אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
להיות או לא להיות סמוראי: המשחק Ghost of Tsushima צילום: Playstation 4, Sucker Punch

בדיקת כלכליסט

להיות או לא להיות סמוראי: המשחק Ghost of Tsushima

האי צושימה שיצרה חברת סאקר פאנץ' בלעדית לפלייסטיישן 4 מרשים מבחינה ויזואלית וכולל עולם פתוח מלא בהתרחשות. העלילה במרבית המשחק גנרית אך בסוף הצליחה להפתיע

14.07.2020, 18:02 | איתמר זיגלמן

המשחק Ghost of Tsushima של חברת Sucker Punch, הינו מהמשחקים האחרונים שיצאו בלעדית לפלייסטיישן 4 בעוד שהבאים כבר מיועדים לקונסולה החדשה של החברה, הפלייסטיישן 5. המשחק עורר את סקרנותם של גיימרים ברחבי העולם כבר בתחילת דרכו, לאחר חשיפת סצינת משחק ראשונה ומרשימה ביופיה שכללה קרב חרבות בין שני סמוראים תחת עץ בשלכת. אך האם המשחק עומד בציפיות הגבוהות של השחקנים אחרי לא מעט הצלחות אקסלוסיביות לפלייסטיישן? בשבועיים האחרונים בחנתי את גרסת המשחק שקיבלתי מישפאר והגעתי למסקנות. 

קראו עוד בכלכליסט

הסיפור: נטייה לדרמטיות יתר עם תפנית מפתיעה לקראת הסוף

מבלי לעשות ספוילירים לעלילה אספר שאנו עוקבים אחר סיפורו של הסמוראי ג'ין סקאי, שדודו, לורד שימרה, נלקח בשבי לאחר קרב נקוב מדם בין המונגולים לסמוראים במהלך פלישת המונגולים לאי צושימה בשנת 1274. בניסיון של סקאי להגן על האי צושימה ולהציל את דודו הוא מגלה שלהיות סמוראי עם כבוד ליריביו אינו מספיק לניצחון ולומד להפוך ללוחם צללים (Ghost) עם טכניקות לחימה המנוגדת לחלוטין לכל אלו שלמד בילדותו. במקביל לעלילה המרכזית של המשחק שעוקבת אחר מסעו של סקאי, ישנן המון משימות צדדיות אליהן תיגררו על ידי דמויות מרכזיות בעלילה וכל מיני חיות בר הנמצאות על האי, אלו יחשפו עוד צדדים באישיותו של ג'ין והסכסוך הפנימי שלו בין טוב לרע, נכון ולא נכון וישפרו את מיומנויותיו.

מנגנון הקרב במשחק מרשים במיוחד, צילום: צילום מסך מנגנון הקרב במשחק מרשים במיוחד | צילום: צילום מסך מנגנון הקרב במשחק מרשים במיוחד, צילום: צילום מסך

העלילה במרבית שעות המשחק לא הפילה אותי מהכיסא ונותרה בינונית עם נטייה לדרמטיות יתר עד לתפנית המתרחשת בחלקו השלישי של הסיפור המרכזי, אותה לא אחשוף כאן. אהבתי את הקונספט של בניית משחק שלם המבוסס על אירוע היסטורי משמעותי אך היה נחמד יותר אם הסיפורים האנושיים במשחק היו אותנטים ולא דמיוניים לחלוטין.

משחקיות: חשיבה על הפרטים הכי קטנים

המשחק, שאקסקלוסיבי לסוני פלייסטיישן 4, הוא משחק פעולה RPG הכולל עולם פתוח, ומצטרף למשחקי עולם פתוח אקסקוליסבים נוספים ששוחררו לפלייסטיישן 4 כמוHorizon  Zero Dawn ,Days Gone ועוד. מכל אלו, המשחק מאוד הזכיר לי את Red Dead Redemption 2 ו-The Legend of Zelda: Breath of Wild, שיצרנית המשחק הודתה שהיוו כמקור השראה ל-Ghost of Tsushima. 

באי צושימה יש המון מה לעשות, בין אם זה לעזור לתושבי האי שנלחמים על חייהם נגד המונגולים או להרוס לפולשים את מחנות ההתכנסות. מדובר באי קטן ויפייפה הכולל הרים מושלגים, שדות במבוק, יערות ואגמים שכולם אזורים הניתנים למחקר ולאיסוף ציוד ליצירת דברים חדשים (Crafting) כמו עצי בקבוק לשדרוג כלי הנשק, פרחים בצבעים שונים לעיצוב השריון שלכם או אספקה של מזון ומים לתושבי האי המצויים במצור. יצא לי לסטות מהעלילה המרכזית של המשחק לא מעט בעקבות מעקב אחרי שועל, תוכי או סימני שאלה שהובילו אותי לנקודות מסתור ולסיפורי צד שאומנם שיפרו את מיומנויתיו של ג'ין אך לא תרמו לעלילה המרכזית יותר מדי.

רכיבה על הסוס: לא כמו שקיווינו, צילום: צילום מסך רכיבה על הסוס: לא כמו שקיווינו | צילום: צילום מסך רכיבה על הסוס: לא כמו שקיווינו, צילום: צילום מסך

אחת מנקודות החוזק המרכזיות של המשחק בעיני היא מנגנון הקרב שנראה כי נעשה במחשבה רבה ובדייקנות. ככל שתתקדמו בעלילה תלמדו שורה חדשה של סגנונות לחימה יפניים אותם תוכלו לשפר בעץ כישורים מתפתח. העץ כולל שיפור יכולות הקרב שלכם כסמוראי אך גם כלוחם רפאים (Ghost) ואתם כשחקנים תוכלו לבחור את המסלול בו תבחרו ללכת, כאשר לכל אחת מהדרכים הללו תהיינה השלכות לאופן בו יגיבו אויבכם. לדוגמה, אם תבחרו לוותר על כבודכם ולהתמקד בלפתח את כישורי ההתגנבות שלכם, השם שלכם כלוחם צללים יופץ ברחבי האי ואויבכם יחלו לפחד מכם, כך שלעיתים תוכלו להביס אותם ללא צורך בקרב והם יברחו רק מתוך ידיעה שאתם נמצאים בסביבה. המעבר בין סגנונות הלחימה וכלי הנשק הרגיש לי מסורבל אבל אימון מאסיבי של האצבעות שיפר את המצב.

מלבד יכולות הקרב שלכם ניתן לפתח את הציוד שאספתם, בין אם זה את חרב הסמוראי או השריון שאתם לובשים להגנה והתקפה מירבית. במקביל תוכלו לאסוף אבני קסם (Charm) החבואות במפת המשחק שסייעו להחלמה מהירה מקרבות, פגיעה חזקה יותר ביריב, זריקת פצצות עשן להסחת הדעת ועוד.

מנגנון עיצוב הסמוראי: גמיש ומלא באפשרויות, צילום: צילום מסך מנגנון עיצוב הסמוראי: גמיש ומלא באפשרויות | צילום: צילום מסך מנגנון עיצוב הסמוראי: גמיש ומלא באפשרויות, צילום: צילום מסך

כלי ההתניידות המשמעותי ביותר שיהיה לרשותכם ברחבי האי הוא הסוס אותו תבחרו בתחילת המשחק. אך בשונה ממשחקים כמו RDD2, בהם התרגלנו למערכת יחסים שלמה עם הסוס הכוללת טיפוח, האכלה ואימון לשיפור מיטבי של ההתניידות ברחבי המפה, ב-GOT היחסים עם הסוס הם בסיסיים בלבד. אם ב-RRD2 הייתם מזמנים את הסוס שלכם כשאתם במרחק רב מדי ממנו - הוא לא היה מגיע, ב-GOT המרחק מהסוס אינו מהווה פקטור והוא יגיח מכל מקום שתקראו לו, ולעיתים גם כשתקראו לו בטעות, עקב מנגנון הלחצנים המסורבל למדי.

את המשחק ניתן לשחק בדיבוב בשפה האנגלית, אך אלו שיעדיפו את הסגנון המסורתי יותר, יוכלו לשחק בשפה היפנית עם תרגום באנגלית. לאלו מכם שירצו להרגיש כאילו הם בסרט יפני עתיק ניתן להוסיף פילטר שחור לבן לחווית המשחק שיהפוך כל סצינה בו למזכירה את הסצינות הקולנועיות המסורתיות של סרטי הסמוראים העתיקים.

בניגוד למשחק הסמוראים האחרון שיצא לפלייסטיישן 4 Sekiro: Shadows Die Twice, שהיה עם רמת קושי אחידה ומאתגרת במיוחד, למשחק שלוש רמות קושי- Easy, Medium ו-Hard. אל דאגה, ניתן לעבור בין הרמות השונות בכל שלב במשחק. אני מודה שעד הפרק השלישי של המשחק רמת הקושי לא הפריעה לי לטפס בעץ הכישורים במהירות ולהפוך לכמעט בלתי מנוצח כך שכמעט ולא התאמצתי להתגנב למחנות המונגולים וכבשתי אותם בכוח הזרוע. 

לאלו מכם שמודאגים מאורך המשחק, תתכננו את הזמן שלכם על הספה בחוכמה כי לקח לי כ-30 שעות לסיים רק את העלילה המרכזית בעוד שיש עשרות רבות של משימות צד שיכולות להכפיל את אורכו של המשחק. מה שיהפוך אותו למושלם לימי ההסגר השני (בתקווה שלא נגיע אליו).

הגרפיקה: יפן מעולם לא נראתה טוב יותר

 

משחקים כמו The Last of Us Part 2, Red Dead Redemption 2 או  Ghost of Tsushima גורמים לי להתרגש מהאבולוציה שעברה תעשיית גיימינג בשנים האחרונות, כולל כמות הפרטים ורמת הדיוק שהופכים היום משחקי וידאו ליצירות אומנות של ממש. קשה שלא להתלהב מהצמחייה על האי צושימה שנעה בהתאם לרוח הנושבת ונצבעת כל פעם מחדש בגוון שונה בהתאם למזג האוויר הדינאמי במהלך היום. לעלים האדומים שנושרים מצמרות העצים ולנוף ההררי הרגוע של צושימה.

 

אין ספק שנראות המשחק היא אחת מנקודות החוזק בו כשהגרפיקה דוחפת את יכולות הפלייסטיישן 4 למקסימום. אם ברשותם דגם פלייסטיישן 4 Pro וטלווזיית 4K התומכת במנגנון ה-HDR, תוכלו למתוח את גרפיקת המשחק למקסימום ולראות את הצבעוניות המרשימה באופן מיטבי. כל אלו מכניסים אותנו לאווירה היפנית ולגעגוע ליבשת הכל כך מיוחדת הזו, ובימים בהן אנו מנועים מלטוס למזרח הרחוק - זה הכי קרוב שהרגשתי בחו"ל לאחרונה. בניגוד לגרפיקה המרשימה בעיצוב עולם המשחק, כשזה נוגע לדמויות היא מעט לוקה בחסר, בייחוד כשמדובר בשפתיים של הדמויות שבתנועות השפתיים שלהן אינן תואמות בהכרח את הטקסט שהן אומרות. החיסרון הזה ניכר במיוחד כשבוחרים לשחק בשפה האנגלית.

 

הגרפיקה: יפן מעולם לא נראה טוב יותר, צילום: צילום מסך הגרפיקה: יפן מעולם לא נראה טוב יותר | צילום: צילום מסך הגרפיקה: יפן מעולם לא נראה טוב יותר, צילום: צילום מסך

מרכיב משמעותי שחוזר על עצמו הוא דם, ובמשחק אלים שכזה יש הרבה ממנו. מהלך המשחק מלא בדמויות מדממות שמשלמות את מחיר המפגש עם החרב הסמוראית שלכם, יתרה מכך, בכל קרב סיום קרב תוכלו ללחוץ על כפתור יעודי שנועד לנקות את החרב שלכם מהדם שנספג עליה במהלך הקרבות. את ויזואליית הדם אגב אפשר להעלים על ידי שינוי הגדרות המשחק.

סיכום: מחפש כרטיס טיסה לאי צושימה

המשחק Ghost of Tsushima הוא משחק יפייפה וכולל עולם עשיר ומלא בהתרחשויות שמכניס אותנו לאווירה היפנית המיוחדת של האי צושימה תוך שהוא מספר על הדילמה הפנימית של לוחם סמוראי בין טוב לרע, בין כבוד הלוחם לנקמה באויביו. העלילה לעומת זאת השאירה אותי אדיש ברובה והעדפתי בזמן סצינות הוידאו למקד את האנרגיה שלי בדברים אחרים, לקראת סוף המשחק העלילה השתפרה משמעותית. המשימות הצדדיות לא הרגישו לי חיוניות למהלך המשחק והאריכו אותו להרגשתי שלא לצורך. מנוע הקרבות במשחק הרשים אותי מאוד ונהנתי מכל קרב חרבות עם כל בוס עיקש במהלך המשחק וגם מהדילמה האם להסתער על מחנה מונגולים שלם בקרב דמים איתני או להתגנב מאחורי כל אחד מהשומרים ולחסלם אחד-אחד. 

 

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
ביקורת טובה, גם אם אני לא מסכים עם חלק מהנקודות בה.
אני מסכים שהעלילה המרכזית הייתה מעט לוקה בחסר (אולי זה בלתי נמנע מלהרגיש "צפוי" כשהמשחק הוא מעין הומאז' לסיפורי וסרטי סמוראים ישנים שכולם כבר ראו, או לפחות ראו את אין ספור היצירות שהושפעו מהן) אבל לדעתי סיפורי הצד לא נפלו ברמה שלהם ביחס לעלילה המרכזית (לפחות חלק גדול מהם). נקודה שאני מאוכזב שלא הועלתה בביקורת הוא ה-soundtrack הפנומנלי שאילן אשקרי ושיגרו אומביאשי הלחינו למשחק. אני אהיה מאוד מופתע אם הם לא יועמדו לפרס ה-OST הטוב ביותר השנה, ומאוכזב אם הם לא יזכו בו. מצד שני, אנחנו רק בסוף חודש יולי, אפילו עוד לא הגענו ל"מערכה השלישית" של השנה, ומי יודע אילו הפתעות טובות מחכות לנו בעתיד.
יוסף  |  27.07.20
2.
הערה לגבי ניסוח בביקורת
"אבני הקסם" שהזכרת נקראים "אוממורי" (Omamori) והם עשויים בכלל מעץ ו/או נייר, לא אבן. תרגום טוב יותר שלא דורש הגדרות של מונחים משינטו יכול להיות "קמעות" ("אבני קסם" זה ניסוח קצת מעליב לדעתי, זה כמו שמישהו יעשה משחק שמבוסס על היסטוריה יהודית ויקרא למזוזות "מגילות קסם".)
יוסף  |  27.07.20