אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרישת השופט איתן אורנשטיין: עזיבה תחת עננה צילום: שאול גולן

פרישת השופט איתן אורנשטיין: עזיבה תחת עננה

נשיא המחוזי ת"א בן ה־64 הקדים את פרישתו בשש שנים, והוליד אינספור גרסאות וספקולציות באשר לנסיבות. בשנות כהונתו רכש מומחיות ומוניטין בתחום חדלות הפירעון, אך על פועלו העיבה לאחרונה עננה בדמות קשריו הקרובים עם יו"ר לשכת עורכי הדין הקודם אפי נוה וכן עם עורכי דין שאותם מינה לבעלי תפקיד בתיקי פירוק גדולים

11.06.2020, 08:09 | ענת רואה

ארבע שנים בלבד אחרי שמונה נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, המירוץ לתפקיד נפתח מחדש: השופט איתן אורנשטיין הודיע אתמול במפתיע, במכתב ששלח לכל השופטים, על החלטתו לפרוש מתפקידו ומכס השיפוט.  

קראו עוד בכלכליסט

אורנשטיין (64) היה אמור לפרוש בעוד 6 שנים, אך החליט להקדים את פרישתו. דוברת בתי המשפט מסרה: "הנשיא אורנשטיין ביקש להקדים את מועד פרישתו, זאת לאחר תקופת כהונה מאומצת הכוללת ניהול של ביהמ”ש המחוזי בתל אביב וניהול תיקי מגה בתחום הכלכלי. נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות נעתרה לבקשה".

הודעתו של אורנשטיין הפכה אתמול עד מהרה לשיחת היום בקרב עורכי הדין, והולידה אינספור גרסאות וספקולציות באשר לנסיבות שהובילו לפרישה המוקדמת. מי שמסתמנים כעת כמועמדים המרכזיים להחליף את אורנשטיין בתפקיד הנשיא הם השופטים שאול שוחט וגלעד נויטל. את מחלקת חדלות הפירעון צפוי להוביל השופט חגי ברנר, שכבר היום עושה זאת.

אורנשטיין עוסק בעיקר בתחום חדלות הפירעון. לדברי מפרקים בכירים, הודעתו על פרישה איננה מפתיעה, שכן אורנשטיין ידע שלא יקודם לבית המשפט העליון, מיצה את עבודת הניהול המפרכת של בית המשפט המחוזי, ובנוסף מומחיותו בתחום והמוניטין שצבר יאפשרו לו לעסוק במגזר הפרטי כבורר עסקי מבוקש, להשתכר סכומים גבוהים בהרבה מאשר בשיפוט ולעבוד פחות קשה.

“נילחם בשבילך”

 

מנגד, אי אפשר להתעלם מהעננה שהעיבה בחודשים האחרונים על שמו של אורנשטיין, כשחלק מתכתובת בינו לבין אפי נוה, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין, דלף מתוך הטלפון הנייד של נוה שנפרץ. התכתובת נערכה בעת שאורנשטיין היה ראש מחלקת הפירוקים בבית המשפט המחוזי והיה מועמד לתפקידו הנוכחי כנשיא, תפקיד בו זכה הרבה בזכות החיבור עם לשכת עורכי הדין בכלל ועם אפי נוה בפרט.

"אתה הכי מתאים וראוי ולכן נילחם בשבילך", כתב נוה לאורנשטיין. "אתה תצטרך רק לקיים את ההתחייבות היחידה שסיכמנו". בהמשך כתב לו: "מסתבר שאתה אהוד", ואורנשטיין השיב לו: "אבל לא מגיע לרמה שלך". זו היתה התכתובת היחידה שנחשפה מהטלפון של נוה, אך די היה בה כדי להביך את אורנשטיין, לגרום לבקשות פסילה שהוגשו נגדו ולחרושת שמועות על תכתובות נוספות ומה שאולי יש בהן.

אורנשטיין הוסמך לעורך דין ב־1982, עבד במשרד עו"ד יוסי שגב, קודם עד לתפקיד שותף בכיר, וב־2001 מונה לשיפוט בבית משפט השלום בראשון לציון. בתוך שנים ספורות קודם אורנשטיין לבית המשפט המחוזי, תחילה כרשם ב־2007, ושנתיים לאחר מכן מונה כשופט קבוע בבית המשפט, במחלקת הפירוקים ופשיטות הרגל, תחת השופטת ורדה אלשיך.

בעת שאלשיך היתה ראש המחלקה, היא ניתבה אליה את כל התיקים המעניינים והמתוקשרים ואורנשטיין טיפל בעיקר בתיקי פשיטות רגל קטנים. ב־2013 פרשה אלשיך מתפקידה, ואורנשטיין מונה במקומה להוביל את המחלקה, ואימץ בדיוק את אותו הסגנון: הוא נהג לנתב אליו את כל תיקי חדלות הפירעון המתוקשרים והגדולים, והשופטים האחרים במחלקה טיפלו בתיקים הקטנים יותר. התיק הראשון הגדול של אורנשטיין היה אי.די.בי, אז של נוחי דנקנר. בין היתר טיפל אורנשטיין בפשיטת הרגל של אליעזר פישמן ובהסדר החוב בדלק נדל"ן.

בניגוד לשופטת אלשיך, שהסתכסכה עם לשכת עורכי הדין, אורנשטיין זיהה כבר בתחילת הדרך את הכוח של הלשכה ופעל לשמור על יחסים הדוקים עמה. באוגוסט 2018 פורסם במוסף כלכליסט תחקיר שחשף את החיבור בין אורנשטיין ללשכה ואת התרומה שהיתה לו לזינוק המטאורי של אורנשטיין משופט זוטר לנשיאות בית המשפט המחוזי הגדול בישראל.

מינגלינג באילת

 

החיבור ללשכה נעשה דרך יחסים טובים עם אפי נוה וגם בזכות החיבור לעורכי דין מתחום הפירוקים, ששמחו לאמץ את אורנשטיין ולהפוך אותו לאורח הכבוד בכנסים ואירועים שונים שערכו. כך למשל בסוף ינואר 2016, בעת שהמרוץ לנשיאות החל להתחמם ואורנשטיין היה אחד מששת המועמדים, נערך באילת הכנס השנתי של המפרקים, אותו ארגנו כמה מפרקים ששיבצו את אורנשטיין לשלושה מושבים שונים, אחד בכל יום מימי הכנס.

רגע לפני שטס לאילת, קיבל אורנשטיין בקשה משניים מהמארגנים, עורכי הדין יניב אינסל ורמי יולוס, למנות אותם כמפרקים של חברת אקסיום גלובל אינווסטמנט. הבקשה הוגשה מטעם בעלי השליטה, ובניגוד להלכה המקובלת שחברה בחדלות פירעון ובוודאי בעלי מניותיה אינם יכולים לבחור לעצמם מפרק שיידרש לחקור את התנהלותם. אורנשטיין לא מצא לנכון להעביר את התיק לשופט אחר, אף שהשתתף במקביל בכנס של אינסל ויולוס, ובסופו של דבר, בהחלטה מפתיעה ביותר, מינה דווקא אותם לכהן כבעלי תפקיד. שכר הטרחה שביקשו השניים היה 13.9 מיליון שקל. אלא שכיום התיק בטיפולו של השופט חגי ברנר, שדחה את הבקשה לאחר התנגדויות חריפות, ופסק לשניים רק 1.5 מיליון שקל.

חודשיים אחרי אותו הכנס, ובהשפעתו של נוה, שהיה בעל קשרים טובים מאוד עם שרת המשפטים דאז איילת שקד, החליטה שקד למנות את אורנשטיין לנשיא, אף שהמועמד המועדף עליה היה השופט יעקב שנלר.

על ניהול בית המשפט יש לעורכי דין בעיקר שבחים על אורנשטיין: "לפני שאורנשטיין מונה כנשיא, המחוזי בתל אביב היה בשפל. עורכי דין היו עושים הכל כדי לא להגיע לתל אביב, והיו מגישים את כל ההליכים שלהם לבית המשפט המחוזי מרכז, שהנשיאה שלו היתה הילה גרסטל", אומר ל”כלכליסט” עו"ד מוכר. "בתוך זמן קצר אורנשטיין הביא לשינוי של המצב הזה".

מפרק מוכר אחר הוסיף: "כמו כל אחד, יש כאלה שאוהבים מאוד את אורנשטיין ויש שלא. ומנגד, גם לנשיא אורנשטיין היו את אלו שמועדפים עליו יותר ואת אלו שפחות. אורנשטיין לקח כמה עורכי דין בינוניים, מינה אותם בתיקי ענק והפך אותם למשהו אחר".

אורנשטיין, שצמח במשרד יוסי שגב, נחשב כתומך בשכר טרחה של בעלי תפקיד, ולא התרגש מכך שהמפרקים מרוויחים מיליוני שקלים על גבם של נושים שנותרים עם החוב. אורנשטיין אהב לשלוט בהליך ולקבוע לבדו את מי ימונה כבעל תפקיד, ולא תמיד ראה בעין יפה “התערבות” מצד כונסת הכנסים הרשמית, הכנ”רית סיגל יעקבי, שביקשה להמליץ על בעלי תפקיד או להגביל את שכרם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות