אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פלישת הקרקעות של יו"ר קק"ל: נאלץ לפנות את השטח וישלם דמי שימוש לרמ"י צילום: חיים ורסנו

פלישת הקרקעות של יו"ר קק"ל: נאלץ לפנות את השטח וישלם דמי שימוש לרמ"י

בית משפט השלום בנצרת פסק כי דני עטר ובני משפחתו ישלמו סכום של כ-80 אלף שקל עבור דמי שימוש והוצאות משפט, בגין פלישה לקרקע הסמוכה לביתם בישוב גן נר שבגלבוע; שטח הפלישה שפונה לאחרונה כלל בריכת שחיה צמחים ודרכים, ועמד על 877 מ"ר

28.06.2020, 20:20 | דותן לוי

בית משפט השלום בנצרת קבע היום (א') כי יו"ר קק"ל דני עטר, בנו ואשתו יידרשו לשלם לרשות מקרקעי ישראל סכום של כ-50 אלף שקל עבור דמי שימוש, וכן כ-30 אלף שקל עבור הוצאות משפט; את בשל פלישה לקרקע הסמוכה לביתם.

קראו עוד בכלכליסט

יו"ר קק"ל דני עטר, צילום: חיים ורסנו יו"ר קק"ל דני עטר | צילום: חיים ורסנו יו"ר קק"ל דני עטר, צילום: חיים ורסנו

מדובר בפרשה שנחשפה בשנת 2016 על ידי פקחים של רמ"י, אשר גילו עבירות בנייה ופלישה לשטחי ציבור אצל עטר ותושבים נוספים בישוב גן נר שבגלבוע, כאשר בין היתר מסיגי הגבול הגדילו את חצרותיהם ובנו עליהן בריכות שחייה, יחידות דיור, סככות, חניות פרטיות, מחסנים ומשרדים. עטר, ששימש בעבר כראש המועצה האזורית גלבוע, אף הקים בריכת שחייה שחלק ממנה נבנה על שטח ציבורי, הקים מסלעה, והכשיר שביל גישה לחנייה הפרטית שלו. בסך הכול, היקף הפלישה של עטר לשטח הציבור עמד על פי הערכות על 877 מ"ר, ממנו נעשה שימוש בפועל ב-133 מ"ר.

לאחר שגילו את הסגת הגבול, ביקשו ברמ"י לאכוף את החוק ולפנות את מסיגי הגבול מהקרקע הציבורית, אך בוועדה המקומית ביקשו לאשר תוכנית להצרחה בין השטחים הפתוחים שעליהם השתלטו עטר ושכניו לבין שטחים שבבעלותם המצויים בצד השני של החצרות. ברמ"י לא קיבלו את הכשרת העבירות בדיעבד, והגישו ערר שנידון בוועדת הערר המחוזית והתקבל.

עבירות דומות עשויות להוביל להרשעה פלילית, וכך גם במקרה של עטר, אך בינואר 2020 הפרקליטות החליטה שלא להגיש נגדו כתב אישום פלילי לאחר שזימנה אותו לשימוע והשתכנעה מטיעוניו. במסגרת ההליך שהתנהל אל מול הפרקליטות הוחלט, כי עטר יפרק את הבריכה וישיב את מצב השטח לקדמותו, פינוי זה הסתים באפריל השנה. אלא שגם אז המחלוקות לא הסתיימו: כך למשל, נותרה מחלוקת בשאלה האם על עטר ובני משפחתו לגדר את שטח החצר. לפי טענות רמ"י הם בחרו לבצע את הפינוי בחוסר תום לב על ידי הנחת מצע של טוף מעל הבריכה, והותרת השטח ללא גדר, כך ש"יצרו חצר חדשה המהווה המשך ישיר לחצר ביתם הסמוכה", לשון התביעה.

כן טענו ברמ"י, "בהינתן 'סגנון הפינוי' האמור ובהינתן כך שללא התקנת הגדר לא ניתן יהיה להבחין בין השטח בחוזה (השטח הפרטי) לבין השטח הציבורי שהינו שטח המצוי בבעלות המדינה, מן הדין לחייב את הנתבעים בהצבת גדר בגבול מגרשם". מנגד, עטר ובני משפחתו טענו כי ביצעו את הפינוי בהתאם לדרישות מחלקת האכיפה הארצית ובאישורה.

כאמור, עטר ובני משפחתו נדרשו לשלם דמי שימוש לרמ"י, זאת בנוסף לפינוי השטח שבוצע. לגבי הגדר קבעה השופטת אוסילה אבו אסעד, כי אינה מחייבת את עטר בהתקנת גדר ורמ"י יכולים להתקין גדר באם חשוב להם לסמן היכן עובר גבול השטחים הציבוריים.

תגיות