אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פחות ממחצית המלט המיובא לישראל מתבצע כיום במחירי היצף צילום: אריאל שרוסטר

בלעדי לכלכליסט

פחות ממחצית המלט המיובא לישראל מתבצע כיום במחירי היצף

רק 44% מיבוא המלט לארץ נעשה במחירי היצף, וזו אחת הסיבות לכך שהוועדה המייעצת התקשתה לייחס את הנזק וההחמרה של מצב התעשייה המקומית ליבוא. חברי הוועדה הודו כי נפגשו גם עם פוליטיקאים ואנשי ציבור שהם בעלי עניין

07.06.2020, 07:04 | נווית זומר

הוועדה המייעצת לשר הכלכלה לעניין היטל היצף החליטה שלא להגדיל את ההיטל על מלט מיובא בהיצף, וקבעה כי המכס המינימלי בגובה של 0.25% על מלט שמיובא מטורקיה ומיוון יישאר על כנו, למרות הפגיעה ביצרני המלט הישראליים. את המניעה מלהעלות את ההיטל היא תולה בהסבר שבליבו מחירי היבוא, כך עולה ממסקנותיה, שהגיעו לידי "כלכליסט".

"יבוא המלט בהיצף עדיין מהווה כ־65% מסך היבוא מטורקיה וכ־%44 מסך היבוא הכולל", נכתב. "שיעור היבוא מטורקיה ויוון גם גדל ביחס ליצור המקומי. חלקה של חברת נשר ירד מתחת ל־50% מהשוק ומהנתונים הכספיים שלה עולה כי קיימת ירידה מתמדת ברווחי החברה לפני מס", מציינת הוועדה.

קראו עוד בכלכליסט

כנגד הטענות שנשר אינה חברה יעילה, קובעת הוועדה כי השיטה שבה היא משתמשת נחשבת למתקדמת (בניגוד לחברת הר־טוב שהשתמשה בטכנולוגיה מיושנת). בכך מאמצת הוועדה את מסקנותיו של הממונה על ההיצף דני טל, כי נגרם נזק לענף וכי מתקיים היצף מטעם יצרנים זרים.

מפעל המלט נשר. פסילת הגדלת ההיטל הוסברה בנסיבות שהשתנו , צילום: אריאל שרוסטר מפעל המלט נשר. פסילת הגדלת ההיטל הוסברה בנסיבות שהשתנו | צילום: אריאל שרוסטר מפעל המלט נשר. פסילת הגדלת ההיטל הוסברה בנסיבות שהשתנו , צילום: אריאל שרוסטר

הוועדה גם דוחה את הטענות על כך שהממונה הסתמך על נתונים שהיו נכונים בזמן בדיקתו הראשונה ב־2019 ולא על נתונים עדכניים, וקובעת שפעל לפי החוק ללא צורך בעדכון.

"גורמים בעלי עניין"

במסמך יש גם רמז ללחצים שהופעלו עליה "הוועדה בחנה את כל טענות הצדדים וקיימה אף דיונים בנפרד לשמיעת נתונים חסויים", נכתב, "ואף קיבלה ובחנה פניות מגורמים ממשלתיים וציבוריים בעלי עניין מצד זה או אחר".

מדוע אם כן החליטה הוועדה שלא לאמץ את מסקנתו של טל, להגדיל את שיעור היטל ההיצף על המלט המיובא בעד 30%, אף שאימצה את קביעתו כי נגרם נזק לנשר? ההסבר הוא כמעט טכני: הוועדה המייעצת הוסמכה לדון רק ביבוא בהיצף שבגינו הוגשה תביעה של יצרניות מלט המקומיות על יבוא מיוון ומטורקיה אך מאז החל גם יבוא משמועתי מקפריסין ומירדן (בעיקר לרשות הפלסטינית), שנגדו לא הוגשה תביעת היצף.

בנוסף לכך סימנט — חברת יבוא המלט נשואת התלונה, הסיטה את היבוא ליצרן טורקי שלגביו לא מצא הממונה כי הוא מוכר מלט בהיצף, ועל כן קבעה הוועדה כי לא הוכח קשר סיבתי כי ההרעה בתוצאות נשר, נגרמה ישירות בגין אותם יצרנים מטורקיה ויוון שבגינם הוגשה התלונה.

"המקרה חריג"

עוד נכתב כי "הוועדה הפכה שוב ושוב כדי לבחון את הקשר הסיבתי בין היבוא בהיצף נשוא חקירה זו, לבין הנזק לתעשייה המקומית, שקיומו אינו מוטל בספק ואף אינו מוכחש על ידי הצדדים. מהנתונים שהציג הממונה ובבחינת הוועדה עולה כי בנוסף ליבוא מטורקיה ומיוון, קיים יבוא של מוצרי התלונה ממדינות נוספות", נכתב "אך יש לציין כי בתקופת הבחינה מחדש, החל מ־2019 חלה ירידה חדה בהיקף היבוא של מוצרי החקירה מיוון וכן חלה עלייה ביבוא מוצרי החקירה מטורקיה... ולמעשה בהשוואה בין מחצית 2019 לעומת מחצית 2018, חלה ירידה של 60% בהיקף הייבוא מיוון וכן חלה ירידה של 14% בהיקף הייבוא מיצרנים טורקיים שעליהם חל היטל ההיצף. זאת לעומת גידול של 130% בהיקף הייבוא מיצרן טורקי שהוחרג מההיטל. על כן הוועדה התקשתה לייחס את הנזק וההחמרה של מצב התעשייה המקומית, ליבוא בהיצף".

שר הכלכלה עמיר פרץ. נדרש לשיקולים משקיים, צילום: קמפיין העבודה- גשר שר הכלכלה עמיר פרץ. נדרש לשיקולים משקיים | צילום: קמפיין העבודה- גשר שר הכלכלה עמיר פרץ. נדרש לשיקולים משקיים, צילום: קמפיין העבודה- גשר

עוד כותבת הוועדה כי "המקרה שלפנינו הינו חריג ומיוחד: פתיחת השוק לתחרות בהתאם להחלטת הממשלה; כניסת יבואנים רבים וכניסת חברות המייבאות קלינקר (החומר שממנו נוצר מלט — נ"ז): 'הר טוב' ו'שפיר', וכן העובדה שהיבוא מיוון פחת משמעותית והיבוא מטורקיה אכן גדל משמעותית אולם, 35% מיבוא זה מטורקיה, אינו בהיצף מחברת Mecdem global".

על כן הוועדה "בהחלטה פה אחד ממליצה לשר להותיר את ההחלטה המקורית בעניין". הוועדה מציינת כי "מסקנותיה מתבססות על מכלול הנתונים — היא "מסכימה עם ממצאי הממונה שקיימת החמרה של הנזק לתעשייה המקומית, אולם לאור גידול בחלקו של היבוא שאינו בהיצף, מצאה הוועדה כי קיים קושי לבסס קשר בין הנזק ליבוא שבהיצף. הוועדה ממליצה לשר לשקול גם שיקולים משקיים, ושיקולי יחסי חוץ".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות