בשורה לחדשנות הישראלית: רשות הפטנטים שוקלת מסלול להגשת "בקשה ארעית"

רשות הפטנטים בישראל פרסמה אתמול (א') כי היא שוקלת להציע מסלול חדש אשר יאפשר הגשת בקשת בכורה כבקשה ארעית (זמנית) לפטנט בדומה למסלול הקיים בארצות הברית המכונה בקשת פרוביז'יונל (provisional application).

הרשות מבקשת לשמוע את עמדות הציבור והצעותיו ביחס ליוזמה החקיקתית. מדובר בצעד שעשויות להיות לו השלכות רחבות היקף על החדשנות הישראלית והשימוש של יזמים ישראלים בבקשות פטנט.

הגשת פטנט כרוכה בעמלה יקרה של אלפי דולרים, ויש גם צורך להגיש פירוט מקצועי ומדוקדק לגבי הפטנט המבוקש. לעומת זאת קיים בארה״ב, ורק שם, מסלול להגשת פטנט ארעי שמאפשר לממציאים להגיש בקשה מקוצרת בעלות זולה משמעותית (פחות מ-200 דולר).

בהגשה ארעית, בקשת הפטנט אינה נבחנת על ידי משרד הפטנטים אלא נשמרת תחת חיסיון למשך שנה כדי לאפשר למגיש ההצעה "לשריין" את התאריך ולהיות ראשון לממש את הפטנט להצעה פורמלית. בקשה זו תפוג במידה ובתוך 12 חודשים (שנת הבכורה) לא יתבע ממנה "דין קדימה" בהתאם לאמנת פריז.

 "משיכת מבקשים זרים"

המסלול הארעי מיועד להנגיש הגשת פטנט, למשל עבור מי שעובד על מספר פיתוחים אפשריים ועדיין אינו בטוח במה מהם הוא מעוניין להשקיע הון וזמן בשלב ראשוני, כך אומר לכללכיסט, עו"ד אסא קלינג, ראש מחלקת קניין רוחני במשרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר ולשעבר ראש רשות הפטנטים.

עו"ד אסא קלינג | צילום: עמי ארליך

בשל היתרון שהקנה חוק הפטנטים האמריקאי למגישי בקשת בכורה בארה"ב, הפכה הגשת בקשת פרוביז'יונל לאופן ההגשה העיקרי גם למבקשי פטנט רבים בישראל. לדברי קלינג, "לאימוץ השיטה האמריקאית בישראל יכולים להיות שני יתרונות מרכזיים. ראשית, שיטת הפטנטים נראית מרוחקת עבור רבים, ואולי זה ינגיש אותה יותר לציבור הרחב. הרבה הייטקיסטים מהססים להגיש פטנט בשלב מוקדם בגלל שמדובר בהליך מורכב ויקר.

"יתרון נוסף הוא זה של משיכת מבקשים זרים לעשות שימוש ברשות הפטנטים הישראלית. אם ישראל תהיה המקום שבו זרים רבים יתחילו את בקשת הפטנט שלהם, יש היגון בכך שזה ימשוך חדשנות טכנולוגית רבה יותר לישראל. כמעט חצי מהבקשות למשל שמוגשות בישראל הן של חברות הייטק בתחום מדעי החיים משום שיש כאן תעשיית גנריקה מפותחת והתחרות שלהן היא כאן. הגשת בקשות בישראל היא אמצעי לאותת למתחרים לא להיכנס לתחום. מה גם שאם יש לך פטנט בישראל יש סיכוי מסוים שתעשה כאן פעילות מסחרית או פיתוחית אז יהיה לזה ערך למשק הישראלי".

אבל קלינג מסביר גם שלא מדובר רק בחיקוי של השיטה האמריקאית: "צריך לעשות את זה בצורה חכמה - נכון להיום בבקשה ארעית, הבקשה כאמור לא נבחנת, אבל הרשות הישראלית היא אחת המובילות בעולם מבחינת יכולות AI בהליך הבחינה ואם היא תבנה מערכת מתמחה שכשאת מגישה את הבקשה תיתן לך הנחיות כמעט אוטומטיות ותעזור לך לכתוב, זה ייתן יותר ערך למבקש הפטנט״.

"כן, גם אם זה יגרום להגדלת העבודה פותחו הרבה כלים ממוחשבים. אבל זו גם שאלה של כיצד תראה הבחינה הארעית - אם זה רק תשלום אגרה זה לא מגדיל עבודה בשלב ראשון. אם יהיה מדובר במערכת מורכבת יותר זה משהו אחר".