אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה הציעה מנגנון פיצוי מעוות, החברות לא צריכות לנצל אותו צילום: סיון פרג', אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

המדינה הציעה מנגנון פיצוי מעוות, החברות לא צריכות לנצל אותו

העיוות שיצרה המדינה במנגנון הפיצוי שניתן לחברות שלא זקוקות לו פותח לסקטור העסקי הזדמנות לתיקון ולוויתור על המענק המיותר; עשרות המיליונים יכולים להיות מנותבים בצורה יעילה יותר ולסייע למי שצריך אותם. הדיבידנד המנותק של פוקס היה רק הפתיח: בקרסו הזכאית לפיצוי כבר הודיעו שיפשירו בונוסים שהוקפאו לבכירים

29.06.2020, 06:55 | עירית אבישר

1. הוכיחו שאחריות תאגידית היא לא רק סיסמה

נתחיל מהשורה התחתונה: חברות גדולות ויציבות צריכות לוותר על המענק לעידוד החזרת עובדים מחל"ת. כן, זה לא קל לוותר על מענק שמגיע לך כחוק, אבל זה הדבר הנכון לעשות היום. זו ההזדמנות של המגזר העסקי לתת דוגמה להתנהגות עסקית ערכית, וזה יהיה מאכזב שלא ינצלו את ההזדמנות הזו, בעיקר כשמדובר ברוב המקרים במענק זניח ביחס לפעילות החברה.

קראו עוד בכלכליסט

הפרסום בסוף השבוע על כך שפוקס, שבשליטת הראל ויזל, תחלק דיבידנד במקביל לקבלת מענקים מהמדינה עורר בצדק סערה, בסיומה הודיעה פוקס כי תוותר על המענק. אולם המקרה הזה צריך לגרום ליתר החברות הגדולות במשק, שלא נפגעו באופן דרמטי מהמשבר, להקדים ולהודיע כי לא יבקשו את המענק. 

אחד הטרנדים שתפסו תאוצה בשנים האחרונות בעולם העסקי הוא אחריות תאגידית. חברות מבינות שכיום לא מספיק להציג רווחים וצמיחה, אלא גם לחשוף איך החברה מתייחסת לכלל מחזיקי העניין שלה, ולא רק לבעלי המניות: תנאים הוגנים לעובדים, שקיפות ללקוחות, שמירה על איכות הסביבה, ממשל תאגידי ראוי ועוד. גם בישראל חברות רבות מפתחות את התחום הזה, וחלקן אף מוציאות דו"ח אחריות תאגידי שנתי.

הרבה פעם יש גישה צינית כלפי עולם האחריות התאגידית. כינוי הגנאי הוא Green wash – כלומר שחברות עסקיות מתהדרות במהלכים שוליים לטובת הסביבה, אך בבסיסן נשארות מוטות רווחים על חשבון העובדים והלקוחות.

אומדן בזמן אמת המדד המשולב של בנק ישראל נפל ב־4% מחודש מרץ משבר הקורונה הביא לצניחה חסרת תקדים במדד המשולב, שסיים שמונה שנים של עליות מתונות; מדד מאי 2020 ירד בשיעור של 1.8% - הירידה החדה ביותר בגרסת המדד הנוכחית החל מ־1998 עמרי מילמןלכתבה המלאה

אז הנה, מגיעה הזדמנות לחברות הגדולות במגזר העסקי להפגין אחריות תאגידית אמיתית: בעת המשבר הגדול ביותר שהתמודד עמו המשק הישראלי, כשהגרעון צפוי להרקיע שחקים, זה הזמן להירתם, או כפי שנהוג לומר "להיכנס מתחת לאלונקה", ולוותר על המענק. לא מדובר בוויתור דרמטי, אלא בכזה שמוערך ברוב המקרים במיליוני שקלים בודדים. לא על המענק הזה תקום ותיפול החברה (בניגוד לעסקים קטנים יותר שזקוקים למענק), ומנגד תהיה זו תרומתן הקטנה של החברות לסיוע בצמצום הגרעון בקופת המדינה.

2. העיוות הראשון: עצם היציאה לחל"ת

המצב הנוכחי שבו חברות מהגדולות במשק בכלל מתלבטות אם לקבל מענק של מיליוני שקלים מהמדינה או לא, הוא תולדה של שרשרת החלטות כושלות של המדינה בנושא התעסוקה בתקופת המשבר.

הטעות הראשונה היא בכלל בהחלטה לאפשר למעסיקים להוציא עובדים לחל"ת עם תחילת הסגר, כך שאותם עובדים יזכו לדמי אבטלה מהמדינה. אפשר אולי להבין את ההגיון בהחלטה – הרצון להקל על ההוצאות של המעסיקים לאור הירידה החדה בפעילות. אולם בפועל ישראל היא מהמדינות הבודדות שעשו כזה צעד. ברוב המדינות נעשה צעד הפוך – מתן מענקים למעסיקים כדי שישאירו את העובדים גם בתקופת הסגר. בישראל נקטו במדיניות שמעודדת אבטלה, וספק אם העריכו שהתוצאה תוביל לנתונים מבהילים של מעל מיליון איש שהוצאו לחל"ת.

את ההטבה הזו של המדינה (מימון שכר של עובדים היוצאים לחל"ת) ניצלו למרבה הצער גם חברות גדולות. כן, גם הן נפגעו מהמשבר, אבל יש להן מספיק שומנים כדי לספוג פגיעה שכזו, ועובדה שלא כולן בחרו באפשרות הקלה של שחרור העובדים.

בענף הפיננסים למשל, הוציאו חלק מחברות הביטוח ובתי ההשקעות אלפי עובדים לחל"ת. לשם השוואה, במשבר 2008 שפגע הרבה יותר במגזר הזה, לא נעשה צעד כל כך מהיר של שחרור כמות כזו של עובדים הביתה, מכיוון שהמדינה לא הבטיחה להם תשלום כמו במשבר הנוכחי. 

3. העיוות השני: מנגנון המענק למעסיקים

העיוות השני הגיע כשמשרד האוצר גיבש מנגנון לעידוד החזרת עובדים מחל"ת. לאחר דיונים רבים הוחלט על מנגנון פשוט לעידוד החזרת העובדים, מבלי לבחון עד כמה נפגעו ההכנסות של החברה או איזה סוג של עובדים היא מחזירה. שר האוצר ישראל כץ הסביר כי המטרה היתה לבנות מנגנון כמה שיותר פשוט, כדי שיעבוד ביעילות. זאת כהפקת לקחים ממנגנונים אחרים לקבלת פיצויים במשבר, כמו המענק לעצמאים, שהיו כרוכים בתנאים רבים, מה שהכביד והאט מאוד את היישום שלהם. ובמשבר הזה, הזמן הוא קריטי.

ארנסט אנד יאנג מקצצת 5% מהעובדים פירמת רואי החשבון הגדולה בארץ תפטר עשרות עובדים על רקע משבר הקורונה, ארנסט אנד יאנג הוציאה כ-350 עובדים לחל"ת, כשחלקם ישובו לעבודה בתחילת יולי עמרי מילמןלכתבה המלאה

אז יש הגיון מסוים בקביעת מענק עם כמה שפחות כללים ובירוקרטיה, אבל אי אפשר להתעלם מתופעות הלוואי השליליות שלו, ובראש המצב שבו צדיק ורע לו: חברות שהתאמצו להשאיר עובדים על אף הפגיעה בפעילותן, לא היו זכאיות לשום פיצוי. לעומת זאת חברות שמיהרו לנצל את ההטבה של המדינה בהוצאת עובדים רבים לחל"ת הרוויחו פעמיים: גם חסכו הוצאות בזמן המשבר, וגם נהנו ממענקים כדי להחזיר אותם לעבודה.

4. בדרך לעיוות שלישי: מפשירים את הבונוסים

והנה, מתחילים ניצנים לתופעה שעלולה להביא לעיוות נוסף. בזמן המשבר חלק מהחברות הציבוריות הודיעו שהן מקפיאות את שכר המנהלים והבונוסים עבור שנת 2019, אולם עם החזרה לשגרה, גם סנקציות אלה עשויות להיות מוסרות. כך למשל, בחברת קרסו הודיעו באחרונה כי הקפאת הבונוסים לבכירי החברה על תוצאות 2019 הסתיימה.

אז נכון, מדובר בבונוס על ביצועים לשנת 2019 טרום המשבר. אולם בסופו של דבר לכסף אין צבע – מי שמחליט לשלם בונוס בתקופה זו, אנא שלא ייקח ביד השנייה מענקים מהמדינה גם אם זה חוקי. 

שר האוצר ישראל כץ , צילום: אוהד צויגנברג שר האוצר ישראל כץ | צילום: אוהד צויגנברג שר האוצר ישראל כץ , צילום: אוהד צויגנברג

5. הזדמנות לתיקון חלק מהעיוותים

 

הכדור עובר אל החברות: רק הן יכולות לתקן חלק מהעיוותים הללו. אז יכולות החברות להגיד (ובצדק מסוים) כי הן חברות עסקיות ולא מלכ"ר, כי תפקידן לשפר את הביצועים, כי המדינה היא שכפתה עליהן את הפגיעה הכלכלית בשל הסגר, ואם המדינה מאפשרת להן קבלת פיצוי על הפגיעה, מדוע שיוותרו על הכסף. הטענות שלהן נכונות בעיקר כשהן מביטות סביב ורואות את הממשלה המנופחת שהוקמה, שלא ממש מצטיירת כסולידרית עם המצב הכלכלי במשק.

מצד שני החברות צריכות לזכור שבסוף זה מענק של כמה מיליוני שקלים לכל חברה. לחברות ענק זה לא סכום משמעותי, אבל למשק שנמצא בגרעון זה כן. ארבע חברות כבר ויתרו על המענק – הראל, מנורה, תדיראן וקוקה קולה ישראל. זה הזמן ללכת בדרכן, להפגין מנהיגות וסולידריות, ולהראות שאחריות תאגידית ודאגה לכלל מחזיקי העניין אינה רק סיסמה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות