אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
 מחיאות כפיים לא יצילו את בתי החולים הציבוריים צילום: דוברות לניאדו

דעה

מחיאות כפיים לא יצילו את בתי החולים הציבוריים

הממשלה שהבטיחה פיצוי כספי על אובדן הכנסות ועלויות גבוהות של כח אדם שנגרמו בגל הראשון של הקורונה, שכחה כנראה שהבטחות צריך גם לקיים

12.06.2020, 07:32 | נדב חן

לפני כחודש וחצי, קלטנו בבי"ח לניאדו בנתניה, 20 מטופלים חולי קורונה שהגיעו אלינו מבית אבות. ערב קודם, קיבלנו טלפון מהנהלת משרד הבריאות, בבקשה שנעשה את המאמץ ונכפיל ביום אחד את תפוסת מחלקות הקורונה והסכמנו מיד.

קראו עוד בכלכליסט

בשיא המשבר טיפלנו בלניאדו בכ-40 מטופלים בו זמנית, מתוכם 9 מונשמים. לשמחתי הרבה ידענו הצלחות רבות בטיפול, מטופלים שהיו במצב קשה מאד יצאו מהמחלקה כשהם בריאים ועל הרגליים.

לאורך כל הדרך קיבלנו הוראות ברורות מהרגולטור - משרד הבריאות - בנוגע לבינוי המחלקות, רכש ציוד ומכשור רפואי, קניית ציוד מיגון והגדלת כח האדם בתחום הנקיון, האבטחה, המעבדות וכמובן משמרות כפולות של רופאים ואחיות, בעקבות הצורך של אנשי ונשות הצוות לנוח לאחר עבודה בביגוד מיגון מלא.

בית החולים לניאדו, נתניה, צילום: מאיר פרטוש בית החולים לניאדו, נתניה | צילום: מאיר פרטוש בית החולים לניאדו, נתניה, צילום: מאיר פרטוש

"אנחנו נדאג למלא את הבורות התקציביים"

לצד ההוראות הללו, קיבלנו אינספור הבטחות ממוסמכות – הכספים הללו ישולמו לכם בהמשך. האמירה של המדינה היתה "אל תחכו לכסף, רוצו מהר וטפלו בחולים, אנחנו נדאג למלא את הבורות התקציביים שנוצרו".

במקביל לפעילות במחלקות הקורונה, עצרנו כמעט לחלוטין על פי הוראות המשרד את הפעילות הניתוחית שלא דחופה, ובנוסף, חווינו ירידה גדולה בפניות למיון, לאישפוז וגם בילודה – מטופלים רבים פחדו להגיע לבית חולים שמאושפזים בו חולי קורונה (חשש לא מוצדק היות ומחלקות הקורונה הינן מבודדות לחלוטין) הפעילות הזו שווה עשרות מליוני שקלים. עבורי כמנכ"ל לניאדו היא שווה 30 מיליון שקל, בתקופה של חודשיים שבהם עצרנו את הפעילות.

לבתי חולים ציבוריים אחרים כמו הדסה, שערי צדק, מעייני הישועה או בתי החולים בנצרת – הפעילות הזו שווה עוד מאות מליוני שקלים אם לא הרבה יותר מכך. ואם לא די בגירעון תקציבי, הרי שהתרומות מחו"ל חדלו להגיע בשל המשבר הכלכלי.

המשמעות של אובדן ההכנסות והגדלת ההוצאות, היא בור תקציבי עצום שמהווה סכנה ממשית להמשך התפעול השוטף של בתי החולים. אנו, בתי החולים הציבוריים משלמים בעצמנו את משכורות העובדים ותשלומי הספקים מדי חודש ולא זוכים מדי שנה למענקי איזון נדיבים. נלחמנו בכוחות עצמנו אל מול המגיפה הזו, נענינו לקריאות הממשלה לצאת לקרב, אך כשמגיע הזמן לקיים את ההתחיבויות הכספיות שניתנו לנו, אנו זוכים להרבה אמפתיה ואוזן קשבת, אבל לא לכסף.

חשוב להבין, כבר כיום אנו מצמצמים את התשלומים לספקים. לניאדו שילם רק 40% ממה שהספקים אמורים לקבל. בחודש הבא אם הכספים לא יגיעו - המצב אף יחמיר.

כיצד מצפה הממשלה שנמשיך להיערך לגל שני של קורונה? האם מישהו חושב שהספקים ימשיכו לספק בהתנדבות סחורה ששווה מליוני שקלים? האם מישהו מצפה שאם חס וחלילה נגיע לגל שני עם ספקים ממורמרים ומתוסכלים הם יעמדו לימין המערכת ברגעים קשים?

בית החולים לניאדו נמצא בתוכנית הבראה מוצלחת, אלא שהמצב הנוכחי מחזיר אותו אחורה כמעט לתחילת התהליך. ולכן, על הממשלה לעמוד בהתחיבויותיה, ולעשות זאת מהר. תנו פיתרון אמיתי לתיקצוב המערכת, ואל תחכו עם החמצן הזה, עד שהחולה ימות. 

נדב חן הוא מנהל בית החולים לניאדו בנתניה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות