אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ישראל זקוקה ל"ניו דיל" כדי להיחלץ ממשבר הקורונה

דעה

ישראל זקוקה ל"ניו דיל" כדי להיחלץ ממשבר הקורונה

נתוני הצמיחה והאבטלה המדאיגים והתחזיות הקודרות מחייבים את קברניטי המשק לשלוף מהבוידעם תוכניות להשקעות ציבוריות בתשתיות לאומיות שיתנו עבודה לעשרות אלפי מובטלים וימנעו את החרפת המשבר

12.06.2020, 07:31 | מרדכי איש שלום

ההשפעות הכלכליות העגומות ותופעות הלוואי החברתיות של משבר הקורונה לא יחלפו במהרה. הירידה בתוצר ברבעון הראשון של 7.1% היא רק קצה קצהו לצפוי לנו ברבעונים הבאים. הירידה מוטה כלפי מטה, מכיוון שהסגר המלא הופעל במחצית מרץ, כאשר הפעילות המשקית בינואר-פברואר היתה פחות או יותר נורמלית.

קראו עוד בכלכליסט

הירידה ברבעון השני עלולה להסתיים בכ-20% - כפי שקרה בצרפת, ספרד ואיטליה. לאור הירידה הדרסטית בביקושים המקומיים והעולמיים, פועל יוצא לגלי הפיטורים ההמוניים ושיעורי אבטלה מצמררים בכל העולם, ישראל עלולה לסיים את 2020 עם חצי מיליון מובטלים, קרי שיעור אבטלה של 12% וירידה בתוצר של 8%, כאשר ב-2021 במקרה הטוב האבטלה תרד ל-8% והתוצר לא יצמח ביותר מ-4%.

האבטלה העמוקה הן בישראל והן בעולם משמעה כי ההתאוששות הכלכלית לא תנבע מצריכה פרטית, מייצוא, או השקעות פרטיות. ההתאוששות של ענפים כמו תיירות, הארחה והסעדה ועסקים לשוק המקומי תהיה אטית מאוד, מלווה בפיטורים בהיקף רחב.

על פי תחזיות ה-OECD, היקף הסחר העולמי יקטן בכשליש והפגיעה בענפי התעשייה והרכב יהיו כפולים מאשר במשבר העולמי של 2008-9. מי שחושב שתעשיות ההייטק שלנו יצליחו לחמוק מהצונמי הכלכלי - כדאי שיתעורר מהר. חברות גדולות כקטנות שלחו חלק מעובדיהן לחל"ת או החלו במסע של פיטורים.חברות הון סיכון החלו לכווץ את השקעותיהן ולהתרכז בעיקר בסיוע לחברות הפרוטפוליו, שמשמעו חיסול של סטארט-אפים.

התוכניות הממשלתיות של סבסוד שכר או הכשרות מקצועיות, סופן להכשל, כיוון שהבעיה הפעם איננה של כישורים אלא של ביקושים. הישועה לא תגיע מהצריכה הפרטית, ההשקעות הפרטיות (בציוד, מכונות, מבנים ומלאי) או מהיצוא, לכן התקווה האחרונה של קברניטי המשק היא הגברה מסיבית של ההוצאה וההשקעה הציבורית.

עבודות הרכבת הקלה בתל אביב, צילום: אוראל כהן עבודות הרכבת הקלה בתל אביב | צילום: אוראל כהן עבודות הרכבת הקלה בתל אביב, צילום: אוראל כהן

היתרון הגדול בהשקעות ציבוריות הוא ההשפעה החיובית שיש להן דרך "המכפיל הקנסייאני" על תוספת התעסוקה הישירה והעקיפה בענפים רבים - עצם ההשקעה יוצרת ביקוש לתשומות מקומיות ומיובאות היוצרת ביקוש לעובדים, שדרך שכרם יוצרת צריכה פרטית וחוזר חלילה. כמו רוזוולט בזמנו, הגיע הזמן להוציא מ"בוידעם" ולאוורר בפועל את כל התוכניות הטובות.

להלן דוגמאות של השקעות בתשתיות, חלקן צורך השעה וחלקן הקדמת השקעות עתידיות:

- האצת כל הפרויקטים של הרכבות הקלות בת"א וירושלים במקביל (הקו האדום, הכחול, הסגול וכו).

- הארכת קו הרכבת לאילת, הקו מב"ש לעיר הבה"דים ולערד וכן הקו חיפה-נצרת.

- הרחבת כביש 90 ("הדמים") לדו-מסלולי לשני הכיוונים מאילת לקרית שמונה.

- העברת כל המשק לאינטרנט מהיר ומעבר לטכנולוגיית הדור החמישי בתקשורת.

- הקמת שני בתי חולים חדשים ותכנון מפורט של שניים נוספים.

- תוספת בנייה של 1,500 גנונים ומעונות לגיל הרך.

- תוספת בנייה של 5,000 כיתות לימוד.

- הקמת שני בתי סוהר חדשים.

- הקמת 10 מכוני הדמיה לבדיקות MRI/CT בעיקר בפריפריה.

- הקמה מסיבית של חוות קולטים סולאריים וטורבינות רוח, כולל טכנולוגיית אגירת אנרגיה.

- הכנסת קווי חשמל עילאיים לקרקע.

קידום מאסיבי של פרויקטי תשתית לאומיים משמעה העסקה של עשרות אלפי עובדים ואיתות למגזר הפרטי שיש תקווה ריאלית לצאת מהמשבר - מחד על ידי צירופם כמשקיעים בחלק מהפרויקטים, ומאידך תעודד אותם ליזום ולהיכנס להשקעות משלהם.

רוזוולט נכנס להיסטוריה תודות למדיניות מרחיבה (ה"ניו דיל"), שהצליחה להוציא את ארה"ב מהמיתון החמור בתולדותיה (1929). יש מקום "לניו דיל ישראלי" דומה, שימנע משבר העלול להיות חמור יותר מהמיתון של 1966-7 או של "העשור האבוד" של 1975-85. ושלא יפחידו אתכם בספורי גירעון - ישראל בעשור האחרון היתה בין המדינות הבודדות בעולם שעמדו פחות או יותר בשלושת הקריטריונים של אמנת מסטריכט הכוללת גירעון תקציבי, חוב לאומי ואינפלציה ולכן נכנסנו למשבר הקורונה טוב יותר מכמעט כל מדינות העולם. את זאת גם יודעות חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, המודעות לגמישות המשק הישראלי לחזור תוך שנתיים-שלוש למסלול של צמיחה וצמצום גירעונות.

מרדכי איש שלום הוא לשעבר סמנכ"ל לכלכלה ותכנון במשרד הכלכלה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות