טוויץ' חוסמת סטרימרים החשודים בהטרדות מיניות בתעשיית הגיימינג

נראה שתעשיית הגיימינג הגיעה לרגע המי-טו שלה: כשלוש שנים לאחר שהתנועה טלטלה את הוליווד, בשבוע האחרון הענף מתמודד עם רצף חשיפות סיפורים על תקיפות מיניות, הטרדות והתנהגויות לא הולמות מצד דמויות בולטות בתעשייה, הן מהצד הגיימרי והן מהצד הפנים-תעשייתי. בעוד בצד התעשייתי הדבר כבר עכשיו מוביל לפיטורים ולהשעיות של בכירים המואשמים בפגיעה בקולגות, כאשר מדובר בהאשמות נגד גיימרים בעלי פרופיל ציבורי גבוה, ההתמודדות היא יותר מורכבת.

זו גם לא הפעם הראשונה בה התעשייה מתמודדת עם סערה כזאת – ב-2018, למשל, נחשפה תרבותית ארגונית רעילה בחברת ריוט גיימס (האחראית ללהיט הענק League of Legends). לאחר הפרסום החברה התנצלה והגיעה בסוף 2019 לפשרה עם עובדות לשעבר, שתבעו את ריוט בתביעה ייצוגית על אפלייה מגדרית (וזכו ב-10 מיליון דולר).

חלק גדול מגל ההאשמות הנוכחי עוסק בהתנהלותם האישית של סטרימרים פופולריים (גיימרים המשדרים את עצמם משחקים במשחקים שונים, במה שהפך לתעשייה שמגלגלת מיליונים), בעיקר באתר טוויץ'. בימים האחרונים טוויץ' החלו, לאחר כמה ימים של ביקורת אינטנסיבית מצד קהילת משתמשיה (כולל חרם משתמשים ביום רביעי האחרון, שנמשך יממה תחת הכותרת Twitch Blackout), לחסום מהאתר שלה סטרימרים שמואשמים בהטרדה, בהם כמה שמות פופולריים כמו BlessRNG, iAmSpoon ו-Dr Disrespect, להם מאות אלפי עוקבים. כרגע נראה שזה מעט מדי ומאוחר מדי, וגובר לחץ ציבורי על מנכ"ל טוויץ', אמט שיר, לפרוש מתפקידו, בעקבות התבטאות שלו בשיחת ועידה עם שדרת ההנהלה של החברה. לפי הדיווח, כאשר שיר נשאל על ידי אחד מעמיתיו על המתרחש, הוא גיחך ואמר "וואו, הדברים שקורים אצלנו לפעמים, אני לא ממש יכול להגיב על זה".

ההאשמות הראשונות יצאו מתוך קהילת האונליין של משחק היריות הפופולרי Destiny 2, וכוונו תחילה כלפי סטרימר פופולרי המכונה לונו, שהואשם בהטרדה של עוקבות שנפגשו איתו וכן בהתעללות רגשית; לאחר מכן הוצפו סיפורים העוסקים בקבוצת שחקנים המכונה BSK. מטבע הדברים, בגלל שחלק גדול מהאינטרקציה ביניהם לבין קהל העוקבים שלהם מתקיים אונליין, יש לציין כי כי מהות ההאשמות כלפי חלק מהסטרימרים שונה מסיפורים בתעשיות אחרות שיצאו לאוויר עד כה. למשל, חלק מההאשמות כלפי חבורת BSK מדגישות כי הם נהגו להחליף ביניהם תמונות עירום שקיבלו מסטרימריות וממעריצות איתם התכתבו באופן פרטי. בקהילות משחקים אחרות עלו גם סיפורים על קשרים של שחקנים עם קטינות. במקרים אחרים עלו סיפורים על סטרימרים שאיימו להדליף לציבור פרטים אישיים של משתמשות ולחשוף אותן להטרדה פומבית (מה משכונה דוקסינג). ואז הגיע אולי הסיפור הדרמטי ביותר שהכה בקהילה – אומיד דריאני, מנכ"ל קבוצת OPG – סוכנות המייצגת מספר רב של סטרימרים פופולריים – התפטר לאחר רצף של עדויות על כך שניצל מינית סטרימריות צעירות שהוחתמו בחברה שלו.

שם נוסף המוזכר בהקשר זה הוא זה של הסטרימר הפופולרי Dr Disrespect (גאי בים), שנחסם גם הוא מטוויץ'. החסימה מגיעה רק שלושה חודשים לאחר שבים בן ה-37, שגם עבד בעבר בתעשיית הגיימינג (הוא היה אחד ממתכנתי המפות בכמה משחקים מסדרת Call of Duty), חתם על חוזה בלעדיות של שנתיים מול טוויץ' בסכום שלא פורסם, אבל הוא כנראה גבוה יותר מ-10 מיליון דולר. החסימה של "דיסרספקט", שהאישיות הצבעונית שלו (בים מגדיר את פרסונת הסטרימינג שלו כ"בדרן", משדר את עצמו משחק כשהוא חובש פאה שחורה ארוכה ושפם מודבק שגורמים לו להיראות כמו נבל מסרט אקשן זול מהאייטיז) הביאה לו למעלה מ-4 מיליון עוקבים נאמנים, חריגה לא רק בגלל הפרופיל הגבוה שלו בטוויץ', אלא גם בגלל שהיא הגיעה ללא כל התראה, הסבר או סיפור שדלף לרשת. טוויץ' אפילו מסרבים להודות באופן רשמי שבים נחסם, וידוע רק שהערוץ שלו נעלם מהאתר – אבל גורמים שדיברו עם כתבי אתר הגיימינג הפופולרי קוטאקו אישרו כי בים נחסם, גם אם סירבו לפרט מעבר לכך. בינתיים, בים עצמו טען בטוויטר שהוא לא יודע מדוע הערוץ שלו הוסר מן האתר, והודה לעוקביו על "התמיכה בתקופה זו".

האופי היחודי של תעשיית הסטרימינג מסבך את המלחמה בהטרדות המיניות

רק מהתקציר הזה, שלא מגרד את קצה הקרחון של כמות הסיפורים שעלתה כנגד כמה עשרות שחקנים, ניתן לזהות את הקשיים היחודיים במעקב, בטיפול ובתגובה ציבורית כלפי הפרשות החדשות בטוויץ'. הדפוסים כאן דומים מאוד לאלו אותם אנחנו מכירים בתעשיות בידור אחרות בשנים האחרונות, אבל האופי הייחודי של תעשיית הסטרימינג מסבך את התמונה. אף שהסטרימרים הללו מוכרים למאות אלפי גולשים בפניהם ובקולם, רובם המוחץ משתמש בפלטפורמה תחת כינוי. שמותיהם האמיתיים של רבים נוספים מהם (בלי קשר לאם התנהלותם הייתה ללא רבב או פגומה מהיסוד) הם עדיין בגדר סוד, גם כאשר הם מתחילים להרוויח כסף מקהילת העוקבים שלהם ו/או מחסויות מסחריות. אחד מהדברים שפעלו בשנים האחרונות כנגד סלבריטאים שניצלו את כוחם לרעה היה בדיוק אותו הדבר שאיפשר להם לעשות זאת – המעמד הציבורי הרם שלהם. ברגע שהעבירות שלהם נחשפו, הם נחשפו לכולם. אבל טוויץ' היא עולם של מיקרו-סלבריטאות מבוזרת. אף שהם מתפרנסים מהפלטפורמה, הם לא מועסקים בה. בניגוד לתחומים אחרים בהם אפשר לדבר על בעיות מבניות, לטוויץ' אין ממש מבנה. ועוד בעיה, אולי החמורה במיוחד, היא העובדה שהפלטפורמה מספקת נקודת מפגש בלתי אמצעית עם קהל מעריצות צעירות, רבות מהן בנות נוער.

הגל שהחל בטוויץ' התפשט במהרה לצדדים יותר מסורתיים של תעשיית הגיימינג, עם סיפורים על הטרדות, תקיפות והתנהגות בלתי הולמת, כאשר חלק מהמקרים התרחשו בחברות עצמן וחלק באירועי תעשייה. אחד מהשמות הבולטים ביותר הוא הכותב הותיק כריס אבלון, שעבד על כמה משחקים קלאסיים (בהם Planescape: Torment ו-Fallout: New Vegas) ואשרף איסמעיל, שעבד בחברת הענק יוביסופט על כמה ממשחקי Assassin’s Creed הפופולריים וניהל שורה ארוכה של רומנים מחוץ לנישואין עם נשים מהתעשייה, תוך כדי שהוא מסתיר מהנשים את היותו נשוי. אבלון, שעובד בשנים האחרונות כפרילאנסר בתעשייה, טרם הגיב להאשמות ומספר חברות שהוא עבד איתן הודיעו כי יפסיקו את ההתקשרות עמו; איסמעיל התפטר מתפקידו בתור המנהל הקריאייטיבי של המשחק הבא בסדרה, Assassin’s Creed: Valhalla. 

אבל מלבד שני המקרים האלו, נראה כי מדובר רק בהתחלה של תהליך ממושך יותר: רק באותה יוביסופט, בעקבות חקירה פנימית, כבר הוצאו לחל"ת שני סמנכ"לים בחברה, טומי פרנסואה ומקסים בלאן (שהיה המנהל הקריאייטיבי של המשחקים האחרונים בסדרת Far Cry). אף שבאופן יחסי המקרים של פרנסואה ובלאן לא היו מאלו שנידונו בהרחבה ברשתות החברתיות, נראה שיוביסופט ממהרים להקדים תרופה למכה, כאשר הודיעו במייל בתפוצה רחבה לכל העובדים כי השניים מושעים עד להודעה חדשה, המקרים שלהם נחקרים על ידי חברות חיצוניות שנשכרו על ידי יוביסופט וכן שיוביסופט תקים חטיבה פנימית לטיפול ומניעה של מקרים מאין אלו בעתיד. שמותיהם של עובדים נוספים ביוביסופט, מלבד השניים וכן איסמעיל, עלו גם הם במסגרת הפרסומים החדשים, אבל טרם נמסרה הודעה חד משמעית בעניינם.

אף שנראה שהגל הנוכחי מגיע לתעשיית הגיימינג באיחור של כשנתיים, מעניין לציין כי בעצם מדובר בסוג של סגירת מעגל היסטורית. חלק גדול מהאופן בו תנועת מי-טו נשענה על בנייה של שיח אינטרנטי והצלבת עדויות מנשים שלא הכירו אחת את השניה עד אז, כמו גם סוג התגובות והבריונות הדיגיטלית עמן הן נאלצו להתמודד, הייתה למעשה בעלת תקדים בסערה אינטרנטית שהתרחשה ב-2014 וכונתה גיימרגייט. גיימרגייט, קמפיין הטרדה דיגיטלית מתואם כנגד כמה מפתחות משחקים עצמאיות (בפרט זואי קווין ובריאנה וו) היה בשעתו לפרשה שהביאה לאוזני הציבור הרחב מושגים שנראים היום מובנים מאליהם – טרולים, שיימינג, בריונות דיגיטלית וכו'.

אבל אף שחלק מגלי ההדף שנגרמו בגיימרייט נמצאים איתנו עד היום – למשל, משחקים רבים שיש להם תוכן פמיניסטי או להט"בי זוכים למתקפות דיגיטליות מתוזמרות (למשל, כתיבת ביקורות שליליות במטרה להוריד את הדירוג שלהם כמה שיותר, גם על ידי גיימרים שמעולם לא שיחקו במשחקים אבל מתנגדים למה שהם תופסים בתור האג'נדה הפוליטית שלהם) – יש לציין כי התגובות לגל הנוכחי שונות. כמובן שגם המתלוננות בגל הנוכחי סופגות את האש לה היה ניתן לצפות, אבל לא מדובר במתקפה באותה עוצמה ובאותו ריכוז שחוו וו וקווין.

ראשית, הן רבות יותר ולכן בולטות פחות אינדיבידואלית; שנית, מדובר בסיפורים יותר פנים-תעשייתיים, שכנראה לא מתסיסים את הגיימרים באותה מידה כמו שזה קורה בסיפורים שנוגעים למשחקים עצמם; ושלישית, נראה שלפחות חלק מהטרולים של גיימרגייט עברו לשדות פוליטיים מסורתיים יותר; הם עסוקים מדי בלריב בטוויטר עם תנועת Black Lives Matter, חלקם נשאבו עמוק לחוגי האלט-רייט; פרשות שכאלו היו יכולות להבעיר את האינטרנט באש הגיהנום ב-2014. היום יש כבר יותר מדי סיפורים לעקוב אחריהם.