כששוק העבודה עובר לאונליין הלינקדאין נראה כמו שדה קרב

הצפה. עשרות בקשות חברות ביום, אינספור פוסטים, סטוריז, צ'אטים, מאמרים ושיתופים. את מה שמתרחש עכשיו ברשתות החברתיות והמקצועיות אפשר להגדיר כטירוף. כמות הפעילות והתוכן בפייסבוק ובלינקדאין כרגע היא כזו שקשה לאדם מן השורה לתחזק או להכיל. השילוב של שוק תעסוקה שבו כמיליון דורשי עבודה בישראל והמעבר של מרבית התקשורת לאונליין בעקבות המעבר לעבודה מהבית, הביא את נפח הפעילות ברשתות לשיאים חדשים. חלק מהפעילות ברשת אף יותר מהכפילה את עצמה בתקופה האחרונה.

בלינקדאין חלה עלייה של 60% ביצירת התוכן במרץ 2020 בהשוואה לחודש המקביל בשנה שעברה; כמות השיחות בין חברים ברשת המקצועית צמח ב-55% במרץ בהשוואה ל-2019, וכמות שיחות הצ'אט שניהלו אנשים בלינקדאין בשבוע הראשון של אפריל היה גבוה ב-14% בהשוואה לשנה שעברה, כך לפי נתוני החברה.

שכירים, פרילנסרים או מחפשי עבודה מבינים ומכירים בכך שהיום, במציאות שבה העולם עבר, גם אם באופן זמני, לאונליין – הדרך היחידה להתבלט או אפילו רק להיראות היא באמצעות נוכחות דיגיטלית. על מיתוג אישי כדרך לקידום הקריירה דובר הרבה לפני משבר הקורונה אך נראה שעכשיו, בהרבה מקרים מתוך כורח, יותר אנשים החליטו לפעול על מנת להפגין את נוכחותם. אבל כשיש כל כך הרבה אינפורמציה, שיטפון של פוסטים, אירועי אונליין, ופרופילים חדשים, האם הטיפים הישנים לגבי מיתוג אישי עדיין רלוונטיים והאם יש דרכים בהן ניתן להתבלט כשהתחרות היא כל כך עזה ואפילו עד אכזרית.

אפרת פניגזון | צילום: דויד גארב

"יש מאות אלפי אנשים עכשיו שמחפשים עבודה והסיכויים שיש עוד מישהו בחוץ שדומה לך הם גדולים לכן יש צורך בייחדויות ובבולטות. פתאום יש אנשים שנכנסים למשחק ומבינים שכדי להגדיל את הסיכויים שלהם למצוא עבודה הם חייבים לייצר תוכן, ועדיין רוב האנשים לא עושים את זה. הם שולחים קורות חיים, מפעילים קשרים ופונים ישירות למעסיקים, אפילו מנדנדים, כמה פעמים ובכל מני דרכים. אלה שמייצרים תוכן עושים את זה כטקטיקה, כדי שייראו אותם אבל זו לא בהכרח הטקטיקה הנכונה. יצירת תוכן בלי תכנון יכולה אפילו להציק גם לאנשים שרואים שרואים את זה מהצד וגם למעסיקים שיכולים עכשיו להיות מאוד בררנים", אומרת אפרת פניגזון, סמנכ"לית שיווק במיינדספייס ומייסדת משותפת בקהילת G-CMO.

מצד אחד הנוכחות ברשתות החברתיות הפכה להיות קריטית ומצד שני הדרך שבה פועלים ברשתות החברתיות צריכה להיות יצירתית ומתוחכמת על מנת ליצור בידול בין כל מיליוני האנשים הפעילים. "ההכרח בלמתג את עצמך היום הוא כבר לא 'nice to have', עכשיו זה בבחינת להיות או לחדול. גיליתי בעבודתי עם מנהלים בארץ שהם יכולים לעשות עבודה מדהימה אבל הם מעדיפים להישאר מאחורי הקלעים ושהתוצאות ידברו בעד עצמן – אבל דרך החשיבה הזאת מתה בטח שבתקופה האחרונה. עכשיו כאשר מיליון אנשים הוצאו לחל"ת או פוטרו והבינו שהקרקע התעסוקתית נשמטת תחת רגליהם הצורך להיראות ולתפוס זהות ונפח בשוק העבודה הפך לחשוב כפליים", אומרת גלי הכרמלי, מומחית במיתוג מנהלות.ים, מנהלת קהילת" מנהלות מותג יהלום". לדבריה, לפרסם ברשתות זה לא מיתוג אישי משום שזה רק חלק מתהליך שבו מבררים מהי המומחיות שאיתה אתם רוצים להיות מזוהים, מהן החוזקות המיוחדות שלכם ומיהם האנשים שעליהם אתם רוצים להשפיע.

"מה שהשתנה עכשיו הוא שצריך לעלות ליגה. אם עשיתם מיפוי, הגדרתם את קהל היעד והחלטתם באילו ערוצים להשתמש הכי קל זה להעלות פוסט ותמונה אבל אתם צריכים לשאול את עצמכם מהי הרמה הבאה? אפשר למשל ליצור שיתופי פעולה, להוציא מאמר משותף עם כמה קולגות. ליזום ולעשות דברים חדשניים ויצירתיים", היא אומרת. כמו כן, היום לא מתתמגים מתוך אגו אלא מתוך האקו-סיסטם. אנשים היום מחפשים מנהיגים, מישהו שיעשה סדר בתחום שלכם. לכן חשוב לתת ערך ולהתמתג על הדרך. לא רק להעלות פוסט על כמה שאתם נפלאים אלא לתת ערך לאנשים שעליהם אתם רוצים להשפיע. דרך נוספת לחזק את המותג האישי שלכם היא להקים קהילה בנושא מסויים ולכל הפחות להיות פעילים בקהילות הקשורות לתחום המומחיות שלכם.

גלי הכרמלי | צילום: עיינה קפלן

המטרה של שכירים או מחפשי עבודה במיתוג אישי היא שכאשר מעסיקים מחפשים עובדים הם יגיעו אליהם או לפחות שקורות החיים שלהם יבלטו בערימת המועמדים למשרה. "עובד שלא ממתג את עצמו מתחיל לשלוח קורות חיים והם נערמים בין 600 קורות חיים אחרים בתיבת המייל שעוברת היום סינונים של רובוטים והוא פשוט אנונימי. המצב שכל שכיר רוצה להגיע אליו הוא שכשיושבת קבוצה של אנשים ומישהו אומר 'אני מחפש סמנכ"ל תפעול שיידע לעשות אחד שתיים או שלוש – אז מישהו מסביב לאותו שולחן יזרוק את השם שלך. זו פוליסת הביטוח היחידה בשוק העבודה היום", אומרת הכרמלי.

אם עבור שכירים המחשבה על הצורך לשווק או למתג את עצמם היא לא טבעית, הרי שעבור פרילנסרים המכירה של השירות אותו הם נותנים או של עצמם כמומחים - היא חלק מהמשחק. בשוק העבודה התחרותי בצורה חסרת תקדים של היום - גם שכירים וגם פרילנסרים חייבים להיות אקטיביים במשחק. "מיתוג עצמי זה משהו שתמיד אנחנו אומרים לעצמנו שנעשה, אבל אף פעם לא מגיעים אליו. אבל כיום, למכור את עצמך בצורה דיגיטאלית חשוב מאי פעם. הצורך לבלוט, ככזה שיכול להביא ערך מוסף בטריטוריה שלך בא לידי ביטוי בנוכחות הדיגיטאלית שלך. האניבוק עובדת עם עשרות אלפי עצמאיים – ובחודשים האחרונים, אחרי ההלם הראשוני מהתפרצות המגיפה, ההבנה שלמעשה לשרותים שאתה יכול להציע לעולם אין גבולות טריטוריאליים, כי הכל נעשה מרחוק ובוידאו – הביאה הרבה מהם לגייס לקוחות משווקים חדשים – וזה בהחלט דורש סוג של חשיבה מחדש על איך אני נתפס ונראה, מה הסגנון שלי ואילו לקוחות אני רוצה. זה בא לידי ביטוי במבול של מאמרים מקצועיים, בלוגים, פודקאסטים ואתרי און ליין שעלו בין לילה כדי לספק שרות מרחוק. ובתוך הסחף הזה – כל אחד מנסה למצוא את הקול הייחודי שלו", אומר עוז אלון, מנכ"ל ומייסד HoneyBook.

עוז אלון | צילום: באדיבות האניבוק

איך אפשר להתבלט בתוך כל ה'רעש' הזה?

המטרה במיתוג אישי, שנעשה גם דרך פעילות ברשתות החברתיות - היא להימצא. שכאשר מעסיקים מחפשים עובד בתחומכם הם יגיעו אליכם, או שכאשר מישהו מחפש פרילנס לפרוייקט בתחומכם - הוא ימצא דווקא אתכם. במציאות של היום כשהתחרות היא הרבה חריפה קשה יותר להתבלט. "הולך להיות קשה בתקופה הקרובה. יש פקק תנועה אבל מי שיעשה את הפעולות שצריך לעשות כחלק ממיתוג אישי יעלה את הסיכויים שלו לקבל גישה ל'מסלול המהיר' ולא להיות עוד מכונית על הכביש הגדול. צריך להיות כמה שיותר אקטיביים ויצירתיים והרוב לא ישקיעו בזה כי זה קשה. זה קשה להסתכל פנימה ולהגדיר במה אני טובה, לאן אני רוצה להגיע, להציב יעדים וללכת עליהם, לייצר תוכן, לשתף. בסוף זו סטטיסטיקה והסיכויים להתבלט ולהיות ב'שורט ליסט' של משרות תלויה ביכולת להיות יחודיים ולהחצין את החוזקות", אומרת פניגזון.

איך גורמים לכך שאחרים יימצאו דווקא אתכם? העיקרון הראשון הוא שאחרים ידברו עליכם מכיוון שאין כמו צד שלישי שמדבר עליכם, משבח את מקצועיותכם או מודה לכם על עבודתכם המדהימה. זה הרבה יותר חזק מכל פוסט שתוכלו לכתוב על עצמכם. הדבר השני הוא שיגידו את הדברים הנכונים. כמו כן, חשוב שכאשר יחפשו מילות חיפוש הרלוונטיות לתחום המומחיות שלכם בגוגל - יגיעו אליכם; העיקרון הרביעי הוא שיראו את הנוכחות שלכם בקבוצות או קהילות שהן תחום המומחיות שלכם; החמישי הוא שיראו אתכם בעשייה, לא מספיק להגיד - צריך גם לעשות. לבסוף, חשוב שבנכסים הדיגיטליים שלכם (בלוג, דף אינסטגרם או פרופיל ברשתות החברתיות למשל) תהיה הצגה עצמית קוהרנטית וברורה. "אצל הרבה אנשים שמציעים לי חברויות או מבקשים להצטרף לקבוצה שאני מנהלת לא כתוב כלום בפרופיל. נורא חשוב לכתוב מה אתם עושים, לקשר לחברות שעבדתם בהן. בנכסים הדיגיטליים צריך להיות גם תוכן רלוונטי. מעסיק לא מסיים את החיפוש שלו בפוסט שהוא מצא שמראה שדיברתם בזום. מיתוג אישי זה הרבה יותר מפוסט בפייסבוק", היא אומרת.

לינקדאין, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

האם כל הפעילות הזאת בלינקדאין באמת הכרחית?

עמית ברוך | צילום: באדיבות מעבדת החדשנות של סיטי

מול האינפלציה בפרופילים ובפוסטים בלינקדאין יש גם מעסיקים שטוענים שפרופיל מלוטש ברשת המקצועית הוא לא כל כך קריטי ואולי אפילו מיותר. עמית ברוך, מנהל מעבדת החדשנות של סיטי בישראל אומר שעבורו מיתוג אישי לא בהכרח ישפיע על ההחלטה אם להעסיק מועמד לעבודה או לא.

 "אנחנו מגייסים כרגע עשרות עובדים למעבדה ובהחלט בשלושת החודשים האחרונים יש תנועה ערה ברשתות החברתיות של מועמדים. אני יודע שטיפוח הפרופיל הדיגיטלי יכול לייצר הזדמנויות חדשות עבור אותם מחפשי עבודה – אבל כמנהל, אם אתה רוצה את הטאלנטים, אתה מסתכל על השורה התחתונה של הידע המקצועי והניסיון של המועמד. המטרה שלנו זה להביא את המועמדים שאנחנו רוצים במהירות האפשרית אלינו ופרופילים מושקעים ומיתוג לא בהכרח ישפיעו על רמת התוצאות שלך במבחני הידע או תרומתך לארגון. יש הרבה אנשים מוכשרים ומבריקים שאין להם כמעט נוכחות דיגיטאלית ואנחנו יודעים להגיע אליהם. המלצה חמה של חבר תמיד תעבוד טוב יותר. בנוסף, פרופיל 'מטופח מידי' של מועמד עשוי לייצר לפעמים ציפייה גבוה, שלא תמיד עומדת במבחן המציאות וזה יכול לייצר אכזבה לשני הצדדים", הוא אומר.

עם זאת, המקרים האלה של עובדים שגם בלי פרופיל לינקדאין מעסיקים יגיעו אליהם הם מעטים ונחשבים מקרי קיצון. מדובר בתחומים שיש בהם התמחות מאוד ספציפית או באנשים עם מומחיות בתחום מסויים שאפשר ממש להצביע עליהם בתעשיה שבה הם פועלים ולכן אין להם צורך בנוכחות דיגיטלית. רוב המשרות הן כאלה שיש עבורן הרבה מאוד מועמדים דומים ועבורם הפעילות ברשתות היא עדיין קריטית.

"ללינקדאין הייתה סטיגמה בישראל שזה מקום שמיועד רק לאנשים שמחפשים עבודה ואז עסקים מקומיים לא טרחו לשים שם פרופילים או שאנשים פחדו שאם יהיה להם פרופיל שם יחשבו שהם מחפשים עבודה. יש עכשיו נתח שלם של אוכלוסיה בישראל שמתעורר לכלי הזה שמתאים לחיפוש עבודה אבל הוא גם הרבה יותר מזה", אומרת פניגזון.

את הפעילות בלינקדאין היא מציעה לדמות את התהליך לנהיגה ברכב. הדבר הראשון הוא לשאול מה מטרת הנסיעה, כלומר לשאול למי תרצו להיחשף, מי קהל היעד שלכם; לאחר מכן צריך כלי תחבורה ובלינקדאין מדובר בפרופיל האישי. הפרופיל צריך להיות מושלם. התיאור של התעסוקה, של ההשכלה והכי חשוב התיאור האישי הם קריטיים. מומלץ שהפרופיל יהיה באנגלית ואם פונים רק לישראל אז יחד עם עברית; הדבר השלישי הוא הדלק או התוכן, מה אתם רוצים להגיד בתוך הרשת המקצועית הזאת; לאחר מכן צריך כבישים ונקודות ציון שבלינקדאין הם החיבורים. השאיפה היא להתחבר עם אנשים בתעשיות שאליהן אתם מכוונים על מנת שיהיה לכם מה לעשות עם התוכן אותו אתם מייצרים. לבסוף הנהיגה העצמה היא ההפצה - האם את התוכן והמסרים שלכם תפיצו באמצעות בלוג, דף עסקי או דף אירוע. הטיפ הכי חשוב אולי הוא שלמרות שעבור הרבה אנשים הלינקדאין הוא מקום חדש שנועד כרגע למציאת עבודה, יש להשקיע בו לטווח ארוך ולוודא שהוא רק חלק ממכלול פעולות כמו פעילות במרחב הפיסי, התנדבות ויוזמה שצריך לעשות כחלק ממיתוג אישי.