הרע עוד לפנינו? זינוק חד בהיקף החריגה ממסגרות האשראי בבנקים

אין ספק שמגפת הקורונה גרמה למשבר כלכלי. אמנם עדיין לא ברור מה עומק המשבר ומשך הזמן שלו, אולם נתון שפרסם בנק ישראל מעיד עד כמה המצב שברירי. מהנתונים עולה כי היקף החריגה ממסגרות אשראי בבנקים - עומק המינוס שאליו מאפשר הבנק להגיע - זינק בחודש אפריל ל־15.5% מסך המסגרות, זאת בעוד בשנת 2019 עמד היקף החריגה על 9.5%. היקף האשראי שחורג מהמסגרות שנתנו הבנקים, עמד נכון לסוף אפריל על קרוב ל־5.5 מיליארד שקל, לעומת 3.8 מיליארד שקל בחודש מרץ וממוצע של 3.5 מיליארד שקל ב־12 החודשים הקודמים.

במהלך המשבר אפשרו הבנקים להקפיא תשלומי הלוואות, ואכן - עד היום הוקפאו תשלומים של חצי מיליון הלוואות בהיקף של 6 מיליארד שקל. לא מן הנמנע כי אם לא היו מתאפשרות הקפאות אלה, נתוני החריגה היו מזנקים עוד יותר.

(אילוסטרציה) | צילום: שאטרסטוק

מבדיקה שערך הכלכלן הראשי של מיטב דש, אלכס זבז'ינסקי, עולה כי במשבר 2008 הגיע נתון זה לרמה של 17%, דומה למדי לנתון של חודש אפריל השנה. לדברי זבז'ינסקי, נתונים אלה מהווים תמונה חלקית היות שהם לא כוללים את נתוני שוק האשראי החוץ־בנקאי. "סביר מאוד שבשוק החוץ־בנקאי הפיגורים עלו יותר מאשר בבנקים מכיוון שהאשראי שם היה מסוכן יותר וצמח בקצב מהיר הרבה יותר מאשר בבנקים בשנים האחרונות", הסביר.

השאלה שנותרה פתוחה כעת היא מה יקרה בחודשים הקרובים, אז יסתיים חלק גדול מההקפאות בפירעון ההלוואות. בצד האופטימי צריך לזכור כי המשק מתחיל לחזור לפעילות והיקף האנשים השבים מחל"ת הולך וגדל. אבל האם החזרה המדורגת לשגרה תאפשר ללווים לעמוד בפירעון ההלוואות, או שהרע עוד לפנינו?

זבז'ינסקי מעריך כי נקודת התורפה תהיה באשראי הצרכני. "האשראי הפרטי במשק צמח בקצב גבוה בשנים האחרונות, במיוחד האשראי החוץ־בנקאי, ועלול להתגלות כמכשול משמעותי בדרך להתאוששות המשק", הוא אומר. לאור שבריריות הנתונים, אפשר להבין מדוע בדרג הממשלתי יבקשו לעשות הכל, רק כדי לא להחזיר את המשק שוב למצב של סגר, דבר שעלול כבר להיות מכה אחת יותר מדי.