אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכנסות הכדורגל האירופי בעונה שעברה - הגבוהות בהיסטוריה צילום: רויטרס

הכנסות הכדורגל האירופי בעונה שעברה - הגבוהות בהיסטוריה

לפי הדו"ח השנתי של דלויט, בעונת 2018/19 הכניסו מועדוני הכדורגל באירופה 28.9 מיליארד דולר. עמרי ביתן, מוביל תחום הספורט ב-Deloitte ישראל: "משבר הקורונה וההשפעות הבריאותיות והכלכליות שלו צפוי להכות באופן קשה במיוחד בליגות קטנות כמו הליגות הישראליות"

11.06.2020, 10:07 | שירות כלכליסט

הדו"ח השנתי ה-29 של דלויט (Deloitte) לעונת 2018/19 התפרסם היום (ה') ומראה עלייה בהכנסות הכדורגל האירופי לשיא כל הזמנים - שיא שלבטח לא יישבר בעונה הנוכחית בעקבות ההשפעה והנזק של הקורונה. שוק הכדורגל גלגל בעונה עברה סכום שיא של 28.9 מיליארד יורו, עלייה מ-28.4 מיליארד יורו בעונה שלפני.

קראו עוד בכלכליסט

עלייה בהכנסות ובהוצאות

הפערים בין חמש הליגות הגדולות באירופה (פרמיירליג, לה ליגה, סריה A, בונדסליגה, ליג1) צמחו. הליגות הגדולות אחראיות ל-17 מיליארד יורו מההכנסות של הכדורגל (59%) - עלייה של 10% מהעונה שעברה. כ-10% משאר ההכנסות (2.9 מיליארד יורו) שייכים לליגות המשנה של הליגות הגדולות. 20% מההכנסות שייכים לליגות האחרות שאינן מחמש הליגות הבכירות (כולל ישראל) בעוד שאופ"א, פיפ"א וארגוני העל של הכדורגל אחראים ל-9% מההכנסות של הכדורגל (2.9 מיליארד יורו). שאר הליגות שאינן הליגות הבכירות מכניסות 700 מיליון יורו (2%).

הליגה המכניסה ביותר היא הפרמיירליג האנגלית - 5.581 מיליארד יורו, עלייה של 7% מהעונה שעברה. 59% מההכנסות הן מזכויות שידור, 28% מחסויות ופעילויות מסחריות ו-13% מימי משחק (כרטיסים ומנויים). הליגה הספרדית נהנתה משיעור העלייה הגדולה ביותר בהכנסות (10%) ל-3.375 מיליארד יורו (54% מזכויות שידור, 30% חסויות ו-16% ימי משחק). בבונדסליגה נהנו מעלייה של 6% בהכנסות ל-3.345 מיליארד יורו (44% זכויות שידור, 25% חסויות, 16% ימי משחק, 15% פעילויות אחרות - בעיקר דמי חברים והעברות); בסריה A האיטלקית נהנו מעלייה של 11% ל-2.495 מיליארד יורו (59% זכויות שידור, 30% חסויות ו-11% ימי משחק), עם זאת יש לציין שיובנטוס אחראית למחצית מהגידול בהכנסות מסחריות. בצרפת נהנו מעלייה של 12% בהכנסות ל-1.9 מיליארד יורו (47% זכויות שידור, 22% חסויות, 11% ימי משחק ו-20% פעילויות אחרות, בעיקר רווחי העברות).

ליברפול נגד מנצ ליברפול נגד מנצ'סטר סיטי, פרמיירליג | צילום: איי אף פי ליברפול נגד מנצ

השכר בחמש הליגות הגדולות עלה ב-1 מיליארד יורו בסך הכל ל-63% מההכנסות.

הפרמיירליג משלמת 3.579 מיליארד יורו לשחקנים (61% מההכנסות), הליגה הספרדית משלמת 2.09 מיליארד יורו (62%), הבונדסליגה 1.798 מיליארד יורו (54%), הליגה האיטלקית 1.75 מיליארד יורו (70%) והליגה הצרפתית 1.389 מיליארד יורו (73%).

חמש הליגות הגדולות יצרו רווח תפעולי של 1.4 מיליארד יורו - עלייה של 7% מהעונה שלפני. עם זאת, הפרמיירליג האנגלית רשמה הפסד של 165 מיליון ליש"ט - העונה השנייה בשש העונות האחרונות שבה נרשם הפסד. החוב הקולקטיבי של המועדונים בפרמיירליג עומד, בפעם הראשונה מאז 2008/09, על יותר מ-3 מיליארד ליש"ט.

בדלויט ממליצים למועדונים להשקיע סכומים בכדורגל הנשים ומציינים שזו "הזדמנות" לאור העלייה הגדולה במספר האוהדים במגרשים, הצופים והעניין של חברות מסחריות ובעלי זכויות שידור במשחקי הנשים.

לפי דלויט, הקיטוב והפערים הכלכליים בכדורגל העולמי – בין ליגות ובתוך ליגות – צפויים להתגבר, כאשר לליגות חזקות סיכוי טוב לשמירה על זרמי הכנסות ארוכי-טווח המוגנים בחוזים ארוכים, בעוד מועדונים וליגות קטנות תלויים יותר בהכנסות מיום המשחק ובחוזי חסות המתחדשים מעונה לעונה.

ומה קורה מחוץ לליגות הבכירות?

מבין הליגות האחרות, הליגה המכניסה ביותר היא הליגה הרוסית עם הכנסות של 752 מיליון יורו (הרוב - 436 מיליון יורו - מחסויות). הליגה הטורקית מכניסה 748 מיליון יורו והליגה ההולנדית 594 מיליון יורו. אחריהן: הליגה הפורטוגלית (440 מיליון יורו), הליגה הבלגית (344), הליגה האוסטרית (256), הליגה סקוטית (240), הליגה הדנית (198), הליגה הנורבגית (146), הליגה השבדית (145) והליגה הפולנית (214). הליגה הישראלית, לפי הערכות, לא מכניסה יותר מ-120 מיליון יורו.

לפי עמרי ביתן, מוביל תחום הספורט בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte ישראל: "ניתוח ראשוני של מומחי Deloitte להשפעות משבר הקורונה על התעשייה מצביע על כך שלמועדוני הפרמיירליג האנגלית קטיעת העונה צפויה להביא לפגיעה בהכנסות של כ-1 מיליארד יורו, מתוכם כחצי יידחו לשנה הבאה (זכויות שידור של משחקים שנדחים) וכחצי מההכנסות שהלכו לאיבוד (מכירות כרטיסים, החזרים בגין דחיית העונה ועוד)".

לפי ביתן: "מידת ההצלחה של הליגות האירופאיות בחזרה בטוחה ומהירה לפעילות, ואיכות הקשר עם נותני החסות וגופי השידור, צפויים להשפיע על האיתנות והחוסן הכלכלי של המועדונים והליגות בצורה שונה. ייתכן שעקב הכנסות בגין שנת 2019/20 (עד 30/6/2020) שנדחות לתחילת השנה העוקבת יכולות להביא אף לשיפור בתוצאות של שנת 2020/21, כאשר עולם הכדורגל מקווה להתאוששות מהירה וחזרה לסביבה כלכלית נורמלית כבר לקראת שנת 2021/22".

מה הצופים רוצים?

לראשונה ביצעה Deloitte סקר בין אוהדי כדורגל בלמעלה מ-30 מדינות במאי 2020, שיא תקופת המשבר.

הסקר מראה שגם עם ההתקדמות הטכנולוגית וההתקדמות בחווית הצפייה הטלוויזיונית – לאוהדי הכדורגל עדיין אין תחליף לחוויה של להיות במגרש – ביקור במגרש צוין כצורת הצריכה המועדפת ביותר של האוהדים, עם יותר מ-40% שדירגו את ההגעה לאצטדיון כצורת הצפייה המועדפת.

אוהדי אתלטיקו מדריד, לפני הקורונה, צילו: עוז מועלם אוהדי אתלטיקו מדריד, לפני הקורונה | צילו: עוז מועלם אוהדי אתלטיקו מדריד, לפני הקורונה, צילו: עוז מועלם

בנוסף מצביע הסקר על החשיבות המתמשכת של הספורט כאפיק לצפייה בטלוויזיה לינארית ('מסורתית') – 90% מהאוהדים העידו שהם צופים בכדורגל בשידורי טלוויזיה רגילים (כבלים, לווין וכד') בעוד ש-50% בלבד העידו שהם צופים בכדורגל דרך שירותי סטרימינג או צפייה אינטרנטית. אפילו לצורך צפייה בתקצירים והיילייטס (רגעי שיא) - 72% דיווחו שצופים בהם בטלוויזיה המסורתית ו-60% בלבד בצפייה אינטרנטית, כאשר באינטרנט מכשיר הצפייה הנפוץ ביותר היה המובייל.

הסקר התמקד בנקודות נוספות ביחסם של אוהדי הכדורגל למשחק, כגון: מידת שביעות הרצון מפורמט הליגות והתחרויות המקומיות והאירופאיות; היחס לליגות הגדולות שמקיימות אירועים ומשחקים מחוץ למדינת המוצא; ערוצי האינטראקציה הדיגיטלית עם הקבוצות ועם שחקנים ועוד. 56% מהאוהדים תומכים בפורמטים הנוכחיים, 24% תומכים בהקמת סופרליג אירופאית, 63% מתנגדים ל"סגירת" הליגות או המפעלים האירופאיים.

ביתן: "כמובן שבנקודת הזמן הנוכחית, עם משבר הקורונה שמכה בתעשיית הספורט ובכלכלה בכלל, המציאות הכלכלית הנשקפת מהדו"ח נראית כעולם אחר מזה אותו אנחנו חווים כיום, אך יש מגמות העולות מהדו"ח שיילכו ויתעצמו לאור המשבר. ולגבי ישראל: משבר הקורונה וההשפעות הבריאותיות והכלכליות שלו צפויים להכות באופן קשה במיוחד בליגות קטנות כמו הליגות הישראליות, אך החזרה המוקדמת והמוצלחת למגרשים עשויה לייצר הזדמנות למועדונים לחזק את הקשר ולפתח את האינטראקציה עם האוהדים בערוצים חדשניים, לתת הזדמנות לשחקנים צעירים ולחשוב על אפיקי התקדמות וצמיחה חדשים שאולי לא היו במוקד הפעילות עד לפני מספר חודשים".
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות