אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"ישראל היתה ברמת מוכנות נמוכה מהממוצע ב-OECD ללמידה מרחוק בקורונה"

"ישראל היתה ברמת מוכנות נמוכה מהממוצע ב-OECD ללמידה מרחוק בקורונה"

עפ"י מחלקת המחקר של בנק ישראל, בכמחצית מבתי הספר בישראל יש כוח הוראה מיומן טכנית ופדגוגית למעבר ללימוד דיגיטלי; בנושא פערי ההשגים, נמצא כי השגי התלמידים הערבים בישראל גבוהים מאלה של היהודים אם משווים אותו חתך כלכלי-חברתי

09.06.2020, 14:46 | שחר אילן

"ישראל היתה ברמת המוכנות הנמוכה ביותר ב-OECD ללמידה מרחוק בקורונה"

 

רמת המוכנות של ישראל למעבר ללמידה המקוונת במשבר הקורונה היתה נמוכה משמעותית מאשר ממוצע ה--OECD. כך עולה מקובץ ניתוחים בנושאי חינוך שמפרסמת היום מחלקת המחקר של בנק ישראל. ממצא נוסף העולה מהניתוחים היא שההישגים שלבתי ספר ערבים עולים על ההישגים של בתי ספר יהודים אם משווים מוסדות בחתך כלכלי חברתי דומה.

 

 

קראו עוד בכלכליסט

החוקרים בדקו את מוכנות מערכת החינוך בישראל למעבר ללמידה מרחוק. הם מצאו שרק בכמחצית מבתי הספר בישראל יש כוח הוראה בעל מיומנות טכנית ופדגוגית למעבר ללימוד באמצעות כלים דיגיטליים, ומשאבי תמיכה וסיוע טכני מספקים. הבדיקה נעשתה באמצעות התשובות של מנהלי בתי ספר לשאלוני PISA 2018.

לימוד מקוון , צילום: עדי בן ארי לימוד מקוון | צילום: עדי בן ארי לימוד מקוון , צילום: עדי בן ארי

56% מהמנהלים בישראל אמרו שהמורים שלהם הם בעלי מיומנות טכנית ופדגוגית נחוצה לשילוב כלים דיגיטליים בהוראה לעומת ממוצע של 65% ב-OECD. שיעור של 51% בלבד מהמנהלים אמרו שהמורים מקבלים תמיכה מקצועית יעילה המאפשרת להם ללמוד כיצד להשתמש בכלים דיגיטליים לעומת 65% ב-OECD. רק ב-37% מבתי הספר בישראל היו תוכניות לשילוב כלים דיגיטליים בהוראה בתקופה שקדמה לקורונה לעומת 47% ב-OECD.

חוקרי הבנק ממליצים לקדם במהירות הכשרות מקצועיות של צוותי ההוראה ושדרוג של תוכניות הלימודים בסביבה הדיגיטלית. זאת, כדי לקדם אפשרות של סגירה מחודשת של מערכת החינוך בשל גל שני אפשרי של מגפת הקורונה.

בית ספר בכפר מנשיה זבדה  (ארכיון), צילום: עמית מגל בית ספר בכפר מנשיה זבדה (ארכיון) | צילום: עמית מגל בית ספר בכפר מנשיה זבדה  (ארכיון), צילום: עמית מגל

נושא נוסף שנבדק היה הפערים הגדולים בהישגים בין תלמידים יהודים לערבים. אחת ההשערות לגבי הגורם לפערים היא שהם נובעים מחוסר היעילות של מערכת החינוך הערבית (בהתאמת חומרי הלימוד ובהקצאת המשאבים) . גישה זו מטילה ספק בתועלת שבהגדלת התקציבים לחינוך הערבי, בטענה שהגדלת המשאבים עד כה לא הובילה לצמצום הפערים.

אלא שהשוואה של בתי ספר בחתך חברתי-כלכלי דומה מעלה שההישגים של בתי הספר הערבים עולים על ההישגים של בתי הספר דוברי העברית. ממצאים אלו תומכים בהשערה שפערי ההישגים נובעים בעיקר מהשוני בהרכב הסוציו-אקונומי בין שתי הקבוצות, כלומר מהעוני העמוק במגזר הערבי. הטענה בדבר חוסר יעילות במערכת החינוך הדוברת ערבית ביחס למערכת הדוברת עברית אינה נתמכת בנתונים.

ניתוח שלישי מצביע על כך שרמת ההישגים הלימודיים של תלמידים ששואפים להיות מורים בישראל נמוכה מאשר מרבית מקביליהם במדינות ה-OECD. לנתון זה חשיבות משום שמחקרים מצביעים על מתאם בין הישגיהם של תלמידים השואפים להיות מורות ומורים בבגרותם להישגי המדינות במבחנים הבין-לאומיים.

פער נוסף לרעת ישראל: במרבית מדינות ה-OECD מקצוע ההוראה נתפס כאטרקטיבי יותר בקרב תלמידים להורים בעלי השכלה אקדמית (4.2% לעומת 3.3%) ואילו בישראל מקצוע ההוראה נתפס כאטרקטיבי יותר בקרב תלמידים להורים בעלי השכלה נמוכה מתיכונית (12.4% לעומת 3.3% בקרב בעלי השכלה אקדמית).

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות