הלמ"ס מעדכנת: הכלכלה הישראלית התכווצה ברבעון הראשון ב-6.8%

התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) ירד ברבעון הראשון של 2020 ב-6.8% לעומת הרבעון הקודם, וזאת לאחר עלייה של 4.6% ברבעון הרביעי של 2019. כך מדווחת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.  מדובר בירידה החזקה ביותר מאז 1995, בה החלה אמידת התמ"ג בהתאם להנחיות המדריך הבינלאומי.

הדיווח הנוכחי הוא תיקון לאומדן הקודם שפרסמה הלמ"ס בחודש שעבר ובו דווח על ירידה של 7.1% ברבעון הראשון. הוא מתבסס על נתונים שאינם סופיים ושלמים של החשבונות הלאומיים לרבעון הראשון של השנה.

בלמ"ס מציינים כי הנתונים מושפעים ישירות מהמשבר שגרם נגיף הקורונה ונקיטת הצעדים של הממשלה לבלימת התפשטותו שגרמה להאטת הפעילות במשק. בנוסף, הירידה החדה ביבוא מכוניות הנוסעים (כאשר המיסים על היבוא הינם חלק מהתמ"ג) העצימה את הירידה בתמ"ג יחסית לרבעון הרביעי.

על פי התחזית העדכנית של חטיבת המחקר בבנק ישראל, התמ"ג צפוי להתכווץ בשיעור של 4.5% בשנת 2020 (לעומת 5.3% בתחזית מאפריל).

ירידה של כ-22% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש

יבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון הראשון  ב-23.4% בקצב שנתי,  לאחר עלייה של 11.3% ברבעון הקודם. ירידה זו מבטאת ירידה של 52% ביבוא השירותים (הכוללת ירידה של 85.2% ביבוא שירותי תיירות).

ההוצאה לצריכה פרטית שנפגעה קשה מאוד ממשבר הקורונה והושפעה גם מהירידה המשמעותית ביבוא מכוניות הנוסעים (עקב הקדמת הקניות לרבעון הרביעי של 2019) ירדה ב-20.2% ברבעון הראשון , שפירושה ירידה של 21.6% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש.

בלמ"ס מציינים כי משבר הקורונה שגרם לירידה החדה בצריכה הפרטית, השפיע בצורה דומה גם במדינות האחרות כאשר מידת השפעתו ברבעון הראשון תלויה במועד שבו הטילו הממשלות הגבלות על המשק. מהשוואה בילואמית עולה כי הירידות המשמעותיות ביתר בצריכה הפרטית היו בספרד ואיטליה שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהמשבר - של 26.3% ו-23.9% בהתאמה, ואחריהן בלגיה וצרפת עם ירידות של 20.4% ושח 20.4% בהתאמה. ישראל במקום החמישי עם ירידה של 20.2% כאמור.

עלייה של כ-45% במשרות הפנויות במאי

מספר המשרות הפנויות במשק טיפס בחודש מאי בכ-45% לכ-42,700, לעומת 29,400 בחודש אפריל. כך מדווחת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מספר המשרות הפנויות מעיד על הביקוש לעובדים מצד המעסיקים ומשקף כמה משרות ממתינות לאיוש. נתוני המשרות הפנויות של חודש מאי הושפעו מכך מההקלות בהגבלות ופתיחה של פעילויות כלכליות שהיו סגורות בחודש אפריל, מצב שהוביל להתאוששות מתונה במספר המשרות הפנויות במשק.

ניתוח נתוני התקופה של שיא המשבר, מרץ-מאי מעלה, כי כלל הענפים רשמו ירידה חדה במספר המשרות הפנויות לעומת הממוצע של שנת 2019. מספר המשרות הפנויות בענף שירותי אירוח ואוכל צנח מכ-14,900 משרות בשנת 2019 ל-1,518 משרות בלבד במרץ-מאי השנה, לאור הפסקת הפעילות בענף.

בנוסף, מספר המשרות הפנויות ירד בענף מסחר קמעונאי מ-13,200 אשתקד, לכ-5,000 במרץ-מאי השנה, בענף מידע ותקשורת, הכולל את שירותי ההייטק מכ-11,500  ל-5,143 משרות, ובענף אמנות, בידור ופנאי ושירותים אחרים ירד מספר המשרות הפנויות מ-4,489 ל-450 משרות בלבד.

בענף הבינוי ירד מספר המשרות הפנויות מ-9,826 ל-4,854. בענף הבנקאות, ביטוח ומוסדות פיננסיים מ-2,265 ל-838, ובענף בענף פעילויות בנדל"ן, שירותים מקצועיים ומדעיים, נחתך מספר המשרות הפנויות מכ-18 אלף לכ-6,000 משרות.

3,500 משרות פנויות בשירות אוכל במאי

בחודש מאי, עם ההקלה בהגבלות והחזרה לשגרה, נרשמה התאוששות במספר ענפים, בהם המסחר, שעלה לכ-5,900 משרות, אירוח ואוכל שעלה ל-3,500 משרות, וכן הבינוי, השירותים העסקיים והחינוך. מנגד, בענפי התעשייה והמידע ותקשורת, הכולל את שירותי ההייטק, מספר המשרות הפנויות בחודש מאי ממשיך לרדת.

בפילוח המשרות שבה הביקוש לעובדים הכי גבוה ביותר נמצא כי את הרשימה ממשיכים להוביל מהנדסים (מהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול ומכונות וכדומה) עם 4,658 משרות פנויות וזאת לאחר ירידה של 29%. מהם, 3,247 מהמשרות היו של מפתחי תוכנה, וזאת לאחר ירידה של 30%.

בנוסף, הביקוש למטפלים סיעודיים במוסדות ובמשקי בית ירד ב-8% ל-3,423 משרות. הביקוש לעובדי מכירות (סוכני מכירות, נציגי מכירות, עוזרי מכירות בחנויות ומוכרים בדוכנים ובשווקים) ירד ב-30% ל-2,400 משרות, ולהנדסאים וטכנאים ירד ב-34%, ל- 1,322 משרות. הירידות המשמעותיות ביותר היו בביקוש למלצרים ומוזגים - ירד ב-65% ל-915 משרות, לטבחים - ירד ב-67% ל-310 משרות  למאבטחים  - ירד ב-45% ל-921 משרות.

מנגד, הביקוש לנציגי מכירות טלפוניים עלה ב-2% ל-1,533 משרות, וגם הביקוש לרצפים, סתתים, טייחים, מסגרים, עובדי שלד בתחום הבנייה טיפס קלות ל-2,032 משרות.