אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה שוקלת להציע לבזן זכויות בנייה בשווי מיליארדים צילום: דוברות איחוד הצלה

בלעדי לכלכליסט

המדינה שוקלת להציע לבזן זכויות בנייה בשווי מיליארדים

רמ"י מקדמת תוכנית גרנדיוזית לפינוי בתי הזיקוק והתעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה; באזור ניתן לבנות עד 100 אלף דירות, ובזן עשויה לקבל זכויות בשטח שתפנה במקום פיצוי כספי; הצפי להשלמת המהלך, אם וכאשר יאושר: בין 7 ל־10 שנים

25.06.2020, 09:20 | ליאור גוטמן

מדינת ישראל בוחנת אפשרות לתת לקבוצת בזן, שבשליטת החברה לישראל (32.99%), שבשליטת עידן עופר, זכויות בנייה בשטח שהיא תפנה באזור מפרץ חיפה. זאת, באם המדינה תחליט לבצע סגירה מבוקרת של בית הזיקוק והתעשיות הפטרוכימיות שמוצבות שם, כך נודע לכלכליסט.  

קראו עוד בכלכליסט

המהלך, שמגובש בימים אלו ברשות מקרקעי ישראל, אמור לנטרל מצב של תשלום פיצוי ממשלתי לקבוצת בזן, במקרה שתתקבל החלטה לסגור את כלל העסקים שפועלים שם. התמורה לפינוי תבוא לידי ביטוי ביכולת למכור קרקעות, להשכיר או למכור מבנים שיוקמו. ההערכה היא שבאזור המועמד לפינוי ניתן לבנות כ־100 אלף יחידות דיור.  

עידן עופר, בעל השליטה בבזן , צילומים: בלומברג עידן עופר, בעל השליטה בבזן | צילומים: בלומברג עידן עופר, בעל השליטה בבזן , צילומים: בלומברג

אז כמה שווה הפיצוי? בשלב זה כל מספר תופס. ברמ"י מגבשים הצעת מחליטים ומקווים שזו תובא לאישור הממשלה במסגרת התקציב הקרוב. במקרה או שלא, בדו"ח הרבעון הראשון של 2020, בזן הזמינה מעריך חיצוני לבחינת שווי בית הזיקוק לבדו, מבלי להתייחס לפעילות כרמל אולפינים או גדיב. על פי הערכת השווי, תג המחיר של בית הזיקוק עמד על 1.7 מיליארד דולר (5.8 מיליארד שקל). דו"ח של חברת מקינזי, שפורסם בשבוע שעבר, העריך שפינוי הקרקעות ושיווקן למטרות אכלוס שונות (מסחר, מגורים, משרדים) יניב למדינה בין 7 ל־20 מיליארד שקל, וזאת במונחי 2018, השנה בה נכתב הדו"ח עבור המועצה הלאומית לכלכלה.

במילים אחרות, עידן עופר עשוי לקבל זכויות בנייה בשווי של מיליארדי שקלים עבור המבנים והקרקעות שיפונו. חשוב להדגיש שפינוי הקרקעות וניקויין, ולאחר מכן שיווקן, צפוי להימשך לפחות בין 7 ל־10 שנים.

התסריט המועדף: פינוי כמו של בסיסי צה"ל

גורמי המדינה השונים שעובדים על הנושא ממעטים לדבר עליו, אם כי אף אחד לא מכחיש שהוא על השולחן. הכינוי הרשמי הוא "פינוי כלכלי", כאשר המודל שנבחן הוא של פינוי מחנות צה"ל מאזורים שונים בארץ. בסביבת רמ"י טוענים שזהו הפיתרון הטוב ביותר, משום שהוא מוליד מעט מאוד התנגדויות, אם בכלל. אפשרות אחרת, שנראית קלושה, אבל עדיין על השולחן, היא פינוי של חלק מהפעילות במפרץ חיפה לאזור הדרום, לאורך כמה שנים.

השאלה הגדולה היא מה תהיה תגובת בעלי החברה להצעה שכזו. בזן עצמה כבר פרסמה בדו"חות התקופתיים שלה שהמדינה "שמה על השולחן" אפשרות של פינוי, מבלי להתייחס לסבירותו.

בדו"ח מקינזי, שהוזמן על ידי המועצה הלאומית לכלכלה, נכתב כי שטח בתי הזיקוק הוא כ־1,200 דונם, ובמקום פועלות מספר חברות לרבות בית הזיקוק עצמו, כרמל אולפינים וגדיב, שפעילותן בתחום הפולימרים. המקום מעסיק כ־5,400 איש. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה נכון לאמצע העשור הקודם, בית הזיקוק אחראי לעד 30% מהזיהום במפרץ. המקום מייצר, בין השאר, סולר ובנזין ומחזיק 60% מהביקוש בשוק, אבל התרחיש של משרד האנרגיה ומקינזי הוא שעד שנת 2030 25%‑33% מצי הרכב הפרטי בישראל יעבור לשימוש בחשמל והביקוש לדלקים יצטמצם.

הבעיות העיקריות: התנגדות הציבור ותיאום המהלך

הבעיה העיקרית היא ההתנגדות הציבורית שיעורר מהמהלך, כמו גם היכולת לרתום את משרדי הממשלה השונים. בשלב הזה תומכים בפינוי במועצה הלאומית לכלכלה, המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל.

המתנגדים הם משרד האוצר (שחושש מהכנסות המדינה ממיסוי על דלקים, ומאבדן הכנסות של יצוא דלקים, פעילות שלפי מקינזי תורמת כאחוז לתמ"ג), משרד האנרגיה (שחושש מהפגיעה במשק הדלקים) ומשרד הכלכלה (שחושש מהשלכות על התעסוקה ומהתלות של מפעלים במוצרי הפלסטיק והפולימרים).

כדי להימנע ממלחמות מיותרות, טיוטת הצעת המחליטים הנוכחית מבקשת להקים מנהלת ייעודית, שתנהל את כל האירוע ותמצא פתרונות למשק הדלקים, לתעסוקה של אלפי אנשים שיפגעו אם וכאשר יסגר המתחם, להכנסות המדינה מדלקים וממיסוי עליהם, וכמובן לעלויות המהלך המורכב. כך למשל, עלויות ניקוי וטיהור הקרקעות נאמדות בשלב זה ב־1.5‑2 מיליארד שקל. עם זאת, בדיקות גיאולוגיות באזור הראו שבמקום קרקע חרסיתית, שמנעה את חדירת המזהמים למי התהום, כך שאולי שלב זה יהיה קצר, ויאפשר העתקה של חלק מהפעילות תוך שנים בודדות.

עוד כוללת החלטת המציעים את העתקת אתרי האחסון הקיימים של החברה בטרמינל קריית חיים, חוות המכלים באלרואי וחלק מחוות המכלים בנמל הדלק, לחווה חדשה שתוקם בשטח הצפוני של קרקעות הצפון. מדובר בנושא שנגרר עשור ויותר, ומבלי שימצא לו פתרון. עתה, מאמינים שם, המכלים יכולים לעבור לאזור תל קשיש או מפער הקישון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות