אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עסקים רבים בסיכון גבוה לא יוכלו לקבל הלוואה מהקרן שנועדה להם צילום: אוראל כהן

עסקים רבים בסיכון גבוה לא יוכלו לקבל הלוואה מהקרן שנועדה להם

הקרן להלוואות לעסקים בסיכון גבוה לא תעניק הלוואות לעסקים שכבר קיבלו הלוואה, גם אם מדובר בסכום שניתן מראש כגישור עד להקמת הקרן החדשה. גורם במערכת הבנקאית: "עסקים ייתקעו עם הסכום הראשוני, אחרי המתנה של חודשים"

24.06.2020, 06:58 | עירית אבישר

ביום שני השבוע הודיע משרד האוצר אחרי אינסוף עיכובים על פתיחת קרן להלוואות לעסקים בסיכון גבוה, בהיקף של 4 מיליארד שקל. מדובר בעסקים שהכנסותיהם ירדו ב־50% ומעלה בעקבות משבר הקורונה. הקרן מיועדת לעסקים בסיכון גבוה כמו מסעדות, תיירות וכדומה, ולכן ערבות המדינה בקרן תגיע ל־60% לעומת 15% בלבד בקרן הרגילה.

אולם אחד התנאים שקבעה המדינה בקרן החדשה היא שרק עסקים שלא קיבלו הלוואות מהקרן הרגילה יוכלו לקבל הלוואה מהחדשה. זאת מתוך מחשבה לאפשר אשראי ללקוחות שלא קיבלו עדיין כלום בגלל רמת הסיכון הגבוהה שלהם, ולמנוע מצב בו הבנק מעניק אשראי הזה ללקוחות בסיכון נמוך.

קראו עוד בכלכליסט

עסקים במשבר. "את הקרן בסיכון גבוה היה צריך להקים בתחילת המשבר", צילום: אוראל כהן עסקים במשבר. "את הקרן בסיכון גבוה היה צריך להקים בתחילת המשבר" | צילום: אוראל כהן עסקים במשבר. "את הקרן בסיכון גבוה היה צריך להקים בתחילת המשבר", צילום: אוראל כהן

אלא שבחלק מהבנקים מתריעים כי מדובר במגבלה בעייתית. היות שלקח זמן רב להקים את הקרן הזו (יותר מ־3 חודשים מאז תחילת המשבר), עסקים רבים בסיכון גבוה כבר פנו לקבל הלוואות מהקרן הרגילה. בבנקים ידעו כי כי רמת הסיכון גבוהה אך כדי לא להותיר אותם ללא חמצן, אישרו להם חלק קטן מהבקשה, עד שתקום הקרן החדשה. בחלק מהבנקים הניחו שאת יתרת ההלוואה יעניקו לאותו עסק מהקרן החדשה, שם ערבות המדינה גבוהה יותר. אלא שכאמור, כעת מתברר כי אותו עסק לא יוכל להגיש בקשה לקרן החדשה.

"עסקים כמו מסעדות, אולמות אירועים, חברות תיירות וגופי תרבות ופנאי ביקשו כבר באפריל מהבנק הלוואה. הבנק לא יכול לקחת סיכון ולתת לכל עסק כזה הלוואה של מאות אלפי שקלים, אז הוא נתן להם 200-100 אלף שקל, בציפייה שאת היתר יעניק להם מהקרן לאשראי בסיכון גבוה, אליה באמת משתייך העסק. אלא שעכשיו אותם עסקים ייתקעו רק עם הסכום הראשוני שקיבלו מהקרן", אומר גורם במערכת הבנקאית.

עוד תוהים במערכת הבנקאית לכמה עסקים בכלל הקרן הזו עוד רלוונטית היום. "את הקרן לעסקים בסיכון גבוה היו צריכים להקים מיד עם תחילת המשבר, ולא רק עכשיו. כמה עסקים יש שנפגעו דרמטית מהמשבר והחזיקו מעמד עד עכשיו בלי לקבל הלוואה ובהסתמך רק על הון עצמי או הזרמה מצד הבעלים?" אומר גורם בבנק אחר.

במשרד האוצר דוחים את הטענות ומזכירים כי במקביל להקמת הקרן הזו הם גם הרחיבו את הקרן הרגילה ב־4 מיליארד שקל נוספים, ולכן ניתן לחזור ולתת הלוואה נוספת לאותם עסקים שקיבלו רק הלוואה חלקית. אלא שספק אם הבנקים ימהרו לתת מקרן זו שבה ערבות המדינה נמוכה אשראי לעסקים בסיכון גבוה.

ממשרד האוצר נמסר: "המסלול בסיכון מוגבר נועד לתת מענה לעסקים שנפגעו בצורה מהותית ממשבר הקורונה ולא קיבלו עדיין מענה בקרן הקיימת. אין מניעה להגיש בקשות חדשות לקרן שהורחבה ב־4 מיליארד שקל נוספים. המתווה החדש מאפשר לבנקים לתת מענה לרבים ככל הניתן מלקוחותיהם".

הקרן להלוואות לעסקים בערבות מדינה עומדת כיום על 22 מיליארד שקל, לאחר שהורחבה כמה פעמים לנוכח הביקוש הרב לאשראי. עד כה אושרו ממנה הלוואות בהיקף 13.9 מיליארד שקל.

תגיות