אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר בדיון על הסדרי הפנסיה של משרתי הקבע: "צה"ל ממשיך לשלם לפורשים מקדמות על חשבון פנסיית הגישור" צילום: רויטרס

האוצר בדיון על הסדרי הפנסיה של משרתי הקבע: "צה"ל ממשיך לשלם לפורשים מקדמות על חשבון פנסיית הגישור"

על פי הסכם כחלון-יעלון מ-2015 הגמלה הממוצעת אמורה להגיע עד 2025 ל-12 אלף שקל, אלא שהיא עדיין רחוקה מכך וב-2018 עמדה על 20 אלף שקל. עופר שלח, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה: "ב-2025 נהיה ללא פתרון וזה עלול להוביל למשבר בצבא הקבע ובצה"ל בכלל"

17.06.2020, 14:53 | עמרי מילמן

"הסיפור הזה הרבה יותר גרוע מאיוולת. ב-2025 נהיה ללא פתרון וזה עלול להוביל למשבר בצבא הקבע ובצה"ל בכלל. זה פשע שלטוני שעברו ארבע שנים וזה לא תוקן. זה פשע שלטוני כולם יודעים שהמספרים לא מתכנסים לפתרון של ממש ועדיין ממשיכים עם אותו מבנה", כך אמר היום יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה עופר שלח בדיון בנוגע לדו"ח הביקורת של מבקר המדינה על הסדרי הפנסיה. מהדו"ח עלה כי למרות שהסכם כחלון-יעלון נחתם כבר ב-2015 עדיין לא תוקנו תקנות המסדירות את פנסיית הגישור של משרתי הקבע (פנסיה המהווה פנסיה תקציבית מהפרישה בפועל ועד לגיל הפרישה על פי חוק אז יקבלו פנסיה צוברת).

קראו עוד בכלכליסט

עוד מצא הדו"ח כי הגמלה הממוצעת שאמורה להגיע עד 2025 ל-12 אלף שקל בחודש (במונחי 2015) רחוקה מכך ועמדה ב-2018 על כמעט 20 אלף שקל. סוגיה נוספת שעלתה בדו"ח היא הגדלות הרמטכ"ל שניתנות לפני הפרישה ומגדילות את הקצבאות בשיעורים ניכרים – מה שלטענת האוצר נעשה בניגוד להחלטת הממשלה המקורית ולטענת צה"ל הדבר נעשה כדין.

בעוד שנציגי האוצר טענו כי מאחר וישנו בג"ץ שהוגש על ידי עמותת צדק פיננסי על הגדלות הרמטכ"ל יש קודם להבין האם המצב חוקי בכלל בטרם מגיעים לסיכום. נציגי צה"ל טענו כי ניתן להגיע להסכמות ללא קשר לבג"ץ.

עופר שלח, יו"ר הוועדה, צילום: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן עופר שלח, יו"ר הוועדה | צילום: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן עופר שלח, יו"ר הוועדה, צילום: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן

מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, צחי סעד, אמר בדיון כי "צה"ל ממשיך לשלם לפורשים מקדמות על חשבון פנסיית הגישור, ובשל מחלוקות על גובה הקצבה, הסכומים משולמים ללא תיאום עם משרד האוצר". אחת הבעיות המרכזיות בכך, אמר סעד כי "במצב הקיים, הפורשים אינם יודעים איזה חלק מגמלתם שנוי במחלוקת וייתכן שיאלצו להחזיר אותו".

ראש אכ"א, האלוף מוטי אלמוז אמר בדיון "השורה התחתונה של דו"ח המבקר היא שהקיר פוגש אותנו וצריך הכרעה של השלטון בישראל לגבי סוגיה זו. אני חושב שנדרש תיקון במודל ההתאמות בעניין היחס לפרישה בגיל הממוצע, משום שיש גופים דוגמת אמ"ן וכדו' שאני חייב להשאיר מומחים גם בגיל מבוגר יותר, ובשביל הממוצע אני מפריש מאגפים אחרים בגיל מוקדם יותר."

אלמוז טען כי גם במגזר הציבורי ישנן הטבות חריגות ואמר "הפטנט המיוחס לצה"ל ביחס להגדרות פנסיית הגישור, הוא לא רק של צה"ל – אני הייתי בתפקידי בעבר במינהל האזרחי ומכיר זאת היטב משם כי בעוד מקומות בשרות המדינה יש שטרם הפרישה, קיימת העלאות דרגות וכו' - יש שיטות שונות להחלפה. הסיפור כאן הוא שצה"ל זה גוף שבתוך שנותיו עושה צעדים חסרי תקדים בכוח אדם".

אלא שעל כך השיבו נציגי משרד האוצר כי אם צה"ל מוכן להסתפק בהטבות שמקבלים עובדי המדינה הם יעלו כבר מחר הצעה כזו לאישור הממשלה. אז כמובן אלמוז התקפל וטען כי יש הבדל מהותי בין המגזר הציבורי למשרתי הקבע. בעקבות הטענה של אלמוז על העלאות הדרגה במגזר הציבורי השיבה נציגת אגף התקציבים, יעל אגמון, כי "יש לאוצר חשש שיש זאת גם בצה"ל, שבה מעלים בדרגה לפני פרישה. אגף השכר ביקש נתונים על נושא זה אך טרם התקבלו נתונים כלשהם".

אלמוז: "אני לא מגיע בתור עוד ועד עובדים, אלה הסוגיות הביטחוניות של מדינת ישראל"

אחת הסוגיות העיקריות שעלו היא כי לאור חוסר ההסכמה בין הצדדים, מקדמות עבור פנסיית גישור משולמות כעת על פי מודל של צה"ל שנעשה בחוסר הסכמה עם האוצר. לדברי סגן בכיר לחשב הכללי, יוסי איצקוביץ: "המצב מ-2017 הוא שצה"ל משלם את פנסיית הגישור בצורה עצמאית ולא מועברים נתונים ואנו לא יודעים למי זה מועבר".

סגנית היועץ המשפטי במשרד האוצר, עו"ד אפרת פרוקציה ביקשה להדגיש כי למרות הטענות שהפורשים עלולים להחזיר את הכסף שמשולם להם כעת המצב בעייתי דווקא מסיבה אחרת. לדבריה, "היו הרבה דיונים בנוגע לתקנות הגישור. שאלת המקדמות הגיעה לפתחו של היועמ"ש שקבע שניתן לשלם מקדמות ורמז שהפורשים לא יצטרכו להחזיר את המקדמות לו יצא שיקבלו יותר. האוצר הוציא מתודולוגיה מנחה של החשכ"ל לדרך תשלום המקדמות. צה"ל לא פועל על פי זה ומשלם מה שהוא רוצה מתוך ההנחה שהכסף לא יחזור. נקבע בחוק שצה"ל ידווח ויקבל אישור מראש על כל תשלומי פנסיית הגישור וזה לא קורה. צה"ל לא מכיר בסמכות האוצר למרות שהסכים על כך מראש. בכל משרד ממשלתי, יש חשב שכפוף לחשכ"ל וכולם עובדים אחד לאחד עם החשב וככה גם במוסד, בשב"כ ובמשטרה. מאחר שאין לנו חשב בצה"ל – אחת המסקנות היא שצריך חשב של האוצר בצה"ל והוא יהיה מעורב ביישום".

ראש מחלקת ייעוץ וחקיקה בפצ"ר, אל"מ אודי שגיא אמר בדיון "התקבלה עמדתנו אצל היועץ המשפטי לממשלה בעניין יישום החוק. נקודת המוצא של צה"ל שונה מאוד מכל משרדי ממשלה. ההסכם קובע שהחיובים יהיו על ידי האוצר אבל זה רק אם יהיו תקנות – אבל כל עוד שאין תקנות, אנחנו לא מחויבים לעדכן את האוצר ואנו פועלים כחוק". אלא שמשמעות הדבר, לפי נציגי האוצר ולפי שלח שאין לצה"ל כל תמריץ לקדם את התקנות שכן כרגע הוא משלם בדרך שהוא מעדיף.

לטענות חוסר השקיפות שעלו מצד נציג החשב הכללי נוספו טענות נוספות מצד אגף השכר. לדברי רכזת בטחון באגף השכר והסכמי עבודה, טל אוברמן: "הפנסיה הממוצעת ב-2018 עמדה על כ-21,000 שקל ולא כמו שצה"ל הציג. יש בידינו את הממוצע של 2019, אך סביר להניח שהוא לא יהיה נמוך מזה בהרבה. לדעתנו, צה"ל פשוט לא מכניס את כל הרכיבי שכר שעל פיהם הוא משלם את הפנסיה, ולכן הנתונים שהוא מגיש שגויים. אנחנו תמיד פתוחים להיפגש אבל לצערנו על הרבה דברים שאנו מבקשים לקבל תשובות מצה"ל, אנחנו לא מקבלים מענה או מענה שלילי".

ראש אכ"א, האלוף מוטי אלמוז, השיב לטענות: "רק בשבוע האחרון אני פגשתי שני בכירים מאגף הממונה על השכר האוצר – הטענה לא נכונה. לא מכיר שביקשו ממני להיפגש ולא הגבתי. צריך להסיר מהשולחן את הטענה ל"בריונות". האמירות כאילו פעלנו שלא כחוק, אין להם שום מקום – אין פה צעד אחד שהוא לא מגובה משפטית. יש כאן ניירות מוסדרת שהמשנה ליועמ"ש מאשר את הפעולות שאנחנו עושים. אפשר לא להסכים אבל אנחנו פועלים פה על מגרש חוקי. אני לא מגיע בתור עוד ועד עובדים אלה הסוגיות הביטחוניות של מדינת ישראל.

לאור העובדה כי הצדדים תקועים במסגרת הדיונים על הנושא כבר מעל 4 שנים מבלי להגיע להסכמות, אמר בתום הדיון שלח "העובדה היא שפורש בגיל 42 בצבא יכול לקבל עם פנסיית הגישור ולאחר מכן הפנסיה התקציבית – פי 6 ו7 מכל אחד אחר בהייטק. יש הטבה מאוד מאוד גדולה בשירות. במחלוקות בין האוצר לצבא, שום דבר לא יוכרע מאליו. עליכם המלאכה לגמור – אל תצפו ששרי האוצר הביטחון החדשים בתפקידם יפתרו את הבעיה הזו מעצמם בהגשת התקציב. הקלישאה שכל משבר זו הזמנות, אכן נכונה כאן. זה הזמן לבחון המון הנחת יסוד בתקציב ואחת מהן היא של הסדרי הפנסיה. יכול להיות שצריך להסיט כסף מהפנסיות לרכיב השכר. יש לנו הזדמנות כעת שאין להחמיץ וזה דורש התעלות של כל רכיבי המערכת תוך יציאה מנקודות הנוחות הקיימות כולל מחשבה עמוקה על הגדרות מחדש של פיצוי אנשי הקבע. אם צה"ל לא יעמוד בנקודה אחרת באמצע העשור הבא הוא יהיה בפי שוקת שבורה.

מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל פעל ופועל בשקיפות וע"פ חוק. כל ניסיון לטעון אחרת מטעה את הציבור. צה״ל מימש בשנים האחרונות רפורמות מרחיקות לכת וצעדי התייעלות רבים בתחום כוח האדם והגמלאות, באופן ייחודי ביחס למשק הציבורי. הנושאים הנדונים בדו"ח המבקר מצויים במחלוקת מקצועית בין צה"ל לבין משרד האוצר. פעולות צה"ל בנושאים אליהם התייחס דוח הביקורת נעשות כדין, ואף משרד מבקר המדינה לא הצביע על כל ליקוי חוקי בעשיית צה"ל. צה"ל ימשיך לעמוד על זכויות משרתי הקבע, המגיעות להם בזכות ובדין, המבצעים שירות משמעותי ומורכב, לילות וימים, בשגרה ובחירום, מתוך שליחות ומחויבות לבטחון המדינה. צה"ל ימשיך לפעול על מנת להגיע להסכמה בשיח בין המשרדים."

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות