחיל בשישי ביוני, היום השני למלחמה; צל גדול נצפה כשהוא מלטף את הרי ירדן ומתקדם מערבה אל הרי שומרון. השעה היתה שש בבוקר ותושבי העיר טול כרם יכלו לשמוע היטב רעם מנועים, ומשכימי הקום גם ראו מטוס גדול ומשונה חולף ונע אל שטח ישראל. היה זה מפציץ כבד מדגם טופולב 16, שעשה את כל הדרך מעיראק לישראל ועליו מטען קטלני: שש פצצות FAB500 בנות חצי טון כל אחת.

מטוסי חיל האוויר במלחמת ששת הימים. מימין: אורגאן, סופר מיסטר, ווטור, מיסטר 4 ומיראז מטוסי חיל האוויר במלחמת ששת הימים. מימין: אורגאן, סופר מיסטר, ווטור, מיסטר 4 ומיראז' | צילום: Emaze מטוסי חיל האוויר במלחמת ששת הימים. מימין: אורגאן, סופר מיסטר, ווטור, מיסטר 4 ומיראז

טופולב 16 באוויר, צילום: NARA טופולב 16 באוויר | צילום: NARA טופולב 16 באוויר, צילום: NARA

המטוס המשיך באין מפריע אל מישור החוף, עד שהטיל צילו על נתניה: שלוש פצצות גדולות צללו אל העיר, פגעו בבניינים באזור רחובות הרצל ורזיאל וזרעו הרס; בנס לא התפוצצה אף פצצה, אך היה די בפגיעה הפיזית כדי להשמיד סניף בנק חדש שאך נפתח בפינת הרצל-אחד העם, לפצוע מספר אזרחים ולהרוג אישה בת 37, ויולט דיין ז"ל.

מנתניה פנה המטוס צפונה ומזרחה, והגיע עד מגדל העמק, שם תקף מרכז מסחרי מטה של הג"א. היעד הבא היה בסיס חיל האוויר רמת דוד, לכיוונו טס המפציץ, אך לא מצא את המטרה. ואולם, זיהה צוותו מטוסי דמה שהוצבו במנחת מגידו ופתח לעברם באש תותחים מהצריחים שבגופו. סוללות הנ"מ של רמת דוד זיהו בשלב זה את המפציץ והשיבו אש, כשהמטוס העיראקי כיוון לעברן ופגע בתותחיו במרחב הבסיס.

תותח נ"מ 40 מ"מ מדגם L70, כמו אלה שהפעיל חיל האוויר , צילום: warrelics תותח נ"מ 40 מ"מ מדגם L70, כמו אלה שהפעיל חיל האוויר | צילום: warrelics תותח נ"מ 40 מ"מ מדגם L70, כמו אלה שהפעיל חיל האוויר , צילום: warrelics

בשלב זה נכנס לקרב סיור מיראז'ים של טייסת 117, שזיהה את המפציץ וסגר עליו; אחד המיראז'ים שב לבסיס בשל מחסור בדלק, אך המטוס השני הגיע עד הטופולב - נעל, שיגר ופגע בו בטיל אוויר אוויר.

המפציץ החל לצלול והתרסק ממערב לעפולה - על בסיס צבאי, מחנה עמוס. 14 אנשי מילואים נהרגו מפגיעת הטופולב, שהיה עמוס בדלק. בהמשך נהרגו שניים נוספים, מפיצוץ מאוחר של אחת הפצצות.

יירוט טופולב 16 (אילוסטרציה) יירוט טופולב 16 (אילוסטרציה) יירוט טופולב 16 (אילוסטרציה)

איך, איך יתכן שמפציץ עיראקי כבד הצליח להגיע לישראל, לחדור בצורה מושלמת את כל ההגנות שלה בזמן מלחמה - שיא המתח והכוננות - ולבצע כמה יעפי תקיפה על כמה מטרות בצורה חופשית? ולמה כשל צוותו בגרימת נזק משמעותי למכונת המלחמה הישראלית? היו פה כשלים לא רגילים משני הצדדים, ועתה ננתח את כולם.

נתחיל בכשל של צה"ל: אף אחד לא היה מופתע ממתקפה אווירית - ביום הראשון למלחמה עט זוג מטוסי האנטר ירדניים על בסיס סירקין והשמיד בו מטוסי נורד ופייפר של ישראל, ולאחר מכן ירה רקטות על מפעל "אביק" בנתניה. מתקפות נוספות מירדן אמנם שותקו כשהשמיד חיל האוויר מטוסים ירדניים על הקרקע, אך היה ברור שאויבים נוספים ינסו לפלוש לשמי הארץ.

נפגעי מפעל "אביק" בנתניה, לאחר מתקפת ההאנטרים של ירדן, צילום: לשכת העיתונות הממשלתית נפגעי מפעל "אביק" בנתניה, לאחר מתקפת ההאנטרים של ירדן | צילום: לשכת העיתונות הממשלתית נפגעי מפעל "אביק" בנתניה, לאחר מתקפת ההאנטרים של ירדן, צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

הטופולב 16 היה מטוס שחיל האוויר הכיר היטב. באותם ימים, היה זה אחד המפציצים הכי מתקדמים בזירה: בריה"מ פיתחה אותו להפצצה גרעינית, כשביכולתו לשאת טילי שיוט ופצצות, ולשרוד בסביבה עתירת-איומים.

המפציץ נשא אמצעי לחימה אלקטרונית ומערכות הטעייה, ורק טובי מטוסי הקרב של זמנו היו יכולים להגיע לגובה ומהירות טיסתו. וגם אז, היה עליהם לחמוק מאש שישה תותחי 23 מ"מ שנשא בצריחים וכיסו כל זווית.

מפציצי טופולב 16 של מצרים נערכים להמראה, צילום: War Thunder מפציצי טופולב 16 של מצרים נערכים להמראה | צילום: War Thunder מפציצי טופולב 16 של מצרים נערכים להמראה, צילום: War Thunder

אמנם "זמנו" היה אמצע שנות החמישים, וב-1967 לא היה קשה להפיל אחד במיראז' נושא טילים שטס פי שניים ממהירות הקול - אך הטופולב 16 עדיין נחשב לאיום מסוכן מאוד מצד מדינות ערב.   

חיל האוויר הישראלי נערך לקראת עימות שכולל טופולבים כאלה: קשה לטעות בו עם צורה ייחודית ומידות של מטוס נוסעים, וטייסינו כבר נתקלו בטופולבים. למעשה, טייסת הטופולב 16 של מצרים היתה אחת המטרות הכי חשובות של מבצע מוקד, והושמדה ממש לפי הספר רק יום לפני כן.

טופולב מצרי במהלך מתקפת חיל האוויר, צילום: אתר חיל האוויר הישראלי טופולב מצרי במהלך מתקפת חיל האוויר | צילום: אתר חיל האוויר הישראלי טופולב מצרי במהלך מתקפת חיל האוויר, צילום: אתר חיל האוויר הישראלי

איך הצליח להתפלח לישראל? ובכן, בבוקר השישי ביוני נראה על המכ"מ הישראלי מטוס גדול בודד שנע מעל ירדן בדרכו לישראל. טכנולוגיות המכ"מ של אז לא איפשרו לקבל מידע מדויק על מידות המטוס - רק לראות שהוא גדול יותר ממטוס קרב וטס לאט ונמוך, מחוץ לכל נתיב תעבורה אזרחי - מידע שמעיד על היותו מפציץ.

אבל באותם ימים הסתובבו הרבה מאוד מטוסים בין ישראל ומדינות ערב - האם זה מטוס ידידותי שחוזר ממשימה, או מתקפת אויב? הבקרה הקרקעית ראתה שזה מטוס בודד, בעוד מתקפות מתבצעות לרוב במבנים - שני כלים ומעלה. ובאותו חלון זמן היה אמור לשוב לישראל מבנה של מטוסי ווטור ארוכי טווח, שנשלחו להפציץ מטרה בעיראק הרחוקה.

ווטור של חיל האוויר. אינו דומה לטופולב, אבל למכ"מ קשה להבדיל, צילום: iaf.org.il ווטור של חיל האוויר. אינו דומה לטופולב, אבל למכ"מ קשה להבדיל | צילום: iaf.org.il ווטור של חיל האוויר. אינו דומה לטופולב, אבל למכ"מ קשה להבדיל, צילום: iaf.org.il

על מסך המכ"מ, נראה שמדובר בווטור בודד שהופרד מהמבנה שלו בעודו חומק מהאויב או - לצערנו - מטוס יחיד ששרד את המשימה. אז את החדירה ניתן להסביר.

ואולם, כשהגיעו דיווחים מנתניה על מטוס גדול שעבר וזרק פצצות, הבין צה"ל שמשהו פה השתבש. כשנפתחה ממנו אש לעבר מגידו, עשה מערך הנ"מ את מלאכתו נאמנה וכמותו גם טייסי 117. חיל האוויר פעל בדיוק כפי שנדרש.

מיראז מיראז' 3 של חיל האוויר | צילום: אתר חיל האוויר הישראלי מיראז

ההתרסקות על מחנה עמוס היא טרגדיה, אך לא ניתן היה לצפות אותה; איש צוות אוויר שמטוסו נפגע ינסה לייצב אותו ולסגת, ואם הפגיעה חמורה - ינסה לבצע נחיתת חירום או לנטוש. טייס שמרסק את מטוסו לתוך בסיס אויב הוא קמיקאז - וזה לא משהו שאפשר להיערך כנגדו.

אבל בעוד הכשל הישראלי מצער אם כי מובן, הכשלים בצד העיראקי הם כמעט פארודיים. כן, חציית הקו בוצעה בצורה מושלמת. אבל לא ידוע אם הגיחה תוכננה כך שתמריא מיד לאחר המתקפה הישראלית, ותטעה את המכ"מ הישראלי; אם כן, שילחו בשמי מדליה למתכנן המבצע.

טופולב 16על הקרקע, צילום: USA DOD טופולב 16על הקרקע | צילום: USA DOD טופולב 16על הקרקע, צילום: USA DOD

ואולם, המטוס המריא עם פצצות FAB500 שלא טיפלו במרעומים שלהן כמו שצריך. לראייה, השלוש שנפלו על נתניה. אני רוצה להבין: הוצאת משימה בתזמון מושלם, אבל בלי ציוד תקין להשלמת המשימה? תן, תן בחזרה את המדליה. ואם לא די בכך, קצין מודיעין קשיש סיפר לי פעם שכשבדק צה"ל את הריסות הטופולב, התברר שמערכת המילוט של המטוס היתה תקולה; הרכיב הפירוטכני שאמור להדוף את כיסאות המפלט היה פג תוקף.

ואם כבר מבטלים מדליות, קשה להבין מה עבר בראשו של קפטן מוחמד חוסיין, טייס המפציץ שהגיע לישראל והחליט להתחיל בתקיפת עיר ולא מטרה עם ערך צבאי. לפי דוקטרינת הפעלת המפציצים של אותם ימים, אם בחרת לבצע הפצצת שיוט (לטוס מעל מטרה ולזרוק פצצות) ולא תקיפה מנגד (שיגור טיל שיוט לטווח ארוך), יש סיכוי סביר שהמפציץ שלך לא יחזור הביתה.

טופולב עם טיל שיוט מדגם רדוגה תחת כנפו. מאפשר תקיפה מרחוק, שמסכנת פחות את המטוס, צילום: Air Power Australia טופולב עם טיל שיוט מדגם רדוגה תחת כנפו. מאפשר תקיפה מרחוק, שמסכנת פחות את המטוס | צילום: Air Power Australia טופולב עם טיל שיוט מדגם רדוגה תחת כנפו. מאפשר תקיפה מרחוק, שמסכנת פחות את המטוס, צילום: Air Power Australia

ולכן, במתאר הפצצה זה, עושים הכל כדי שפגיעות המפציץ החד-פעמי יהיו משמעותיות אסטרטגית: מטה צה"ל בקריה, מסלולי בסיסי חיל האוויר, חניון טנקים גדול - אלו הן מטרות שפגיעה בהן תשבש את הלחימה. יש גם הרבה מטרות שניטרול שלהן יעביר מסר "דיר באלכ" רציני, כמו מחנה הקריה, נמלי המדינה, בית הזיקוק בחיפה ועוד.

יסלחו לי הלבלרים, אבל סניף בנק הפועלים בנתניה הוא לא בדיוק מטרה אסטרטגית. זו הפצצה שבוצעה בטעות. לפי הערכות, צוות המפציץ פשוט לא ידע היכן הוא, ותקף את העיר הכי גדולה שמצא על החוף. ואם לא די בכך, מפקד טייסת 10, היחידה שהוציאה לפועל את התקיפה, הורה במפורש שלא לתקוף חפים מפשע בישראל. זאת, לאחר שהמטכ"ל העיראקי הזהיר מפני תקיפת ריכוזי אוכלוסיה כדי למנוע מצב של מכת-נקמה ישראלית.

אנשי טייסת 10, ביניהם צוות הטופולב שתקף בישראל, צילום: USA DOD אנשי טייסת 10, ביניהם צוות הטופולב שתקף בישראל | צילום: USA DOD אנשי טייסת 10, ביניהם צוות הטופולב שתקף בישראל, צילום: USA DOD

אני מניח שלאחר הפצצת נתניה החליט קפטן חוסיין למצוא מטרה אמיתית אך לא היה בידיו מודיעין - סימוני מטרות על מפות, תצלומי אוויר מעודכנים ועוד. אחרת, לא היה מבזבז זמן על הירקניה, המכולת ושאר חנויות המרכז בנהלל.

גם את בסיס רמת דוד איתר הצוות בטעות: בתחילה פתח באש תותחים על מנחת מגידו, בו עמדו מטוסי-דמה כדי להטעות כוחות אויב. רק לאחר שנפתחה לעברם אש מסוללות הנ"מ של רמת דוד, קלטו העיראקים לאן בכלל צריך לירות.

המטרה: נתניה, צילום: Google Earth המטרה: נתניה | צילום: Google Earth המטרה: נתניה, צילום: Google Earth

אגב, לעיראקים יש גרסה משלהם לסיפור: לטענתם, חדרו לישראל שני מפציצי טופולב 16 ולא אחד, והיה מטוס אחד שהפציץ את בסיס רמת דוד ושב לבסיסו אחרי שהצליח להבריח מטוסי קרב ישראליים באש תותחים - ומטוס אחד שהפציץ את נתניה ויורט בסביבות עפולה.

תקרית הטופולב מזכירה לנו כמה כאוטית היא המלחמה, וכמה חסר ערך זה להיות במקום הנכון ובזמן הנכון אם אינך מוכן לסיטואציה האמורה. אם היה לטייסים העיראקים מודיעין טוב יותר, היו יכולים להסב נזקים גדולים מאוד למאמץ המלחמתי הישראלי, ומי יודע, אולי אפילו היתה מקבלת שם אחר מ"ששת הימים". טיסה נעימה!

תגיות

106 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

106.
מטוסי טופולוב
2 מטוסי טופולוב הגיעו מכוון תאופיק וטסו לכוון מערב בגובה כ30 מטר מעל גבעת ברכת השחיה של תל קציר השעה כ6 בבוקר היו כל כך נמוכים שהורגשה הרוח שהם מייצרים היינו מחלקת צנחנים על ה גבעה ויכולנו לירות עליהם אבל הם נראו גדולים מאוד - משהו כמו מטוסי נוסעים ועד שזהינו אותם במגדיר המטוסים כבר היו מעל לכנרת בטוח שהיו שניים ראינו אותם בברור-
כפר סבא  |  01.08.20
102.
ב-67' בכלל לא היה קשה לחדור לשמי ישראל
מערך הבקרה של חיל האוויר היה פרימיטיבי ובסיסי, עם מכ"ם מרכזי אחד בבסיס חפץ חיים מזרחית לאשדוד וליד גדרה. לא קאו משם שום דבר שטס נמוך, בטח לא בעמק יזרעאל ובשרון. גם נ.מ כמעט לא היה, וסוללת ההוקים של קמ"ג הצליחה להפיל רק מטוס אוראגאן ישראלי שהתקרב בטעות לכור. תכלס העיראקים ביצעו פעולת חדירה מוצלחת, אבל לא ידעו לצאת ממנה בזמן. הנתרסקות במחנה עמוס לא הייתה התאבדות של הצוות כפי שנכתב פה. המטוס פשוט נפגע באזור רמת דוד ונפל שם. סתם מזל רע מאוד שעלה ביוקר.
בני  |  11.06.20
לכל התגובות