“עוד לא החלטנו אם אנחנו בטראומה או בפוסט טראומה”

עכשיו הזמן הכי טוב לרדת לאילת. סוף סוף העיר לא עמוסה בתיירים.

"ממש לא. יש תיירים, אפילו הרבה. בסוף השבוע שעבר החופים היו מפוצצים בתיירים שרעבים לנופש. תיירות פנים, כמובן, כי אין תיירות חוץ. אפילו חזרנו לעידן הפקקים - היה עד כדי כך מלא שרציתי לרדת עם המשפחה לחוף והחלטנו להישאר בבית. זה לא אינדיקציה למצב טוב, אבל זה מכניס חמצן כלכלי, האתגרים עוד לפנינו".

יש סיכוי שתיירות הפנים תמלא את אילת באופן שייתר כל סיוע?

“לפי מדד ההזמנות אנחנו הולכים ביולי אוגוסט לתקופה מלאה. האם זה יסייע לנו לצאת מהתלאות? לא. אנחנו עדיין עם שיעור אבטלה גבוה, יהיו עסקים שיסגרו, עסקים שיפתחו עם פחות עובדים והשאלה היא מה יקרה בחורף, שבו אנחנו בונים בעיקר על תיירות חו"ל כשהשמיים סגורים”.

מכל הערים קיבלתם את המכה הכלכלית הכי חזקה.

"ביולי שעבר סגרו לתושבי אילת שדה דב שהיה התחנה המרכזית שלנו. הרגשנו שמרחיקים אותנו מהציוויליזציה התל־אביבית. אחר כך בתחילת מרץ היה פה צונאמי, ותושבי אילת עמדו וראו איך איתני הטבע פוגעים פגיעה אנושה בחופים שלהם עם נזקים של 100 מליון שקל. ועכשיו הקורונה. תחשבי על זוג שמתפרנס מתעשיית המלונאות ויושב ארבעה חודשים בבית - בולמי הזעזועים שלנו כעיר נשחקו. נפגענו מוראלית וכלכלית, נצטרך לבנות מחדש את מערכת החיסון שלנו".

איך שורדים כעיר תיירות בתקופת סגר כזאת?

"יש לנו קהילה חזקה, לא במובן של עשירה, שמתפרנסת מתעשיית המלונאות שאין בה משכורות עתק. המזל שאלה אנשים שמאוד אוהבים את אילת. אני מאמין שחודשי יולי ואוגוסט יהיו נפלאים אבל עדיין יש פה קהילה מבוהלת, לא החלטתי אם אנחנו בטראומה או בפוסט טראומה. אנחנו לא מסכנים אבל אני גם לא רוצה לטייח. אני מנסה לראות איך אנחנו מחזקים זה את זה".

מה המצב הכלכלי אצלכם?

"בשיא הסגר הגענו למצב שבו ב־80% מבתי האב באילת לפחות מפרנס אחד לא עבד. וב־30% שני מפרנסים לא עבדו. לפי נתוני שירות התעסוקה היו באילת 50% אבטלה באילת. הם מתייחסים למי שמבוטח בשירות התעסוקה, ולא לקחו בחשבון 6,000 מעסיקים פרטיים. אלה מספרים פנומנליים".

קלאב הוטל, אילת | צילום: מאיר אוחיון

תצליחו לחזור לשיעורי האבטלה הקודמים?

"היינו עיר כמעט בלי אבטלה, בשיעור של סביב 2%, כי מי שלא עובדים באילת עוזבים אותה. אני לא חושב שנחזור למצב כזה וגם כשנגיע לתפוסה מלאה בבתי המלון נישאר עם אחוזי האבטלה הגבוהים בישראל. אנשים לא רוצים לחזור לתעשיית התיירות כי היא נהפכה לנפיצה. בנוסף המלונאים והמעסיקים יחזירו רק מיעוט של עובדים בגלל מצבם הכללי. הם יחסכו, יתייעלו, יצטמצמו. כולם חטפו פה מכות".

מה המצב הכלכלי של העירייה?

"גם בעירייה חטפנו. אנחנו בתת הכנסות של 80 מליון שקלים אחרי שקיבלנו שיפוי על ארנונה לעסקים. לא גבינו חניות ולא מעט אנשים לא משלמים ארנונה, זה מצב שגורם לנו לשיתוק".

ראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי | צילום: מאיר אוחיון

מה אתה כראש עיר יכול לעשות?

"המטרה הראשונה שלי היא לדאוג לתושבי אילת ולאיכות החיים שלהם. אמנם הוגדרנו כעיר האיתנה ביותר מבחינה בריאותית בתקופת הקורונה, בית החולים שלנו לא קלט אף חולה, והמעט שהיו הסתדרו עם בידוד בית. מטרה שנייה היא לא להישען על תעשיית התיירות בלבד. כי גם כשיש בעיות גיאו־פולטיות אנחנו חווים קריסה. חייבים לייצר פה מקורות תעסוקה נוספים".

"להוריד לכאן הייטק”

איזה מקורות תעסוקה חלופיים תייצר? אילת אטרקטיבית כעיר נופש לא כעיר מגורים.

"אנחנו רוצים להקים פארק לתעשיית מזון מהים. בעוד 15 שנה 80 אחוז מצריכת המזון שלנו תבוא מהים, אנחנו רוצים להיות חיל חלוץ. נשמח להקים פה מרכז להייטק וסטארט־אפים, להוריד לכאן תעשיות חכמות. אם היום היחס הוא 20־80 בין תיירות למקורות תעסוקה אחרים, אני רוצה להגיע ליחס של 40־60. אנחנו יכולים להיות מקום אידיאלי לתיירות מרפא. כל אזור אילת־אילות צריך להיות עמק הסיליקון של אנרגיה סולרית. צריכת החשמל של מועצה אזורית חבל אילות מושתתת אנרגיה ירוקה, אנרגית שמש. כאן יש יתרון לאזור שלנו. כמו שתחום האקולוגיה הימית הוא יתרון שיש לעיר, חייבים לייצר פה שרשרת מזון כלכלית אחרת".

איך תוריד לכאן סטארט־אפיסט מרעננה?

"איכות החיים פה היא מהגבוהות בישראל, אם נחזק את נושא הרפואה ושירותי הבריאות זה יעזור. דווקא הקורונה הוכיחה שאפשר לגור באילת ולתת שירותים למנהטן או לניו דלהי".

עת החירום הזאת היא לא הזמן לשקול מחדש את רעיון הקזינו?

"זו החלטת מדינה, לא של מועצת העיר. אם המדינה תחליט שהיא בונה - נסכים, ובתנאי שזה יהיה קומפלקס של מרכז תערוכות, ירידים, מלון וקזינו. קומפלקס אחד גדול כמו בהרבה מקומות בעולם. הצעתי את זה לראש הממשלה לפני שנתיים וחצי, והוא חשב שההצעה נכונה מאחר שבאילת יש אזורי סחר חופשי, ושהמיקום יהיה באזור שדה התעופה החדש. עם סייגים נכונים קזינו זה יכול לתת דרבון לתיירות ולכלכלה. שר התיירות היוצא, יריב לוין תמך אבל מי שהתנגד היה שר האוצר כחלון. שר האוצר הנוכחי ישראל כץ תומך ברמה האישית - אבל זה עניין של החלטת ממשלה. העת הזאת בהחלט מציפה את הנושא מחדש. רוב תושבי אילת מצדדים בעניין. היום קרוב ל־100 אלף ישראלים חוצים את הגבול לטאבה ומשאירים את כספם בבתי קזינו. אני מעדיף את הכסף הזה באילת עם בקרה ופיקוח".

התחרות הגוברת מכיוון עקבה האטרקטיבית בשנים האחרונות לא מקלה.

“אני חולם על מפרץ הזה שסביבו סעודיה, ירדן, מצרים וישראל כמפרץ שלום פתוח. עם התניידות ללא סרבול בין המדינות. אני יותר מאשמח שיבוא תייר לארבעה ימים, יסע לפטרה ויחזור חזרה. או שיגיע מעקבה למצדה. זה לא חלום פרוע. שגשוג יגן עלינו מפני תופעות של פונדמנטליסטיות לכן אני בעד שגם טאבה וגם עקבה יהיו אזורים פורחים, אני לרגע לא רוצה את חולשתה של עקבה או של טאבה”.

לפני שנה בחנתם גם לגליזציה של קנאביס בעיר.

"אמרתי שאם זה יונח על שולחננו אצא לסקר דעת קהל, לשמוע מה תושבי העיר אילת חושבים, בדומה לתושבי אמסטרדם, העיר היא לא של יצחק הלוי. כשאדע מה עמדתם ומה עמדת המדינה — אומר את דעתי ביחס ללקיחת סיכון ברמה כזאת".

“שיקימו סיירת מע”מ”

חושש שהלחץ הכלכלי שוב יוביל לשאלת הנחיצות של פטור ממע"מ?

"הכלי הזה מאוד מסייע לעיר. כל שנה־שנתיים יש מישהו באוצר שזומם על ההטבה הזאת. אני לא מאמין שיש כרגע מישהו אמיץ שיעשה את זה. אם רוצים להרוג את העיר באופן מוחלט — זו בהחלט הדרך".

משרד אוצר הציע כמה פעמים בעבר להמיר את הפטור ממע”מ במתן תקציב ייעודי לפיתוח העיר.

“רעיון רע מאוד. אם רוצים לשים את המסמר האחרון על העיר אילת זו הדרך. צריך כמו שנוהגים בעקבה, להגדיל את אזור הסחר החופשי. טוענים שיש כאלה שלא מכבדים את ההטבה והיא לא מתגלגלת לצרכן? אז אם יש עבריינים צריך לטפל בהם. שיקימו סיירת מע”מ, אני מוכן להעמיד תקנים לטובת העניין. אבל בעיר רחוקה עם יוקר מחיה גבוה ורף הכנסה נמוך, לקחת מאתנו גם את זה –- זו הדרך לפגוע בנו פגיעה אנושה”

באילת יש אוכלוסייה מגוונת שדורשת מענה: האזרחים הישראלים, העובדים הזרים מאריתראה, סודן ודרפור.

"בשיא כשהיו פה כ־7,000 זרים, בעיקר רווקים, זה יצר לא מעט בעיות. היתה תחושה של השתלטות, כי פתאום הם 15% מהקהילה שלך. מצב בלתי אפשרי. הגדר נבנתה כחלק מהזעקה שלנו. היום המצב יותר רגוע, אבל לא מספק. הם לא מקבלים את מה שתושב צריך לקבל והמדינה חייבת להחליט מה גורלם. מספר חסרי המעמד היום עומד על קרוב ל־2,000. התנגדתי נחרצות לקליטה הבלתי לגלית של האנשים הללו, ואם משאירים אותם - חייבים לדאוג לסל קליטה ואזרוח. אי אפשר להשאיר אותם פה חסרי מעמד כל כך הרבה שנים ולהפיל אותם על הרשות המקומית. כתוצאה מהקורונה הם נפלטו גם משוק העבודה, ואין להם עוגנים של משפחה, תמיכה, חסכונות. וחלקם נהיים מטופלים של מערכת הרווחה שלך".

אתה לא חושש שאילת תפשוט רגל?

"ההוצאות שלנו אדירות - כולל תחזוקת רצועות החוף, מצילים ופינוי אשפה. אם לא ייעשו מהלכים חכמים, מהירים, ואמיצים זה יכול לקרות. לכן כל כך דחוף לנו לחזור לשגרת חיים מבוקרת ומפוקחת. אני רוצה לחזור לאחוזי אבטלה חד ספרתיים, זו השאיפה כרגע. אילת נשענת כרגע על תיירות פנים. אני קורא לגופים כמו ההסתדרות, הממשלה והשלטון המקומי לייצר פה השתלמויות שיוקרו כחלק ממערך ההבראה של העיר, לראות באילת יעד מועדף. זו עיר עם מחזור כלכלי של 15־17 מיליארד שקל בשנה בחישוב התנועה הכלכלית, מס ההכנסה והמטבע הזר , שמזרימה מיליונים לקופת המדינה. זה אינטרס של המדינה שאילת תצליח".