אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההתחממות הגלובלית מציבה אתגרים גדולים לקירור מבנים צילום: בלומברג

ההתחממות הגלובלית מציבה אתגרים גדולים לקירור מבנים

לדברי הגוף שאחראי על הפעלת מערכת קירור שהוכנסה לשימוש בסינגפור, היא יכולה לחסוך 40% מצריכת החשמל לעומת מיזוג אוויר מסורתי, וכאשר מרבית החשמל במדינה מופק מגז טבעי מדובר בחיסכון בפליטות גזי חממה ששווה ערך להסרת 10 אלף כלי רכב מהכביש

15.06.2020, 09:25 | עומר כביר

אחת הבעיות הגדולות של התחממות גלובלית היא דווקא קירור. "כשהעולם מתחמם, מזגני אוויר ומקררים נעשים מבוקשים שיותר, שצורכים אנרגיה ופולטים גזי חממה, וכתוצאה מחריפים את ההתחממות הגלובלית", אמר לבלומברג ד"ר וינוד תומאס מהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור. "זה לולאת משוב שצריך לשבור בדחיפות".

קראו עוד בכלכליסט

הצורך לקטוע את הלולאה הזו עלה משמעותית בעשורים האחרונים, כשהשימוש במיזוג אוויר ברחבי העולם זינק, ואיתו גם צריכת האנרגיה. סין, כצפוי הובילה את המגמה עם גידול שנתי ממוצע של 13% בשימוש בחשמל למיזוג וקירור, גידול ששווה לכלל צריכת החשמל בבריטניה. בימי חמסין, עד 50% מצריכת החשמל בסין היא תוצאה של מיזוג אוויר.

מתקן קירור תת קרקעי , צילום: בלומברג מתקן קירור תת קרקעי | צילום: בלומברג מתקן קירור תת קרקעי , צילום: בלומברג

מדינות מפתחות אחרות מציגות מגמות דומות, על רקע שינויים כמו עלייה ברמות ההכנסה באסיה, אפריקה ודרום אמריקה. לפי הערכות, עד 2050 ימכרו מזגנים בקצב של 10 יחידות בשנייה, עד שכשני שליש ממשקי הבית בעולם יהיו ממוזגים – מחציתם בסין, הודו ואינדונזיה. כתוצאה, שליש מצריכת החשמל בעולם תיועד לקרור בניינים וכלי רכב, מה שיביא לגידול משמעותי בפליטת גזי חממה.

סינגפור סינגפור סינגפור

הפתרון מורכב וכולל מצד אחד הגברת המעבר להפקת חשמל ממקורות מתחדשים, אך במקביל גם מציאת פתרונות חדשניים לקירור מבנים כמו משאבות חום יעילות יותר או טכנולוגיית אידוי מבוססת. אחד הפתרונות היעילים ביותר הוא לבנות מערכת שמשתמשת במפעל מרכזי גדול לקירור כמה בלוקים אורבניים. ואחת המדינות שמובילות בתחום זה, לפי כתבה נרחבת בבלומברג, היא סינגפור, שם עומדת הטמפרטורה השנתית המומצעת על כ-30 מעלות, עם הבדלים זניחים בלבד בין העונה החמה לקרה (בגלל קרבתה לקו המשווה).

בשש העשורים האחרונים מתחממת סינגפור בקצב מהיר פי 2 מהממוצע העולמי, עם עלייה ממוצעת בטמפרטורות של 0.25 מעלות בעשור. העשור האחרון היה החם בהיסטוריה של המדינה, ואם פליטות גזי החממה יימשכו בקצב הנוכחי עד סוף המאה יכולות הטמפרטורות היומיות בעיר להגיע ל-37 מעלות.

מתקני קירור בסינגפור, בלומברג מתקני קירור בסינגפור | בלומברג מתקני קירור בסינגפור, בלומברג

התחזית הזו אליצה את סינגפור לחשוב מחדש על השיטות לקירור המבנים, כאשר אחד הפתרונות הבולטים שלה הוא בנייית מערכת קירור מרכזית הגדולה מסוגה בעולם, שפעילותה מבוססת על מערכת של מנהרות תת-קרקעיות שמחברת בין גורדי השחקים באזור הפיננסי החדש של העיר. שני מפעלי קירור תת-קרקעיים מקררים כמויות גדולות של מים עד לטמפרטורה של 4.5 מעלות. מים אלו מוזרמים במנהרות דרך צינורות באורך כולל של 5 ק"מ שמתחברים לכשני תריסר בניינים ומשמשים לקירור האוויר שמערכת אוורור מקומית מפזרת בין חלק הבניים השונים. המים החמים, עתה בטמפרטורה של 13 מעלות מוזרמים בחזרה למפעלי הקירור, וחוזר חלילה. חום עודף נפלט לאוויר דרך מגדל קירור על הקרקע.

בדרך זו ניתן לקרר ביעילות בנקים, מגדלי מגורים, מרכז כנסים, קניון, בית המלון והקזינו מרינה ביי סנדס ועוד. לדברי הגוף שאחראי על הפעלת המערכת, היא יכולה לחסוך 40% מצריכת החשמל לעומת מיזוג אוויר מסורתי, וכאשר מרבית החשמל במדינה מופק מגז טבעי מדובר בחיסכון בפליטות גזי חממה ששווה ערך להסרת 10 אלף כלי רכב מהכביש.

סינגפור מתכננת ליצור מערכת דומה שתמשמש לקירור העיר העתידנית (והעתידית) טנגה, שמוקמת במערב האי, ושתכלול גם מסדרונות ירוקים של עצום וחווה קהילתית, גנים על גגות מבנים ובניינים שנבנו בזוויות שיקטינו את החשיפה שלהם לשמש.

למערכת שבה משתמשת סינגפור יש חיסרון מרכזי משמעותי: היא מחייבת תכנון מראש. אי-אפשר להלביש אותה על תשתיות קיימות. סינגפור חפרה את המנהרות (שמשמשות גם לפינוי פסולת ולאספקת חשמל, מים וקווי תקשורת למבנים השונים) הרבה לפני שהונחה אבן הפינה לבניין הראשון.

זה אומר שלא ניתן להשתמש בה למבנים ושכונות קיימים, אך היא מדגישה את הצורך בשינוי גישה בכל הנוגע לתכנון שכונות וערים חדשות, סוגיה שרלוונטית במיוחד גם לישראל. העולם משתנה, בין אם נרצה בכך ובין אם לא השפעות משבר האקלים יורגשו ביתר שאת בשנים הקרובות. אי-אפשר להמשיך באווירת עסקים כרגיל גם כשמדובר בתכנון עירוני ובהקמת שכונות מגורים ומרכזי עסקים חדשים. רשויות ומתכננים צריכים לשלב פתרונות שיאפשרו להתמודד עם הבעיות של משבר האקלים – מזג אוויר קיצוני יותר, טמפרטורות גבוהות יותר ועוד – בצורה חכמה ויעילה.

זה מתחיל מתכנון מרחבים עירוניים מוצלים (רצוי באמצעות עצים מתאימים), על מנת להפחית את נטל החום מחוץ לבית, אך כולל גם פיתוח תשתיות מתקדמות ומשולבות שיאפשרו לתת מענה יעיל וחסכוני לצרכים כמו קירור מבנים. בסינגפור הבינו את זה היטב. ובישראל? כאן אפילו לא החליטו על יעדים ראויים לצמצום פליטת גזי חממה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות