הגרף שמראה איך הקורונה מתפשטת עפ"י מספר המתים. ומה קורה בישראל?

נכון להיום (ב') מתו ברחבי העולם מהקורונה 471,022 בני אדם מתוך 9,067,357 שנדבקו בנגיף. הגרף הבא מאפשר להבין את ההיקף והגידול בהתפשטות הקורונה על פי מקרי התמותה במדינות השונות.

השוואה בין במדינות שונות בעייתית כאשר מנסים לבחון את מספר המקרים המאומתים במדינה. ממשלות מדווחות באופן שונה על המספר המקרים המאומתים בשטח. בנוסף, מספר חולי הקורונה המאומתים במדינה תלוי במידה רבה בהיקף הבדיקות הנעשות בה כך שמספרים גבוהים יותר עשויים פשוט לשקף יותר בדיקות.

בסך הכול מוצגים בגרף 100 מדינות שבהן נמצאו מאז תחילת המשבר יותר מ-50 מתים. הציר האופקי מייצג את מספר הימים שעברו מאז גילויי המתים הראשונים במדינה ואילו הציר האנכי מייצג את מספר המתים השבועי במדינה. הציר האנכי הוא ציר לוגריתמי שמותאם במיוחד להצגת מגמות בשיעורי שינוי יחסית, כמו התפשטות הנגיף.

בגרף צבועות ארבע מדינות: ישראל (כחול), ארה"ב (אדום), ברזיל (ירוק) והודו (צהוב). בישראל וארה"ב ניתן לראות כי מספר המתים השבועי הולך ויורד, בעוד שבברזיל ובהודו מספר המתים נוסק כלפי מעלה – עדות להתפשטות המגפה בשטחן.

מקרי מוות אמינים מעט יותר, אך נותרו בעייתיים מכיוון שלמדינות יש כללים שונים לגבי מקרי המוות שנכללים במספרם הרשמי.

ההבדל הבולט ביותר בין נתוני התמותה בין מדינות הוא אם הם כוללים מקרי מוות מחוץ לבתי חולים. יש מדינות כמו צרפת ובריטניה ששינו במהלך הזמן את האופן שבו הן סופרות את מקרי המוות מהקורונה.

על מנת לבחון את התפשטות המגפה במונחים של מקרי מוות, נמדדו מספר מקרי המוות בכל שבוע מיום שבו נמצאו לראשונה יותר משלושה חולים במדינה. מטרת הבחירה לבחון את מספר המתים לאורך שבוע היא לצמצם את ההשפעה שיכולה לנבוע מעיכובים בדיווחים.

לוויה באיטליה | צילום: איי אף פי

בחינת מקרי התמותה ביחס לאוכלוסייה אינה חיונית כאשר מנתחים את המהירות שבה מתפשט נגיף. נגיפים אינם מכבדים גבולות, והשיעור שבו הם מתפשטים אינו מושפע מהאוכלוסייה הכללית במדינה המושפעת. בחינה של מקרי המוות ביחס לאוכלוסייה רלוונטית יותר כאשר מבקשים לבחון את העוצמה שבו הנגיף מתפשט במדינה.

במדינות שבהן בכל שבוע מספר המתים עולה יש אינדקציה להתפשטות הקורונה. כשיש ירידה בגרף אנחנו מדברים על התמודדות טובה עם הקורונה - האטה של ההתפשטות