צילום: canva
מורעבים: הקורונה עשויה להיות המכה שתהרוג את ענף המסעדנות בישראל
"הקורונה הכלכלית" פגעה בכל הענפים במשק, אבל לענף המסעדנות מדובר במכה אחת יותר מדי, כאשר הערכות מדברות על סגירה של 4,500 מסעדות עד סוף השנה. שוחחנו עם רו"ח משה (מושיק) טל מפירמת רואי החשבון שטיינמץ עמינח ושות', כדי להבין מה המדינה עשתה לא נכון בטיפול בענף, וכיצד ניתן לתקן חלק מן העוול
מוגש מטעם DUN'S 100
הערכות הממשלה הנוכחיות למשק בשנה הבאה, מדברות על אבטלה צפויה של בסביבות חצי מיליון איש בישראל לתחילת שנת 2021 (וזאת בהנחה שלא תהיה החמרה בתחלואה בדמות "גל שני" של וירוס הקורונה). השפעות המיתון הישראלי והגלובלי נוכחת מאד בחיינו כבר היום, אולם ההשפעה של מיתון מתמשך עשויה לחסל מספר ענפים פגיעים במיוחד. אחד מהם הוא ענף התעופה למשל, שנתפס כמזוהה עם הפצת הנגיף. ענף נוסף המצוי בסכנה לקריסה ממשית הוא ענף המסעדנות: אנשים במשק חנוק וללא תקווה לצמיחה, לא הולכים יותר מדי למסעדות, שהרי מדובר בהוצאה גדולה יחסית, במיוחד עבור צורך שאפשר למלא אותו גם על ידי הכנת טוסט ואכילתו מול הטלוויזיה.
רצוי להבהיר: כאשר אנו מדברים על קריסה של ענף, אנחנו לא מדברים על סגירתן של כל המסעדות בישראל, אלא על מצב שבו מה שהיה הוא לא מה שיהיה: נראה פחות מסעדות מבעבר (יותר יסגרו מאשר יפתחו), נראה יותר מסעדות עממיות, ונראה שעקומת הצמיחה של הענף משתטחת. אנשים שעובדים כיום בענף המסעדנות לא יעבדו בו לאחר מכן. חלקם ימצאו עבודה אחרת, וחלקם לא.
האמת היא, שמי שמסתכל על ענף המסעדנות רק דרך הקיטון הצפוי בהכנסות עקב וירוס הקורונה, מפספס את התמונה המלאה והעגומה. שוחחנו עם רו"ח משה טל ממשרד שטיינמץ עמינח ושות', אשר אחראי בשטיינמץ עמינח על ליווי וטיפול של לא מעט מסעדות, כדי להבין את בעיות העומק של הענף, ואיפה טעתה המדינה במתן הפיצויים למסעדנים.
"לא ליקקו דבש גם לפני הקורונה"
משה טל הינו שותף מנהל בשטיינמץ עמינח ושות'. במסגרת עיסוקו, הוא מלווה מספר רב של מסעדות בכל מיני גדלים כבר שנים רבות. לפי טל, ענף המסעדנות כבר שנים לא מלקק דבש, ומצוי במשבר שהקורונה היא רק השיא שלו.
טל: "המסעדות נכנסו לשנת 2020 בצורה לא טובה גם בלי הקורונה. בשנה שעברה נכנס לתוקפו "חוק הטיפים", שהוא מדיניות שבאה כתוצאה מפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה, לפיה יש לקחת בחשבון ולחשב את הטיפים המשולמים למלצרים כחלק מחישוב שכר הברוטו של העובד. היות והכסף הזה "הולך" למלצרים, יש לחשב את ההכנסה הזאת בתוך הסכום שמשולם על ידי המעסיקים. משום כך, יש לגזור את הזכויות הסוציאליות של המלצרים, בהתאם להכנסותיהם מתוך הטיפים. המשמעות היא שברוב המקרים, מעסיקים נדרשו לשלם למלצרים יותר פיצויי פיטורים, להגדיל את הפרשת הסכומים לפנסיה שלהם, להגדיל את ההפרשות בגינם למס הכנסה וביטוח לאומי וכדומה.
