חברות הטכנולוגיה הגדולות יצאו מהמגיפה חזקות מתמיד

בתחילת הדרך, כשעוד הרבה לא היה ידוע וחוסר הוודאות סביב הקורונה היה משמעותי, היו שמיהרו לקרוא לנגיף "המשווה הגדול" (The Great Equalizer). המחלה, הסברה היתה, יכולה לפגוע בכולם בצורה שווה, היא לא מבדילה בין עשירים לעניים, בין שחורים ללבנים, בין תושבי מדינות מתפתחות לתושבי מדינות מפותחת. מאז, כמובן, התברר שהנגיף רחוק מלהיות שוויוני בהתנהגותו. מיעוטים, בעיקר כאלו שסובלים מאפליה ממסדית מתמשכת, נפגעים ממנו בצורה לא הולמת ביחס לחלקים באוכלוסייה, עשירים נמצאים בעמדה טובה יותר לעבור את המשבר הבריאותי והכלכלי – יותר קל להיות בסגר בבית גדול ומרווח עם חצר בפרברים מאשר בדירה קטנה וצפופה בעיר, והם פחות חוששים לעתידם הפיננסי – ומדינות עם משאבים ויכולות ארגון טובות יגיבו בצורה טובה ויעילה יותר להתפשטות המגיפה.

הדבר נכון גם לעולם העסקים. בתי עסק קטנים ועצמאיים נכנסו למשבר כספי בעקבות עצירת הפעילות הכלכלית, ורק סיוע ממשלתי מאפשר לרבים מהם להחזיק את הראש מעל המים. רשתות גדולות עם קופת מזומנים נאה יכולות להדק את החגורה, לפטר או להוציא עובדים לחל"ת ולמשוך עד החזרה לשגרה.

בשוק הטכנולוגיה, בשעה שיש חברות שנכנסו למשבר היו כאלו הצליחו להמשיך לפעול כמעט כרגיל (בשינוי הבולט של מעבר לעבודה מהבית), ואחרות מצאו את הנישה שלהן שאפשרה להן דווקא לצמוח בעת המשבר (זום היא כמובן הדוגמה הבולטת ביותר). ואז יש את חמש ענקיות הטכנולוגיה – פייסבוק, גוגל, אפל, אמזון ומיקרוסופט. הן לא נכנסו למשבר, אפילו לא המשיכו במוד של עסקים כרגיל. לא, האסטרטגיה שלהן למשבר היא לנצל את המצב שנוצר ולמנף את קופת המזומנים האדירה שברשותן (577 מיליארד דולר לכל חמש הגדולות ביחד) על מנת לקבוע עובדות בשטח ולשפר עמדות על מנת למצב את עצמן טוב יותר ליום שאחרי.

כפי שזיהה מייק אייזק בניו יורק טיימס, כל חמש הגדולות ביצעו בתקופה האחרונה מהלכים בולטים, חלק יקרים מאוד, לא פעם כאלו שהיו כרוכים בכניסה לתחומי פעילות חדשים.

פייסבוק מתמודדת בשבועות האחרונים עם ביקורת חריפה אחרי שהתייצבה לצד דונלד טראמפ וסירבה להגביל או לצרף אזהרה לפוסטים שקריים ומסיתים לאלימות שפרסם. אבל הצד העסקי של פעילותה, מתנהל באובר דרייב ולפני כשבועיים היא השקיעה ב-Gojek האינדונזית, ולפני כחודשיים רכשה 10% מספקית הסלולר הגדולה בהודו תמורת 5.7 מיליארד דולר – שני מהלכים שמספקים לה דריסת רגל משמעותית בדרום-מזרח אסיה.

במקביל, לפני חודש, הודיעה פייסבוק שתרכוש את גיפי בעסקה בשווי 400 מיליון דולר, וכן על כוונתה להשקיע מיליוני דולרים בהנחת סיב אופטי שיקיף את אפריקה. ורק בשבוע שעבר הודיעה החברה על הקמת זרוע הון סיכון להשקעה בסטארט-אפים, כפי שעשו לפניה ובהצלחה רבה ענקיות אחרות ובראשן גוגל.

פייסבוק היתה הנמרצת ביותר מבין ענקיות הטכנולוגיה בפעילות ההתרחבות שלה, אבל בפירוש לא היחידה. כפי שמציינים בניו יורק טיימס, אפל רכשה לפחות 4 חברות השנה – מפתחת אפליקציית מזג האוויר DarkSky, חברת המציאות הווירטואלית NextVR, Voysis שמפתחת עוזר דיגיטלי וסטארט-אפ הבינה המלאכותית Xnor.ai – והשיקה אייפון מוזל חדש. בוועידת המפתחים שלה החודש צפויה החברה לספק הכרזות משמעותיות, ובהן ייתכן גם הודעה על מהלך אסטרטגי להעברת המקים ממעבדים של אינטל למעבדים פרי פיתוחה שמתבססים על ארכיטקטורה של ARM.

מיקרוסופט רכשה שלוש חברות מחשוב בענן, Affirmed Networks, Metaswitch Networks ו-Softomotive, ומקדמת במרץ שירותים רלוונטיים למצב כמו שירות שיחות הווידיאו הארגוני Teams. אמזון מנהלת מגעים לרכישת סטארט-אפ מכוניות אוטונומיות Zoox לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר, הוסיפה 12 מטוסי בואינג 767 לצי של 70 מטוסי המשלוחים שלה ושכרה 175 אלף עובדים חדשים מאז מרץ. גוגל התמקדה בעדכון מוצרים שרלוונטיים לסגר: באפריל הפכה החברה את שירות גוגל Meet לחינמי ושילבה אותו בג'ימייל, וכן הודיעה החברה על שדרוג לפלטפורמת הסחר המקוון שלה.

חרף המשבר, חמש הענקיות עדיין רווחיות במיוחד והשירותים שהן מספקות, בעיקר בכל הנוגע לאספקת מוצרים מקוונת ושירותי בידור ותקשורת, הפכו אותן למעין עסקים חיוניים, כאשר במקרים מסוימים הביקוש לשירותיהן דווקא גדל. כך, בשעה שחלקים אחרים במשק מתקשים לשרוד, הן ממשיכות לשגשג ולגרוף מזומנים, וגם יודעות לנצל את המצב על מנת לבצע השקעות ומהלכים שיבצרו את מעמדן בעתיד. העובדה שלמדינות השונות יש כרגע דאגות גדולות יותר על הראש גם יכולה לסייע להן לחמוק מביקורת רגולטורית שבימים אחרים היתה מעמיקה יותר (אם כי לא לחלוטין – בריטניה בודקת את עסקת פייסבוק-גיפי ובאיחוד האירופי נערכים לפתיחת חקירת הגבלים עסקיים נגד אמזון).

לא מדובר בפעילות יוצאת דופן. ענקיות טכנולוגיה תמיד נצלו משברים כלכליים לביצוע מהלכים משמעותיים. בזמן המיתון הכלכלי בשנות ה-90 של המאה הקודמת יצאה IBM במהלך משמעותי להפיכתה מחברת חומרה לחברת תוכנה, גוגל קמה מחורבות בועת הדוט-קום של תחילת המאה ה-21, אפל הכפילה באותה תקופה את תקציב המו"פ שלה והשיקה את האייפוד ואייטיונס, ובזמן המשבר הכלכלי הגדול של העשור הקודם השיקה את האייפון ואת האפסטור. פריצה הגדולה של פייסבוק התרחשה גם היא באותה תקופה.

אבל הפעם המצב שונה מבעבר, כי הכוח של ענקיות הטכנולוגיה היה רחב ומסוכן עוד טרם המשבר, ויש חשש אמיתי שאחרי שהתפזר המצב הן יהיו חזקות מבעבר בשעה שכל מה שמסביבן חלש מתמיד. "ענקיות הטכנולוגיה לא חושש להיות אגריסיביות בתקופה הנוכחית", אמר לניו יורק טיימס פרשן הטכנולוגיה ראנג'ן רוי. "בלי תגובת נגד מרגולטורים, חברות טכנולוגיה גדולות יצאו מהמגיפה חזקות מתמיד. כל כך הרבה חלקים מהחיי היומיום שלנו הופכים לתלויים במוצרים שלהן, ואם לא הן יכולות לקנות או להעתיק שירותים שהן עוד לא מספקות".

עם זאת, לא כולם בטוחים שהמהלכים של החברות ישתלמו בסופו של דבר. "להכפיל או לשלש את ההימור כשהקזינו בוער זה מהלך מרשים, כי יכול להיות שהן לא יוכלו לפדות את האסימונים מאוחר יותר", אמר פרופ' ג'ון פול רולרט מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת שיקגו.

אבל אם אני הייתי צריך להמר, הייתי מהמר על ענקיות הטכנולוגיה. לחמש החברות האלו יש אחיזת חנק על חלקים רחבים מהפעילות היומיומית שלנו. הן מפעילות את השירותים שמשמשים אותנו לצרוך מידע ולשמור על קשר זה עם זה, מוכרות את המכשירים שמחברים אותנו לשירותים אלו, מפעילות את שירותי הענן שמהווים את עמוד השדרה של אינספור חברות ושירותים אחרים, ובמקרים מסוימים מהוות צינור לאספקת מוצרים חיוניים לאנשים שתקועים בבתיהן. בשני העשורים האחרונים הן הצליחו לארוג את עצמן לכל הבט והבט בחיים שלנו, ועתה הן מנצלות את המשבר על מנת להדק את הלפיתה שלהן עוד יותר, ביודען שיש במצב הנוכחי מעט מאוד גורמים בעלי המשאבים או הרצון לנסות ולבלום אותן.

כשישקע האבק, יהיו לא מעט גורמים שיקח להם זמן לקום על הרגליים, לנער את עצמם ולהמשיך לצעוד. כשהם יעשו את זה, הם יגלו שענקיות הטכנולוגיה לא עצרו אפילו לרגע אחד, ושבזמן שהם ניסו רק להישאר בחיים הן כבר הרחק מקדימה, כמעט ונעלמות מעבר לאופק.