"עקבות בשטח": אותו סיפור מוכר מסדרות משטרה, רק עם מבטא אחר

נכון שמתחשק שפעם אחת, בסדרת אקשן כלשהי, כשהסוכן הגיבור הנשלח במשימה מסוכנת לביתו של המבוקש, כדי לשתול מכשיר האזנה כלשהו, ישמע את מפעיליו בוואן הצמוד העוקבים בדריכות, מזהירים אותו בבהילות שעליו לעזוב את המקום מיד, כי בעלי הבית החליטו לחזור באופן מפתיע, והוא פשוט יעשה את זה? שכאשר באוזנייה הוא ישמע את הלחישות המפצירות בו להתקפל ולעזוב את המקום יגיד 'מאה אחוז' ויילך? והוא יעשה את זה לא כי הוא פחדן ולא מוכן לקחת סיכונים מיותרים, אלא כי הוא מכיר את כללי הז'אנר, ופשוט מסרב להיות קלישאה. לשם שינוי הוא יבחר במקוריות על פני המובן מאליו, וזה לא יבוא על חשבון התנופה של היצירה.

טוב, הפנטזיה הזאת לא מתממשת בסדרה החדשה "עקבות בשטח" Trackers, שמשודרת ב-HOT, בסלקום טי וי וכן ב-yes. הסדרה הדרום-אפריקאית החדשה, מתרחשת על רקע הנופים של קייפטאון, הבתים הפסטליים של פרבריה, גורדי השחקים של מרכז העיר, ומגרש הרוגבי שלמרגלות הרריה, ודוברת בחלקה אפריקנס ובחלקה אנגלית. כלומר מיקום ושפה זרים ומסקרנים לצופים המורגלים בעיקר ליצירה אמריקאית/בריטית/לפעמים נורדית - השפה הטלוויזיונית שלה מוכרת לעייפה. לפרקים היא ממש מהדהדת את "פאודה", או "הומלנד" - ולא במקרה יש גם אזכור לישראל בפרק הראשון שלה - אבל ההד הוא חלש.

הסדרה החדשה, של התסריטאי הבריטי רוברט תורגורד ("מוות בגן עדן") והסופר הדרום אמריקאי דיאון מאייר, היתה להיט בארצה. היא מספרת במקביל שלושה סיפורים, שהפשע בהם קשור למיקום הגיאוגרפי - יהלומים מוברחים, קרנפים שחורים ומזימת טרור בינלאומית הקשורה למשחק כדורגל.

בפרק הראשון העלילות המקבילות מפוזרות - הראשית היא של השוטר המחוספס ולמוד הקרבות לשעבר למר (ג'יימס גרייסי, "מכת מחץ"), שכבר בתחילת הפרק גובר על כנופיית אופנוענים אלימים פחות במו ידיו.

עוד עלילה מתרחשת באיזור העירוני של קייפטאון שבו סוכנות הביון נמצאת במעקב אחר תא טרור. מאחר שהסדרה חייבת לעשות "וי" על כל קלישאת מותחן ריגול, אז כמובן שגם הסוכנות הזאת נמצאת בסכנת סגירה, לאחר שהמנהלת שלה אחראית למבצע קודם שכשל. זאת ההזדמנות שלה להוכיח את נחיצותה שלה ושל הסוכנות. לכן המבצע לתפישת טרוריסט אל קעאידה שהגיע לעיר חשוב במיוחד, כמובן. עלילת הטרור קשורה להברחת יהלומים ולסחר בקרנפים, ומה חסר? אה, כמובן הטירונית שדרכה צריך לספר את הסיפור, ובצוק העיתים גם תשמש עוגן רומנטי לגיבור שלנו למר. עזר כנגדו.

את התפקיד הזה ממלאת מילה (רולנדה מוראיס), שמגיעה לסוכנות כי היא מחפשת עבודה, לאחר שמשפחתה מתפרקת, ובתחילה היא לא מתקבלת משום שקורות החיים שלה לוקים בחסר. אבל כמובן שרגע לאחר שהיא יוצאת מהמשרדים מיואשת, רצה בעקבותיה מישהי מהמשרד עם עצה טובה, ובעקבות המפגש הזה לא מאחרת לבוא שיחת הטלפון המבשרת על קבלתה. כל זה אינו ספוילר, סתם כל כללי הנוסחה.

יכול להיות שגם העיתוי של להיות מאוד אמפתיים ליחידות משטרה (ועוד כאלה שדוברות את שפת האפרטהייד) לא מוסיף התלהבות לסדרה, אבל זה רק חלק קטן מהבעייתיות שבצפייה בסדרה. דווקא מעניין היה לראות סדרה על מקום שיודעים עליו כה מעט, וללמוד משהו חדש, אבל מקבלים כאן אותו סיפור מוכר מאלף סדרות משטרה קודמות, רק הפעם עם מבטא אחר.