מלצרים הם עובדים מוחלשים יחסית, ואני לא אומר שאין צדק לתת להם את הזכויות שלהם. עם זאת, ענף המסעדנות התנהל שנים בדרך מסוימת, ולפתע שינו אותה כך שהוצאות המסעדנים גדלו. המסעדנים ששולי הרווח שלהם פחות טובים נפגעו מזה. עם זאת, מדובר במכה קלה בכנף יחסית, לעומת הגזרה המשמעותית יותר של היטל עובדים זרים שנדרשו לשלם למפרע למבקשי מקלט".
מה היה הסיפור שם?
טל: "מבקשי מקלט בישראל הם אנשים חסרי מעמד, שישראל לא בולעת ולא מקיאה. אמנם אין להם רישיון לעבוד מתוקף היותם חסרי מעמד, אולם המדינה אפשרה להם לעבוד כדי שלא יפנו לפשיעה וכדומה. היות והם עבדו בצורה שאינה חוקית באופן רשמי, המעסיקים שלהם לא הפרישו להם זכויות בהתאם לחוק. בסוף שנת 2017 החליט בית המשפט העליון כי דווקא כן יש להפריש להם זכויות, ואף לשלם להם את כל הכספים שמגיעים להם בדיעבד. אותם עובדים עבדו בעיקר כשוטפי כלים בהמון מסעדות. כשוטפי כלים: מדובר באלפי שקלים לשנה על ההעסקה של כל מבקש מקלט. מסעדות שהעסיקו כמה מבקשי מקלט לאורך כמה שנים, נדרשו לשלם מאות אלפי שקלים. אמנם ניתנה פריסת תשלומים נוחה יחסית, אבל מדובר בהוצאה ענקית, שלא מעט מסעדות פשוט לא יכולות לעמוד בהן".
אפליה קשה בפיצויים לעסקים
חלק מן הביקורת של הממשלה על רקע ענף המסעדנות, מגיעה מנושא הפיצויים הממשלתיים שניתנו עקב וירוס הקורונה.
משה טל: "הקורונה היא איום ממשי על המשק הישראלי, והממשלה כמובן יודעת זאת. משום כך, הוחלט על מענק סיוע לעסקים עבור השתתפות בהוצאות קבועות, לעסקים שנפגעו כלכלית כתוצאה מן הקורונה. כאשר הגיע נושא המענקים למסעדות בפעימה השלישית, נוצר מצב שלגבי כל עסק לרבות מסעדה שהמחזור השנתי שלה הוא מעל מיליון וחצי שקלים, הוכנס קריטריון נוסף לצורך חישוב המענקים, שהוא שקלול הרווחים של המסעדה. מדובר במנגנון שיוצר עיוות באופן חישוב המענק: לגבי מסעדות שהמחזור השנתי שלהן לשנת 2019 הינו בין שלוש מאות אלף שקלים ועד מיליון וחצי שקלים, המענקים חושבו רק כאחוז מתוך מחזור מרץ-אפריל 2019, בהתאם לאחוז הירידה במחזור של מרץ-אפריל 2020 לעומת מרץ-אפריל 2019. ככל והירידה במחזורים גבוהה יותר, כך אחוז הפיצוי גבוה יותר. המענק המקסימלי במקרה זה הינו עד 15% מהמחזור של חודשים מרץ-אפריל 2019.
עם זאת, לגבי מסעדות שהמחזור שלהן גבוה ממיליון וחצי שקלים, הוכנס לחישוב המענק קריטריון נוסף של רווחיות העסק בשנת 2019 הכולל את מחזור העסקאות, מחזור התשומות והשכר שנחסך מהוצאת עובדים לחל"ת בחודשים מרץ-אפריל 2020. האחוז שהתקבל מקריטריון זה היה נמוך ולעיתים שלילי, מה שגרם לעסקים רבים לקבל פיצוי נמוך משמעותית או לא לקבל פיצוי כלל.
העיוות נוצר מכך שבתוך החישוב של הרווחיות, לא נוטרלו כספי הטיפים לעובדים מתוך רכיב הוצאות השכר שנחסכו, שכן הכסף הזה לא הגיע מהעסק בכלל אלא מהלקוחות! אם היו מנטרלים את הטיפים מן החישוב, לפחות היו מגיעים למקדם רווחיות סביר, אולם משום שמשכורות העובדים חושבו בשקלול כספי הטיפים, נוצרה פגיעה משמעותית במסעדנים, שבפועל לא קיבלו את מקדם הרווחיות המתאים, מה שפגע בהם בגובה המענק שיכלו לקבל. חישוב הוגן של המענק היה אמור לשלם את ההוצאות הקבועות שלהן, שבפועל לא השתנו בתקופת הקורונה, אולם בגלל הקריטריון של הרווח, בפועל המסעדות פוצו חלקית בגין אובדן ההכנסות שלהן.
איך מתמודדים עם זה רואי חשבון?
משה טל: "למרות הוראות לשון החוק, רואי החשבון שטיפלו בבקשה של מסעדנים למענקי פיצויים, ניכו את כספי הטיפים מן החישוב של הרווחיות. משום כך, המון בקשות לפיצויים של מסעדנים עכשיו תקועות אצל מס הכנסה, היות והרשויות לא יודעות להתמודד עם זה. יצאו כמה חוות דעת בעניין זה, שקוראות לנטרל את הטיפים מן השכר של העובדים לצורך תחשיב הרווחיות. כעת ממתינים כולם להחלטה של הרשויות לגבי הגמשת הקריטריונים".
"4,500 מסעדות ייסגרו עד סוף השנה"
בינתיים, נראה שהמדינה לא מסייעת מספיק לעסקים. למרות שמדובר בתקופה שברירית עבור עסקים רבים, כאשר פקחים מטעם עיריית תל אביב נכנסים לבית עסק ורואים לקוחות ישובים בו ללא מסכות, מי שמקבל קנס הוא דווקא הבעלים של העסק. שי ברמן, יו"ר איגוד המסעדנים בישראל פסימי במיוחד, וסבור כי אם לא יהיה שינוי גישה דרסטי מצד המדינה, הענף יקרוס. שוחחנו איתו כדי לשמוע מה צריך לעשות לשיטתו כדי למנוע את קריסת הענף.
שי ברמן:"הענף שלנו הגיע מאד רזה למשבר הקורונה עקב היטל העובדים הזרים, שחיקה בהכנסות וכדומה. סגר הקורונה לא האט את ענף המסעדנות, אלא סגר אותו כליל. חשוב אגב להבהיר שיש איזה מיתוס על זה שחלק מהמסעדות דווקא מצליחות להרוויח על ידי הפעלת טייק-אווי, אבל בפועל רק 15% בערך מן המסעדות מפעילות שירותי טייק-אווי, וממילא מדובר בפעילות שאינה רווחית בפני עצמה.
הטרוניה שלנו היא כלפי הממשלה: הממשלה מדברת גבוהה גבוהה על מענקים ועל הזרמה של שמונים מיליארד שקלים למשק, אולם בפועל בקושי שבריר מזה מגיע למסעדות עצמן כמענק. יתרה מכך, העסקים אינם מקבלים הלוואות, היות והערבות שהמדינה נתנה כערבות לבנקים היא באחוזים מאד נמוכים. גם כעת, אחרי שהסגר הסתיים כביכול, צריך להבין שהחזרה לעבודה היא לא חזרה לשגרה: רוב המסעדות עובדות בהיקף של חמישים אחוזים בערך ממה שהיה לפני המשבר. כפי שהדברים נראים כעת, אנו סבורים שהמשבר ייגרום ל-4,500 עסקים ייסגרו עד סוף השנה.
מה הייתם רוצים לראות?
שי ברמן: "מה שהיינו רוצים בענף המסעדות הוא חזרה לשגרה במודל עסקי שונה. אנו מקווים שהרגולציה בענף, כמו הנושא של רישוי עסקים, היטלי עובדים זרים, מיסוי עודף שקיים בענף וכדומה ישתנו. כמו כן, אנו רוצים לראות שהממשלה משנה פאזה בנושא של מענקים לעסקים, מענקים על החזרת עובדים וכדומה. היבט חשוב נוסף הוא הלוואות בערבות מדינה: המדינה חייבת להיות ערבה ב-60% לפחות כלפי הבנקים, אחרת פשוט לא יינתנו מספיק הלוואות כדי לשקם את הענף."