אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד הבריאות ממליץ להוציא חמאה וגבינה צהובה מפיקוח המחירים צילום: אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

משרד הבריאות ממליץ להוציא חמאה וגבינה צהובה מפיקוח המחירים

משרד הבריאות מבקש להחיות את תוכניתו לשינוי סל מוצרי המזון שבפיקוח, כך שיעודד תזונה בריאה. משרדי האוצר והכלכלה מתנגדים: כלי לתיקון השוק, ולא לחינוך

16.06.2020, 08:29 | נורית קדוש

השפעתה של רפורמת סימון המזון המזיק, שבמסגרתה סומנו מוצרים בעלי עודף סוכר, נתרן ושומן רווי, לא באה עד כה לידי ביטוי במכירות חברות המזון, והרפורמה לא שינתה מהותית את הרגלי הקנייה של ישראלים רבים.

קראו עוד בכלכליסט

במשרד הבריאות מנסים בימים אלה לעלות שלב בדרך לשינוי התזונה בארץ. במקביל לקידום הפעימה השנייה של הרפורמה, שתחמיר עוד יותר את רף סימון המוצרים בעוד חצי שנה, המשרד גיבש את עמדתו לגבי הבראת סל מוצרי המזון המצויים תחת צו הפיקוח על המחירים.

שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר הכלכלה עמיר פרץ. התמודדות עם כשלי שוק או אמצעי לשיפור תזונה, צילומים: יואב דודקביץ, זיו קורן שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר הכלכלה עמיר פרץ. התמודדות עם כשלי שוק או אמצעי לשיפור תזונה | צילומים: יואב דודקביץ, זיו קורן שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר הכלכלה עמיר פרץ. התמודדות עם כשלי שוק או אמצעי לשיפור תזונה, צילומים: יואב דודקביץ, זיו קורן

מסקירה שערך מרכז המחקר בכנסת לבקשת ח"כ מיקי חיימוביץ’, ואשר הגיעה לידי "כלכליסט", עולה כי משרד הבריאות ממליץ להסיר מפיקוח מחירים תשעה מוצרי מזון שאינם נחשבים בריאים, מוצרים עתירי שומן כמו חמאה, גבינה צהובה ושמנת מתוקה. מנגד, המשרד מבקש להוסיף לפיקוח המחירים 14 מוצרי מזון חדשים: פירות וירקות מסוגים שונים, קטניות ודגנים מלאים, אגוזים, טחינה גולמית, שמן זית, דגים ועוף.

מי קובע מהי טובת הציבור

אלא שעמדה זו עומדת בניגוד לעמדת משרד האוצר, שרואה בכלי הפיקוח כאמצעי לתיקון כשלי שוק. לגבי חלק מהמוצרים ה”בריאים” ניסה משרד הבריאות בעבר לפעול, לפני ארבע שנים, בתום דיוני ועדת האסדרה של מזון, שזכתה לכינוי “ועדת הסוכר”. אלא שבסקירה נחשף כי ועדת המחירים במשרד האוצר לא מצאה לנכון לקדם את התוכנית לעדכון הרכב סל מוצרי המזון בפיקוח שהעביר לה משרד הבריאות, וזו עומדת על דעתה כי מטרת פעילותה אינה לעודד או לצמצם צריכה של מוצר מסוים.

משרד החקלאות ומשרד הכלכלה ציינו בפני עורכי הסקירה כי אין זה מההכרח שהכנסה של מוצר לפיקוח מחירים תוריד את מחירו, ומשרד החקלאות אף ציין כי השיקול הבריאותי אינו עולה בקנה אחד עם העילות הכתובות בחוק הפיקוח.

חוק הפיקוח על המחירים קובע כי “החלת פיקוח מחירים על מוצר מסוים היא בסמכות השר הממונה (הכלכלה או החקלאות בהתאם לסוג המוצר — נ"ק), יחד עם

שר האוצר, וכי הם רשאים להחילו לפי אם לדעתם הוא חיוני ויש צורך בפיקוח על מחירו משיקולים של טובת הציבור". לפי דברי ההסבר להצעת החוק, אחד הטעמים להטלת פיקוח הוא הצורך בפיקוח על מחירי מוצרים אחדים בשל היותם חיוניים ובסיסיים, ושלגביהם יש מדיניות חברתית של המדינה בפיקוח על מחיריהם, וכן על מוצרים שיש בהם מחסור לפרק זמן מסוים ונחוץ לפקח על מחיריהם כדי לוודא שאלה לא יאמירו.

עמק ולחם לבן אאוט עמק ולחם לבן אאוט עמק ולחם לבן אאוט

הסעיף האמור, כמו גם דברי ההסבר לחוק, יכולים להוות בסיס לדיון ציבורי בשאלה האם יש להביא בחשבון גם שיקולים של בריאות הציבור בקביעת הרכב סל מוצרי המזון בפיקוח.

במשרד הבריאות ציינו בפני מרכז המחקר כי המלצתם נידונה בעבר על ידי ועדת המחירים המשותפת, אך נדחתה מסיבות שונות, שכן “ועדת המחירים של המזונות בפיקוח אינה מעוניינת להרחיב או לעשות שינוי בסל המזונות”. לשאלה כיצד מפורש המונח שיקולי טובת הציבור בחוק הפיקוח, השיב משרד הבריאות כי ככל הידוע לו, הפיקוח על המחירים לא מבוסס על שיקולים בריאותיים, אלא בעיקר על שיקולים של תמחור מוצרי יסוד שבעבר היה מקובל לצרוך אותם. לדברי המשרד, רשימה זו לא התעדכנה בהתאם לידע המדעי בתזונה.

משרד הבריאות מבקש קול

שאלת מקומם של שיקולי בריאות הציבור בהחלטה על החלה או הסרה של פיקוח ממוצרי מזון מסוימים נידונה בעבר במסגרות שונות, בין היתר בחוות דעת לעניין הפיקוח על מוצרי המזון והפיקוח על מוצרי החלב של מבקר המדינה מספטמבר 2012, בדו”ח ועדת האסדרה לתזונה בריאה (הסוכר) מספטמבר 2016, וכן במסגרת הצעות חוק שונות.

אלא שעמדת משרד האוצר, הנתמכת בעמדות משרדי החקלאות והכלכלה, כפי שהובאו בפני הכנסת, היא שפיקוח מחירים הוא בעיקרו כלי להתמודדות עם כשלי שוק העלולים ליצור עיוותים במחיר המוצר או השירות, ובכך לפגוע ביעילות הכלכלית של השוק ובצרכנים. לפיכך, שימוש בכלי זה משיקולי בריאות אינו עולה בקנה אחד עם העילות הכתובות בחוק הפיקוח, ולצורך יישומו.

מנגד, משרד הבריאות אוחז בדעה שהחלת פיקוח מחירים על מוצרי מזון בריאים היא כלי אחד בארגז הכלים להנגשת מזון בריא לאוכלוסייה, ולדבריו פיקוח על מוצרי מזון בריאים והפיכתם לבני־קיימא לכל האוכלוסייה הוא אמצעי חשוב ויעיל בדאגה לביטחון התזונתי של האזרחים. המשרד רואה חשיבות גבוהה לכך שההחלטה על עדכון הסל תתבצע על פי הידע המדעי בתזונה ההולך ומתפתח עם השנים. לפי עמדת המשרד שהוצגה בסקירה, נכון שהמשרד יהיה שותף בתהליך קבלת ההחלטות של פיקוח המחירים.

לדברי ח”כ חיימוביץ’, שהזמינה את הסקירה, “העובדה שהשיקול הבריאותי ועמדת משרד הבריאות כלל אינם מובאים בחשבון בקביעת סל מוצרי המזון הבסיסי עבור הציבור הישראלי, מטרידה מאוד. דווקא בעידן של משבר בריאותי עולמי מתבהרת החשיבות של ריבונות תזונתית לאומית ושל צריכת מזון בריא, מזין ובר־קיימא עבור כלל הציבור והשכבות החלשות בפרט. לנוכח המחקר עולה שהגיע הזמן לבחון את כל סוגיית המזון המפוקח”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות