צילום: באדיבות שירות התעסוקה
ניתוח כלכליסט
מענקי העידוד החזירו לתעסוקה פחות מ־100 אלף עובדים
מספר מובטלים קטן יחסית שב לעבודה מאז תחילת החודש למרות שהמענקים למעסיקים זינקו ל־7,500 שקל בראשית יוני. מתחילת ההקלות בסגר שבו לעבודה 300 אלף מובטלים, אבל 70% מדורשי העבודה עדיין בבית. התמיכה ברבע מהם תופסק עד תחילת החודש הבא
מי שקיווה שעד חודש יוני, חודשיים וחצי מאז שהתחיל המשבר, המשק יחזור לעבודה סדירה במהירות בקצב שבו הוא נסגר - התבדה. תורמים לכך הענפים שכמעט לא נפתחו, בידור, תרבות ותיירות. תורמות לכך גם מגבלות הקורונה, שיוצרות אי־ודאות וגם משאירות עובדים רבים מחוץ למעגל העבודה. גםמענקי עידוד התעסוקה שיחלו מחודש יוני ושהאוצר תלה בהם תקוות רבות, עדיין לא עושים שינוי גדול.
קראו עוד בכלכליסט
על פי נתוני שירות התעסוקה מאז תחילת ההקלות במשק ועד אתמול בערב דיווחו 300 אלף מועסקים בחל"ת על חזרתם לעבודה. מתחילת המשבר נפלטו מעבודה 1.05 מיליון איש. יחד עם כ־150 אלף מובטלים שהיו לפני הקורונה מדובר בהיקף מובטלים של 1.2 מיליון. השיא ברגע נתון היה 1.15 מיליון בתחילת החודש שעבר בתאריך 3.5. למחרת דווח על יותר חוזרים לעבודה ממובטלים חדשים.
300 אלף האנשים שדיווחו על חזרה לעבודה מהווים 25% מהמובטלים. ברור שיש תת דיווח. אלא שמנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור מעריך אותו שוב ושוב בכמה עשרות אלפים, כלומר לא משהו שמשנה את התמונה הכללית. יכול להיות שיש גם תופעה של מעסיקים שהחזירו את העובדים "בשחור" בהנחה שימשיכו לקבל דמי אבטלה ויקבלו שכר מופחת מהם. סביר להניח שגם היא בשוליים. מה שתואם את התחושה הכללית של התאוששות איטית של המשק.
מקור נוסף לנתוני עבודה הוא ביטוח לאומי. הוא נהנה מהיכולת להשוות דיווחי עובדים עם דיווחי מעסיקים והנתונים שלו מעט יותר גבוהים. מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר מסר שעד אתמול התקבלו במוסד דיווחים על 336 אלף איש שחזרו לעבודה.
התרחיש האופטימי ביותר של המשבר מניח שבאוקטובר יישארו בישראל 400 אלף מובטלים. כלומר גם לפי נתוני ביטוח לאומי בין 400 אלף לחצי מיליון מובטלים שנמצאים בחל"ת ויש תקוה לחזרתם לעבודה, עדיין לא שבו לעבוד.
חשוב גם לזכור שזרם המובטלים החדשים עדין לא נפסק. כ־110 אלף איש איבדו את עבודתם מאז מועד תחילת ההקלות בסגר ב־19.4. ככל שעובר הזמן, חלק יותר משמעותי מהמובטלים הם מפוטרים ולא מוצאים לחל"ת, כלומר המעסיקים מבהירים שלא יוכלו להחזיר אותם לעבודה. 43% מהמובטלים החדשים מתחילת החודש פוטרו, לעומת 6% מהמובטלים שנרשמו במרץ.
המשמעות: על כל שלושה מובטלים שחזרו לעבודה מאז 19.4, נוסף באותו זמן מובטל אחד. על פי נתוני ביטוח לאומי המצב גרוע יותר ומה־19.4 נרשמו כמובטלים עוד 122 אלף איש.
"כוח הקנייה יורד ומצמצם את הצריכה"
הממשלה בברכת ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוונת לתת למעסיקים שיחזירו את עובדיהם מחל"ת ביוני מענקים של 7,500 שקל. מדאיגה עוד יותר העובדה שלמרות ההכרזה על מענקי העידוד ולמרות שתהליך החקיקה מתנהל במהירות בכנסת, הוחזרו בפועל מתחילת החודש רק 80 אלף עובדים. בהתחשב בעובדה שיש עוד 900 אלף מובטלים זו בוודאי אינה התוצאה המקווה. לא נותר אלא לקוות שיש מעסיקים רבים שמחכים לכך שהחקיקה תעבור בכנסת, לפני החזרת העובדים והם יזכו לוודאות הדרושה. אם מענקי העידוד לא יובילו לתוצאות המקוות, יהיה צורך לחשוב על דרכים דרסטיות בהרבה להחזיר את העובדים למשק.
מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור מסכים שקצב ההחזרה של המשק איטי אבל אומר שלא הופתע. לדבריו, אפשר לסגור משק במהירות אבל לפתוח אותו לוקח זמן. הוא מסביר ש"רבע מכוח העבודה חי על דמי אבטלה שזה לא סכומים מאוד גדולים. כוח הקנייה ירד וזה צמצם את הצריכה שגדלה באיטיות".
שירות התעסוקה מזהיר מאז תחילת המשבר כי ככל שמובטלים יישארו יותר זמן מחוץ לשוק העבודה, יהיה להם יותר קשה לחזור אליו. אבל למרות הקצב האיטי של השיבה לעבודה גראור עדיין דבק בתרחיש האופטימי שלפיו בסוף המשבר כלומר בספטמבר־אוקטובר יהיו בישראל 400 אלף מובטלים, שהם 10% אבטלה. התרחיש הפסימי שהופיע בדו"חות הכלכלנית הראשית של האוצר הוא שיישארו 12%, כלומר 480 אלף מובטלים.
שני התרחישים האופטימי והפסימי מאוד קשים ביחוד למשק שהתרגל בשנים האחרונות ל־4% אבטלה, שנחשב נמוך במיוחד. אלא שגם הם תלויים בכך שהמשק לא יחזור אחורה. סגירה של המשק או מערכת החינוך עלולה להמיט על שוק התעסוקה אסון גדול בהרבה. מבחינה זו יתכן, שהגברת האכיפה של הריחוק החברתי היא אחד הצעדים החיוניים ביותר לשמירה על המשק.
הצעירים עלולים לשלם את המחיר
את הפער בין 900 אלף המובטלים ל־400 אלף שמקווים שיישארו מסבירים בין היתר בקיומם של ענפים שעוד לא נפתחו או שפתיחתם רק החלה. על פי נתוני האוצר 47% מהמועסקים בסוכנויות הנסיעות ומארגני הטיולים ו־45% מהמועסקים בשירותי האירוח הפכו למובטלים. כן איבדו את עבודתם 33% מהמועסקים בתחומי הספורט, הבילוי והפנאי ו־29% מהעובדים בתחומי היצירה האמנות והבידור.
בענפי האירוח והאוכל הועסקו בתחילת המשבר 220 אלף איש ובתחומי האמנות הבידור והפנאי הועסקו בתחילת המשבר 74 אלף איש. כלומר מדובר בסך הכל בכ־300 אלף עובדים בענפים הבעייתיים ובין 100 ל־150 אלף מובטלים. החשיבות שלהם, מציין גראור, היא שיגדילו את הצריכה. זה חיוני למשק ולתחושה של חזרה לשגרה. אבל די ברור שרוב העובדים שלא חזרו מגיעים מענפים אחרים. רבים מהיוצאים לחל"ת מענפי התעופה, התיירות האירוח והבידור הם צעירים.
גם אחרי מתווה דמי האבטלה החדש של שר האוצר ישראל כץ, דמי האבטלה של רובם צפויים להסתיים בסוף החודש. אבל סביר שרבים מהם לא יוחזרו לעבודה עד סוף יוני. המתווה של כץ העניק בעצם לכל מובטל 35 ימי אבטלה נוספים. הוא לא התמודד כלל עם הבעיה של ענפים שמושבתים עדיין מתוקף החלטת המדינה. קשה לראות איך המדינה תוכל להימנע מפתרון של המשך דמי אבטלה לעובדים בענפי התיירות והבידור או לחלופין תשלום מענקים מיוחדים למעסיקים בענפים אלה כד שיחזירו את רוב עובדיהם.
נתוני שירות התעסוקה וביטוח לאומי מבטאים את הקושי למדוד את מספר המובטלים במשק בזמן נתון ואת קצב השיבה לעבודה. התקווה היא שיהיו נתונים מעודכנים יותר עם ההרשמה למענק עידוד תעסוקה משום שלמעסיקים יהיה עניין לדווח על החזרת עובדים כדי לקבל את הכסף.